הממשלה התנגדה להצטרפות לבית הדין הבינלאומי בהאג
ההחלטה התקבלה בשל החשש שיוגשו כתבי אישום נגד ישראל בעקבות חיסולים והקמת התנחלויות. אי ההצטרפות לא תמנע את הגשת כתבי האישום אולם תסיר מישראל את חובת ההסגרה. פרס בישיבת הממשלה: מה השוודים מבינים במלחמה בטרור?
הממשלה החליטה היום (א') שישראל לא תצטרף לבית הדין הבינלאומי, שיתחיל לפעול מחר בהאג. חברי הממשלה החליטו שלא לאשרר את החתימה על אמנת רומא, עליה חתמה ישראל בדצמבר 2001, ושבה הוחלט על הקמת בית הדין. החשש המרכזי הוא כי יוגשו כתבי אישום נגד ישראל בשל מדיניות החיסולים בשטחים.
ההחלטה באה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הגיש חוות דעת בה קבע שמדובר בבית דין שהיה בעל נטיות פוליטיות שבו ינסו גורמים פרו-פלסטינים לתבוע את ישראל על פעולות שונות בשטחים, וביניהן התנחלויות ומבצעים צבאיים. היועץ ציין שאפילו ארה"ב ומדינות נוספות כגון סין ורוסיה, מסרבות לאשרר את השתתפותן בבית הדין.
גורמים משפטיים אמרו שהבעייתיות של סמכויות בית הדין מקורן בתפיסה לפיה פעולות שנתפסות בעיני מדינות מסויימות כפעולות מלחמה בטרור, נחשבות לפשעי מלחמה בעיני בית הדין בהאג. יצויין כי אי הצטרפות לא תמנע הגשת כתבי אישום נגד ישראלים, אלא, תסיר מישראל את חובת ההסגרה.
ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר החוץ, שמעון פרס, תמכו בהתנגדות לאישרור החתימה והצטרפות למדינות החברות בבית הדין. פרס אמר: מה השוודים מבינים במה שקורה כאן. לא ייתכן שמדינה אחת תשפוט מדינה אחרת על מציאות שבה אינה מתמצאת. פרס הזכיר את השואה, ואמר שגם בתקופת מלחמת העולם השנייה לא הצטרפה שוודיה למאבק בגרמניה הנאצית.
השר דן מרידור נמנע בהצבעה בטענה שאי הצטרפות לאמנה, לא תימנע תביעות נגד ישראל במסגרת בית הדין.
סמכויות נתונות במחלוקת
על הקמת בית הדין הוחלט בוועידה הבינלאומית ברומא, ב-17 יולי 1998. בית הדין מצטרף לשני בתי דין פליליים בינלאומיים שהוקמו - האחד בעקבות פשעי המלחמה שבוצעו ביוגוסלביה והשני בעקבות רצח העם ברואנדה - ולמועצת הביטחון של האו"ם, שיזמה את הקמתו, תהיה סמכות לדרוש מהתובע להפעיל את בית הדין במקרים של פשעים בינלאומיים. בית הדין יורכב מ-18 שופטים ותובע.
סמכויות בית הדין נתונות במחלוקת. פרופ' נתן לרנר, מרצה למשפט בינלאומי מהמרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת תל אביב אומר שעל פי אמנת רומא, יהיה בית הדין מוסמך לשפוט פשעי מלחמה, רצח עם, ופשעים נגד האנושות. כמו כן תהיה לבית הדין סמכות לדון בפשעי 'תוקפנות' לאחר שהמושג יוגדר על ידי החוק הבינלאומי.
רשימת העבירות שיהיו בסמכותו של בית הדין, כוללת גם מעשים שיש ויכוח על מידת פליליותם, למשל טרנספר של אוכלוסייה. עובדה זו גרמה לישראל להצביע בוועידת רומא נגד האמנה. אולם לאחר שהאמנה התקבלה ברוב גדול מאד, הוחלט בישראל להצטרף לחותמים ביום האחרון האפשרי - 31 לדצמבר 2001.
על אמנת רומא חתמו 139 מדינות אולם עד כה אישררו את חתימתן רק 73 ובינהן מדינות אירופה, דרום ומרכז אמריקה ומדינות אחרות כגון דרום אפריקה, ניו זילנד, סנגל, ניגר, ניגריה ועוד.
עוד על אמנת רומא ובית הדין הבינלאומי, במאמרו של פרופ' נתן לרנר "מנירנברג ועד האג"