מי צריך עוד עו"ד?

פעם אם התכשיט היה מודיע להורים שהוא הולך ללמוד משפטים - הם היו משמינים מנחת, ואם הנסיכה הצעירה הביאה עורך-דין לארוחת שישי בערב, אבא ואמא היו הולכים לישון רגועים. היי-טק בא והולך, גם להיות רופא זה לא מה שהיה פעם אבל עורכי-דין תמיד צריך.
האומנם? מבדיקה שערכה חברת קודקס, המסייעת ללשכת עורכי-הדין בהשמת מתמחים ועורכי-דין, עולה כי השנה הגיעה האבטלה בקרב עורכי הדין לשיא. בסוף אפריל 2002 הגיע מספר עורכי-הדין המובטלים ל-1,098 לעומת 673 בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר, בתוך שנה גדל מספר עורכי-הדין המובטלים ב-425. מהבדיקה עולה עוד כי 42% מתוך 1,098 המובטלים הם עורכי-דין עם ניסיון. על-פי הערכות פוטרו במהלך השנה האחרונה בין 250 ל-300 עורכי-דין. מרבית-הפיטורים לא התבצעו במשרדים הגדולים ורוב הניזוקים היו אותם עורכי-דין המועסקים במשרדים הבינוניים והקטנים. בישראל יש כיום 26,965 עורכי-דין. רק החודש הוסמכו עוד 1,829 עורכי-דין חדשים ועל כן אפשר להניח בוודאות שמספר העודים מחפשי העבודה גדל משמעותית.
לטענת עורכי-דין בכירים הממצאים הללו אפילו אופטימיים מדי, ובפועל כ-20% מכלל עורכי-הדין לא פעילים או פעילים חלקית. מספרם הכולל של עורכי-הדין שהקפיאו בשלב זה את חברותם בלשכת עורכי-הדין עומד על כ-3,000. רק מתחילת שנת 2002 ביטלו את חברותם בלשכה 340 עורכי-דין. אחרי שצעקו במשך שנים כי הענף רווי, בשנת 2002 הגיע המשבר בענף עריכת-הדין לשיאו. מצב התעסוקה מדאיג ביותר במיוחד לגבי עורכי-דין חדשים וחסרי ניסיון, אולם האבטלה לא פוסחת גם על עורכי-דין בעלי ניסיון של כמה שנים. לפני נתוני המרכז לתעסוקת אקדמאים בחודש מאי 2002 נרשמו 1,943 עורכי-דין כדורשי עבודה. האבטלה בקרב עורכי-דין המתמחים בתחום האזרחי רב יותר מאלה המתמחים בתחום הפלילי, ואף לא עוד אחד העוסק בתחום הביטוח נרשם כדורש עבודה. אז אם אתם לפני לימודים, או אפילו כבר במסלול של לימודי משפטים - הנה כמה שאלות שכדאי שתשאלו את עצמכם, וגם תשובות.

האם כדאי ללמוד משפטים?

