עוד עלייה חדה בריבית - 2%

נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין, הודיע היום (ב') על העלאה של 2% נוספים בריבית במשק. בעקבות ההודעה תעמוד הריבית בחודש יולי על רמה של 9.1% וריבית הפריים על רמה של 10.6%. הריבית על האוברדרפט בחשבונות הבנק תעמוד כעת על רמה של 14%-15%.
בעקבות צעדו של הנגיד, שנבע בעיקר מהפיחות המהיר (כ-20%) שנרשם בשער השקל מאז תחילת השנה, חוזרת הריבית במשק לרמתה בחודש אוגוסט 2000. כזכור, רק לפני שבועיים הועלתה הריבית במפתיע ב-1.5%, בניסיון להרגיע את התחזקות הדולר במסחר מול השקל - צעד שלא צלח. שערו היציג של הדולר נקבע היום על רמה של 4.942 שקל - ירידה של 0.8% לעומת השער היציג שנקבע ביום שישי

בנק ישראל: השווקים ספקניים

בבנק ישראל אמרו עם פרסום ההודעה כי כי העלאת הריבית נועדה להחזיר את המשק לתחום של יציבות מחירים, שחלה על רקע סימנים לערעור ביציבות הפיננסית ומנמקים זאת על רקע הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, שהגיעו לרמה של 5%.
עוד אומרים בבנק, כי העלאת הריבית נדרשת בעקבות עליית האינפלציה מתחילת השנה והפיחות בשער החליפין, שהביאו לעלייה באינפלציה החזויה בשנים הבאות אל מעבר לתחום של 3%, הגבול העליון של התחום המוגדר כיציבות מחירים.
בבנק ישראל, כמעט כרגיל, מפנים אצבע מאשימה לעבר הממשלה ואומרים כי כדי להחזיר את המשק יציבות מחירים וכדי לייצב את השווקים הפיננסיים, על הממשלה לפעול בהקדם לחזרה לתוואי יורד בגירעון.
בבנק מציינים גם את העלייה החריגה בשערי הריבית על אגרות החוב הממשלתיות בשבועות האחרונים, (שהגיעו בימים האחרונים לשיעור של למעלה מ- 11% באג"ח שחר ל- 9 שנים), המבטאת את הספקנות של השווקים לגבי מידת הנחישות של הממשלה לטפל ביסודיות בגירעון התקציבי.

חוק בנק ישראל שוב על הפרק

בנושא הגירעון שבים בבנק ישראל וחוזרים על האמירה כי עדכון הגירעון לרמה של 4%, אותו אישרה הכנסת לאחרונה, הנו מדאיג בכל קנה מידה. "כדי למנוע חריגה מתמשכת בגרעון התקציבי, כפי שהיינו עדים לה בשנה וחצי האחרונות, יש צורך בקיצוץ משמעותי בתקציב 2002 ו- 2003, שינוי הרכב ההוצאות בכיוון תומך צמיחה, ובשנויים המתאימים בנוהל העבודה שיאפשרו מעקב ועמידה בגירעון" נאמר בהודעת הבנק.
גם הפעם לא שוכחים בבנק ישראל "לאיים" על קובעי המדיניות הכלכלית, ואומרים כי "הבנק ימשיך ויפעל ככל שידרש כדי להחזיר את המשק לסביבה של יציבות מחירים ויציבות פיננסית". בהקשר זה מצביעים בבנק ישראל על כמה גורמים הנלקחים בחשבון ובהם: מדיניות התקציבית במסלול של גירעונות תקציביים פוחתים, הפחתת החוב הממשלתי וכמובן שגם הצעת חוק בנק ישראל, שתיפגע לטענת הבנק ביכולתו לפעול בצורה עצמאית ונחושה למען שמירה על יציבות המחירים.

פגישת עבודה עם שלום

עוד טרם פרסום ההודעה על העלאת הריבית נועד הנגיד לפגישת עבודה נוספת, השנייה בתקופה האחרונה, עם שר האוצר סילבן שלום. בניגוד לפגישה הקודמת בין השניים, שהתקיימה לאחר נתק ארוך, הפגישה של היום לא לוותה בסיקור תקשורתי נרחב ולא הביאה לפרסום הודעות לעיתונות.

"משחקים על גב העובדים"

"העלאת הריבית ע"י בנק ישראל מובנת על רקע ההתפתחויות במשק", כך אומר רימון בן שאול, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים. "הסיבה העקרית לחוסר היציבות בשווקים הפיננסיים, היא בספק שיש בשווקים בנחישות הממשלה לבצע קיצוץ אמיתי ולהעביר משאבים להשקעות בתשתיות", אומר בן שאול.
ח"כ עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, אמר עם היוודע העלאת הריבית, כי "האוצר ובנק ישראל משחקים במשחקים מסוכנים על גב העובדים. האוצר מכה בשוט הגזירות ובנק ישראל מצליף בשוט הריבית. על גבם של העובדים והגימלאים מוטל משא כבד מכפי שהם יכולים לשאת. בני שכבות הביניים שלא צברו שכבות שומן, הם הנפגעים הגדולים של העלאת הריבית והם יחושו אותה כבר בביקורם הקרוב בבנק כשישלמו על האוברדרפט".