הכנס המשפחתי של הלובובסקים
מהקמת 'שושנת הירדן', דרך 'דודה אסתר' ועד 'כתבנו בוושינגטון' - סיפורה של משפחת לובובסקי מיסוד המעלה שזור בתולדות המדינה. 250 מצאצאיה התכנסו כדי לספר את סיפורה
11 ילדים נולדו לאריה-ליב לובובסקי מיסוד המעלה משלוש נשותיו. כיום נותר מדור הבנים רק הבן מרדכי, בן 79, והוא היה מסמר הכנס המשפחתי שקיימו בני שבט לובובסקי (250 איש) ביום העצמאות האחרון בגליל. סיפור משפחת לובובסקי שזור בתולדות היישוב - ובעיקר בסיפורן של המושבות משמר הירדן ויסוד המעלה.
מבוסטון לעמק החולה
אביו של אריה-לייב, מרדכי לובובסקי, היגר מליטא לארה"ב עם משפחתו בשנות ה-70 של המאה ה-19. הם חיו כמה שנים בבוסטון וב-1881 עלו לישראל ורכשו נכסים ובתים בחיפה.
מרדכי בחר לגור בצפת, וזמן קצר אחר כך רכש 2,400 דונם בסמוך לגשר בנות יעקב והציע לשני בניו, ג'ק ואריה-לייב, שנותרו בבוסטון, לעלות לארץ ולבנות ביחד חווה חקלאית. הבנים נענו להצעה והקימו ב-1884 את 'שושנת הירדן'. הבן ג'ק לא נקלט בארץ וחזר לארה"ב ואילו אריה-ליב נותר לצד אביו. בד בבד רכשו הלובובסקים נחלה ביסוד המעלה ועברו להתגורר בה.
ב-1890 מכר מרדכי את 'שושנת הירדן' לדוד שו"ב, הוגה רעיון הקמת המושבות ראש פינה וזכרון יעקב, וזה הושיב במקום עשרה מתיישבים וקרא למקום 'משמר הירדן'. מושבה זו נהרסה על ידי הסורים בקרבות מלחמת השחרור ו-48 מתושביה נלקחו בשבי, ביניהם מרדכי לובובסקי הנכד. כיום נותרו מהמושבה רק בית קברות ואנדרטה לזכר המתיישבים.
דודה אסתר ממטולה
אשתו הראשונה של אריה-לייב היתה מסעודה לבית עבו מצפת. לבני הזוג נולדה עדלינה, אך מסעודה לא עמדה בקשיי החיים ביסוד המעלה ועזבה לבית הוריה בצפת. מאשתו השנייה, מרים רוזנפלד, נולדו עמינדב, אליאב והדסה.
אחרי מותה של מרים, נשא אריה-לייב את ברוריה לבקוביץ'-וינר, עמה חי עד מותו. היא היתה אלמנה צעירה ממטולה, אם לילדה בת שנה - אסתר. כשהשתדכה לאריה-לייב, הציעו לה הורי בעלה המנוח לאמץ את אסתר, וכך היה.
אסתר גדלה בבית סבא וסבתא במטולה, ולמרות שהיתה ילדה מאד מפונקת, גדלה להיות איכרה חרוצה שלא עזבה את מטולה עד יום מותה. זו אסתר לויט, שנודעה ברבות הימים כ'דודה אסתר' של חיילי צה"ל ואף זכתה ב-1977 בפרס ישראל על מפעל חיים. עשר שנים אחר כך נפטרה, בת 85, ונקברה בבית העלמין הפסטורלי של מטולה, מעל מפל התנור.
לברוריה ואריה-לייב נולדו עוד שבעה ילדים: אברהם, דניאל, עזיאל, פנינה, תקווה, מרים ומרדכי, שהוא כאמור היחיד מבני הלובובסקים שחי עמנו. אריה-לייב נפטר בקיץ 1939 במושבה משמר הירדן וגם נקבר בה. ברוריה נפטרה ב-1963 ונקברה ביסוד המעלה.
רבים מבני הלובובסקים הראשונים עסקו בחקלאות, אולם מאז אפשר למצוא אותם בכל שטחי החיים. מבין הצאצאים נזכיר את אריק לובובסקי, בנו של עזיאל, שבצד עיסוקו בחקלאות, נודע כמספר תולדות הגליל וכמארגן סיורים בצפת ובמושבות באזור. צאצא מוכר נוסף הוא גיל תמרי, נכדה של תקווה, שמשמש ככתב רשות השידור בוושינגטון. גרשם לובובסקי, בנו של דניאל, שימש מדריך חקלאי בניגריה ונרצח שם לפני כמה שנים.
מיכה לויט, נכדה של אסתר, תושב מטולה, מספר כי רעיון הכנס קינן הרבה זמן בראשם של בני המשפחה, עד שצפרירה עציוני (בתו של דניאל) החליטה ליטול את היוזמה ולארגן את הכינוס בסיוע בני משפחה אחרים. בני השבט התכנסו בראש פינה, עלו לקברו של מרדכי לובובסקי בראש פינה, משם יצאו למשמר הירדן שם שמעו את סיפור השבי של מרדכי הנכד. הם גם עלו לקברו של אריה-לייב במשמר הירדן. את הכינוס חתמו ביסוד המעלה בפיקניק המוני.
ועכשיו, כשתבקרו ביסוד המעלה ובמשמר הירדן, תיזכרו בבני לובובסקי ששורשיהם נטעים בשני הקומות הללו.