התשובה מורכבת. מי שיודע בוודאות כי הוא רוצה בעתיד לעסוק במקצוע - הוא חייב לדעת שלא מצפים לו חיים קלים. מאידך, מי שרוצה ללמוד משפטים כבסיס לעיסוקים אחרים, ולאו-דווקא לעסוק במקצוע, הרי שזו בחירה טובה. בשנת הלימודים 2002-2001 למדו בארץ כ-10,000 סטודנטים למשפטים, לעומת כ-6,500 סטודנטים לפני חמש שנים. באופן כללי אין גם ירידה ברישום למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות. עם זאת הרשמה ללימודי משפטים בחול )אנגליה( נדירה יותר כיום. מקורות במקצוע אף מספרים כי יש מכללות שמתקשות למלא כבר כיתות ויש אף מכללה השוקלת לסגור את שעריה.
אצלנו עדיין יש ביקוש מעבר ליכולת הקבלה שלנו, אומרת פרופסור רות בן-ישראל מהפקולטה למשפטים בתל-אביב, אולם גם היא מעריכה כי בעשירון העליון של הסטודנטים (אלו עם פסיכומטרי וממוצע בגרות גבוהים מאוד) חלה ירידה בביקוש ללמוד משפטים. בעבר המקצוע היה יוקרתי וכל סטודנט מצטיין רצה ללמוד משפטים כי זה היה סמל מעמד. לדברי דר תמר גידרון, דיקאן ביהס למשפטים במכללה למינהל, בשנתיים האחרונות יש עלייה משמעותית במספר הנרשמים, ובשנה שעברה אף נפתחה כיתה נוספת במכללה. לטענתה, ההסבר האפשרי לתופעה היא המחשבה כי משפטים הם בסיס להמון עיסוקים, ולאו דווקא לעיסוק בעריכת-דין. כמו כן יש עלייה במספר בעלי תארים אקדמיים שבאים ללמוד משפטים.
אישוש לטענה זו מספק ניר גלעד, מנכל חברת קודקס. לדבריו בסקר שערכה החברה לפני כ- 3 חודשים נמצא כי למעלה מ-30% מהסטודנטים אמרו כי הם לא בהכרח יחפשו עבודה במקצוע, ורואים בלימודים השכלה אקדמאית כללית. גלעד מסיק מכך שהסטודנטים למשפטים כיום מודעים למצב בשוק. הם הבינו שהסיכוי למצוא עבודה בתחום נמוך, ולכן לא מתחייבים לעסוק בו. כמו כן מבדיקה נוספת עולה כי 40% מהסטודנטים למשפטים לומדים תואר נוסף (בעיקר חשבונאות ומנהל עסקים). כלומר, הם מכינים עצמם מראש לאפשרות שלא ימצאו עבודה בעריכת-דין.
גם לדברי דר גידרון, בסקר שערכה המכללה למינהל לפני כשנתיים התברר ש-25% מבין הבוגרים לא עסקו בעריכת-דין ופנו לעיסוקים אחרים.

איך מגדילים את הסיכוי למצוא עבודה?

המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר הוא: בוגר מוסד בעל מונטין, שמביא המלצות חיוביות מהמאמן שלו בהתמחות וממעסקים נוספים; בעל השכלה נוספת, כמו למשל תואר במנהל עסקים או בחשבונאות; בעל ידע בשפות ומי שעבר התמחות במשרד מוביל, העוסק באותו תחום התמחות של המשרד שאליו רוצים להתקבל.
אולם לאור המצב הקשה בשוק, גם מועמדים העונים על כל הקריטריונים שזה עתה ציינו יכולים למצוא עצמם ללא עבודה. ללשכת עורכי-הדין הגיע באחרונה סכסוך בין עורכת-דין שנשלחה מלשכת האבטלה לאחד ממשרדי עורכי-הדין המובילים, שביקש להעסיק אותה כמזכירה. עורכת-הדין התרעמה על כך ולא נשארה לעבוד כמזכירה, אך מתברר כי אותו משרד מצא עורכת-דין אחרת, שהסכימה לשמש מזכירה.

עד כמה חשובה ההתמחות

למשרד בו מתמחים ולתפקודו של המתמחה חשיבות מכרעת. הסיבה לכך היא שברוב המקרים התחום שבו בחרתם להתמחות יקבע את תחום עיסוקכם כעוד. נדיר שמתמחה בתחום המסחרי יעבור להיות עורך-דין פלילי ולהיפך. קשה גם להניח שמעסיק שמחפש עוד פלילי או מסחרי יזמן לראיון מי שהתמחה בנזיקין.
כמו כן רוב עורכי-הדין במשרדים המובילים היו קודם לכן מתמחים באותם משרדים. לפיכך בשנת ההתמחות רצוי לעבוד קשה ולהתבלט, על מנת שבסיומה יחליטו להשאיר אותך כעוד שכיר. אם לא נשארתם לעבוד במשרד שבו התמחיתם, הרי שבתהליך חיפוש העבודה לציונים יש חשיבות משנית והשאלה הראשונה שישאלו אתכם היא היכן התמחת. אם התמחיתם במשרד בעל מוניטין וקיבלתם המלצות טובות - אתם כבר בחצי הדרך.

באיזו שנה רצוי להתחיל לחפש התמחות?

כוחות השוק והלחץ גורמים לסטודנטים לחפש משרד להתמחות כבר בשנה ב'. אבל חשוב להמתין עד אמצע שנה ג' כדי שהסטודנט יוכל להכיר את תחום העיסוק, ורק אז יבחר את תחום ההתמחות שלו. בנוסף צריך לזכור שיש גם חסרונות לעבודה במשרד גדול ומוביל, ומאידך יש יתרונות לעבודה במשרד קטן ובינוני, שבהם המתמחה מקבל לעיתים סמכויות נרחבות יותר ויכול להתבלט.

איך מתקבלים להתמחות במשרד מוביל?

לדברי ניר גלעד מקודקס רק 1,200 משרדים בארץ מעסיקים מתמחים, אך למרות זאת אין כמעט אבטלה בקרב המתמחים וכ-90-80 אחוז מהם מוצאים מקום התמחות. עם זאת, כשרוצים להתקבל להתמחות במשרד בעל מוניטין כדאי להיות בוגר משפטים באחת מהאוניברסיטאות, עם ציונים גבוהים, המלצות חיוביות מהמרצים ולהרשים במהלך הראיון. גם בוגרים של המכללה למינהל או של המרכז הבינתחומי בהרצליה הם בעלי סיכויים טובים. באשר לבוגרי יתר המכללות ובוגרים מחו"ל - הסיכויים להתקבל למקום נחשב לא גבוהים, אלא עם כן הם בעלי קשרים - כמו להיות בן של לקוח מכובד של המשרד.
בחברות ההשמה אומרים כי המשרדים המובילים לא רוצים שיעבירו להם קורות-חיים של מועמדים ממכללות או כאלה שלמדו בחול. לכן ההמלצה הלא רשמית ולא לייחוס של רבים מעורכי-הדין המובילים היא שעדיף לפספס שנת לימודים ולשפר פסיכומטרי וממוצע בגרות, ולהתקבל למוסד בעל מוניטין. אבל החיים במשרדים המובילים לא קלים גם למי שהוא בוגר אוניברסיטה. בחברות ההשמה אומרים שיש משרדים המוכנים לקבל רק בוגרים מצטיינים עם ממוצע 85 ומעלה לתואר. כאשר פונים אל משרדי עורכי-הדין הבינוניים והקטנים הדרישות יורדות. הם מחפשים כוח עבודה ועל כן בוגר אוניברסיטה שהצליח להיות מוזמן לראיון והרשים את המראיין יוכל למצוא עבודה. אגב, מתברר כי גם בתחום זה עדיין יש חשיבות רבה לשירות הצבאי. מי שהיה קצין או בעל תפקיד פיקודי מעלה את סיכוייו להתקבל לעבודה.

כמה זמן לוקח למצוא עבודה כעו"ד?

פרק הזמן הממוצע עומד על שלושה עד חמישה חודשיים, אבל הממוצע יורד לחודשיים כשמכניסים לחישוב גם עורכי-דין שעוברים בין משרדים או מי שסיים עבודה מרצונו החופשי ומחפש עבודה. אבל בחברות ההשמה שמעו גם על עורכי-דין שלא מצאו עבודה גם לאחר 10 חודשים. מבדיקה שערכה חברת קודקס עולה, כי כיום יצטרך עוד לשלוח קורות-חיים ל-12 משרדים בממוצע עד שיוזמן לראיון עבודה ראשון. לפני שנה הוא שלח קורות-חיים רק לארבעה משרדים בטרם זומן לראיון ראשון. גם מספר הימים מהראיון הראשון עד תחילת העבודה עומד על כ-38 יום, לעומת 26 יום בתקופה המקבילה אשתקד.
התארך גם זמן התלבטות של המשרד המעסיק. אם פעם חברת ההשמה היתה שולחת למעסיק קורות-חיים של 10 מועמדים ומהם הוא היה בוחר את המועמד הרצוי, הרי שכיום המעסיק לוקח את הזמן ומעביר את המועמד תהליך ארוך יותר. להערכת חברת קודקס מרגע שמעסיק פונה לחברה ועד אשר הוא בוחר במועמד עוברים בין חודש לחודש וחצי. גם ברמות השכר במשרדי עורכי-הדין חלה ירידה של 20 אחוז בשכר ההתחלתי. בני-המזל שהתקבלו לאחד מהמשרדים המובילים צפויים לקבל משכורת התחלתית של 10,000-9,000 שקל ברוטו. במשרד קטן מתחילים אפילו עם משכורת של 5,000 שקל ברוטו. במשרדים בפריפריה ייתכן שהמשכורת תעמוד אף על שכר המינימום.

איפה תחפשו עבודה?

שיטת חבר מביא חבר היא הטובה ביותר. זה הזמן להרים טלפון למאמן שלך, ללקוחות שבהם טיפלת בתקופת ההתמחות, למרצים ולחברים שלמדו איתך באוניברסיטה וכבר מצאו עבודה. לכל מי שתפגשו תספרו שאתם מחפשים עבודה - הישועה יכולה לבוא ממקום שכלל לא חשבתם עליו. בכל בתי-המשפט תלויות מודעות דרושים, של עורכי-דין המחפשים עובדים באופן מיידי.

מודעות דרושים בעיתונים ובאתרי אינטרנט.

לשכת עורכי הדין הקימה מרכז השמה רשמי, שפועל באמצעות חברת קודקס. מתחילת השנה התראיינו דרך החברה כאלפיים עורכי-דין ומתמחים. כמו כן בכל חצי שנה מקיימת הלשכה יריד תעסוקה המפגיש בין משרדי עורכי-דין למחפשי עבודה. לשכת עורכי הדין גם סיכמה עם נציבות שירות המדינה, שכל משרות עובדי-הציבור המיועדים לבוגרי מדעי החברה והרוח ייפתחו גם בפני משפטנים. קחו יוזמה ושלחו מכתבים למשרדי עורכי-הדין שבהם אתה מעוניינים. לעיתים פנייה סתמית יכולה ליפול על אוזן קשבת. יש מקרים שבהם המשרדים טרם פרסמו מודעת דרושים, או שהם יודעים שבקרוב הם ירצו לגייס כוח אדם נוסף, ובמקרה זה יש יתרון לקורות-חיים שכבר הגיעו אליהם. האמיצים מביניכם יכולים לפתוח משרד עצמאי. ראש לשכת עורכי-הדין, דר שלמה כהן, ועוד בני ברץ יזמו פרוייקט חניכה לעורכי-דין צעירים, שמיועד בעיקר למי שפתחו משרדים עצמאיים וחשוב שיקבלו הדרכה על מנת שיצליחו. במסגרת הפרויקט מסייעים עורכי-דין ותיקים לחדשים בעצה ובהדרכה, בבחירת משרד ומיקומו, בבניית תקציב ובמעקב אחר ביצועו ובתמחור נכון של השירותים המשפטיים.

ואם לא עריכת-דין, מה כן?

בין אם לא מצאתם עבודה או שהחלטתם שהמקצוע לא בשבילכם - יש לכם הרבה אופציות. מעסיקים רבים יעדיפו להעסיק עורך-דין גם בתחומים שבהם אין לו כל ניסיון - גם משיקולי יוקרה וגם בגלל שהתכונות המאפיינות עורכי-דין (חשיבה אנליטית, יכולת ניתוח, יכולת כתיבה ולימוד וכו') מהוות יתרון בתפקידים אחרים. מרבית עורכי-הדין לשעבר עוסקים בשיווק, בפיתוח עסקי, בעתונות ובתחום התקשורת, בדוברות ובעסקים. גם ענף הפרסום קלט בשנים האחרונות עורכי-דין, שהשתלבו בעיקר במחלקת התקציבאות. אפילו במשרדי פרסום מובילים ניתן למצוא סופרוויזרים שהם עורכי-דין בהשכלתם.

האם עדיף להשקיע בינתיים בתואר שני?

בוודאות, כן. שם המשחק היום הוא השכלה, וכל תוספת השכלה מגדילה את האטרקטיביות של המועמד. רבים מהמעסיקים טענו בפנינו כי תואר שני, ובמיוחד במנהל עסקים, מהווה ערך מוסף. לכן זה הזמן - ובמיוחד לעורכי-דין צעירים - לנצל את המצב ולהשקיע במוח.

מה צופן העתיד למקצוע?

לשוק יש את היכולת לווסת את עצמו. בלשכת עורכי-הדין מעריכים כי מספר עורכי-הדין יגדל ל-82 אלף, אבל מכאן יתחיל לקטון. מי שחושב אם כדאי בכלל ללמוד משפטים רצוי שיקשיב לדר שלמה כהן, ראש לשכת עוד בישראל, שמצהיר כי אומנם מקצוע עריכת-הדין הוא מרתק ומעניין אבל השוק צפוף ותחרותי ורק מי שמוכן להשקיע מאמץ ממשי ארוך-טווח, יכול לשקול להצטרף למקצוע. אז תחשבו על זה....

איך הם מקבלים

עו"ד אלכס הרטמן, ממשרד ש. הורביץ, המדורג כמשרד החמישי בגודלו בארץ ומעסיק כ-56 עורכי-דין: "יש 90% מעורכי הדין המועסקים אצלנו היו בעבר מתמחים שלנו. כדי להתקבל להתמחות יש חשיבות רבה לציונים, להמלצות ולמוסד ממנו הגיע המועמד. נדיר אצלנו שמקבלים בוגרי אוניברסיטאות מאנגליה. עם זאת אנחנו מקבלים גם בוגרים מצטיינים של המרבכז הבינתחומי (רייכמן) והמכללה למנהל. עוד שיקולים הנלקחים בחשבון הם ידיעת שפות והשכלה נוספת, כמו תואר במנהל עסקים ואפילו במדעים. יש עדיפות למועמד עם ניסיון בתחומים שונים כמו ניהול עסק וכד'. סינון ראשוני מתבצע על פי ציונים וקורות חיים, וולאחר מכן עוברים המועמדים סבב של ראיונות.עו"ד יאיר כספי ממשרד רם כספי, המעסיק כ-33 עורכי-דין: אנחנו שמים דגש על המוסד שממנו הגיע המועמד, על ציונים ועל קורות חיים. לאחר סינון ראשוני עוברים ראיון עם עוד שכיר במשרד, ואם המועמד עומד בו בהצלחה מתקיים ראיון נוסף עם עו"ד שותף. נדיר שקולטים אצלנו לעבודה עורכי-דין מבחוץ".
עו"ד גדעון פישר, ממשרד גדעון פישר ושות', המעסיק 21 עורכי-דין: "המועמד להתמחות חייב להיות מצטיין בלימודים, ולהגיע דרך המלצות של גורמיים מקצועיים (עו"ד, שופט, מרצה), הוא חייב לדבר עברית רהוטה ויש עדיפות לדובר אנגלית ברמה של שפת-אם. יש יתרון לבעלי תארים נוספים. אם הוא למד בחו"ל במוסד לא מוכר יש לו פחות סיכוי. מלבד ראיונות המועמד יצטרך לעבור גם בדיקה גרפולוגית".
עו"ד גיל ורגון, ממשרד עופר-ורגון-אבנון, המעסיק כ-11 עורכי-דין: "אני מבסס את ההחלטה בעיקר על התרשמות אישית ועל המלצות. כמובן שיש חשיבות לציונים ולמוסד בו למד המועמד. גם לשירות הצבאי יש חשיבות, ואתן עדיפות למי ששירת בתפקיד פיקודי ורציני. אצלנו עורכים שלושה ראיונות אישיים. הסינון הראשוני מתבצע על ידי עורכי-דין שכירים. מי שעובר אותם מגיע אלי, ומתוך 8 מועמדים לערך אני בוחר שניים".
עו"ד מ', מעסיק מלבדו עוד עוד מתמחה: "אותי לא מעניינים ציונים ומוסדות. אני נפגש אם הבן-אדם ורואה אם הוא יהיה כוח עבודה טוב שיסכים לעבוד שעות רבות ויוריד מהעומס המוטל עלי. אני מחפש אדם שיעשה הכול - משליחויות ועד כתבי טענות מונוטוניים. דווקא המצטיינים מהאוניברסיטאות יהיו בעייתיים יותר ולכן עד היום מצאתי עצמי מעסיק כאלה שצריכים להוכיח את עצמם. היו לי מתמחה מאנגליה, ממכללה ובן מיעוטים".