הרב שהפך ליזם
הרב הראשי של חיפה מבקש להרוס את הבית שבו הוא מתגורר ולהקים במקום בניין דירות. שוחרי השימור: "רק מעטים מסוגו נותרו לפליטה"; משפחת כהן: "פתאום טוענים שלבית יש ערך היסטורי"
בשנת 1936 נבנה על הכרמל (ברחוב חורב 26) 'בית הים', בתכנונו של האדריכל הידוע אוסקר קאופמן, שתכנן בין השאר את בית הבימה בתל אביב. הבית נבנה על ידיי עדה ואן דר וילן (לבית 'הים', Hym), יהודיה אמידה מאנגליה שהקימה עבורה ועבור אחיותיה בית קיץ מסוגנן.
בשנת 1939 תרמה ואן דר מילן את הנכס להכשרת הישוב, והיא ואחיותיה שמרו על זכותן להתגורר בו עד סוף חייהן. בשנת 1970, אחרי מותן, הועבר הבית לבעלות חברת הימנותא, חברת בת של קק"ל. הרב שאר ישוב כהן ואשתו חכרו את הבית בשנת 1984 וכעת הם מבקשים להרוס אותו ולבנות במקומו בית דירות.
בקשת הרב כהן מונחת על שולחן העירייה מזה מספר חודשים. ועדת השימור העירונית, שדנה בנושא בהוראת הועדה המחוזית, הודיעה לאחרונה שאין לשמר את הבית. המועצה לשימור אתרים נזעקה ומנסה עתה למנוע בכל דרך את הרס הבית.
דיקן הפקולטה למדעי הרוח: "זה יהיה עוול היסטורי"
נציגת המועצה לשימור אתרים בחיפה, האדריכלית ורד סלומון-ממן מספרת כי הבית, שנבנה בשולי שכונת אחוזה, הוא בית מגורים ייחודי בסגנונו ובאופיו, "בסגנון בתי נופש ברוקיים".
דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסי בן ארצי מציין, כי האדריכל קאופמן שיווה למבנה המיועד מראה של מבנה 'ייצוגי: "שיפועו המערבי של המגרש פונה אל הים, ולפיכך נוצר צורך בעמודים, מדרגות וקומת קרקע לפילוס המשטח העיקרי. כלפי הנוף הנשקף אל הים יצר קאופמן מרפסת רחבת ידיים וכלפי הרחוב העליון נוצרה קומה שטוחה אשר אינה בולטת בראוותנות אלא משולבת בנוף הבנוי. פריטי העיצוב הפנימי, ובכלל זה קמינים (אח), ארונות ספרים, דלתות ומשקופים, עוצבו כולם בצבעים כהים המשתלבים בטיח הבהיר הפנימי. כלפי חוץ טויח המבנה בוורוד מה שנתן לו ייחודיות דקורטיבית", מסכם בן ארצי.
"הבית מהווה שריד מובהק וראוי לשימור מתקופה היסטורית חשובה בעיצובו של המרחב היהודי בהר הכרמל", אומרת סלומון-ממן. "הוא נבנה על רקע השאיפות ליצור על הכרמל 'שכונות גנים' מודרניות תוך התאמה לקווי הטופוגרפיה, למבט אל הים ולסביבה הטבעית".
פרופ' בן ארצי, כתב בחוות דעת שהגיש, כי "המבנה ראוי לשימור מבחינה אדריכלית והיסטורית גם יחד ומהווה נכס תרבותי במורשת הבניה של העיר חיפה. רק מעטים מסוגו ומשתווים לייחודו, נותרו לפליטה במרוץ הפיתוח ומיצוי זכויות הבנייה באזור, ראוי במיוחד להקפיד על שימורו ותכנונו ברוח המקורית. יהיה זה עוול היסטורי להפוך בית קיץ המשקף תקופה היסטורית, רוח זמן מיוחדת ועיצוב אדריכלי נדיר של אדריכל בעל שם למבנה של 14 יחידות דיור".
ד"ר נעמי כהן: "שטות בשיקולי תועלת, נזק לציבור"
ד"ר נעמי כהן, אשת הרב, מסרה ל-ynet כי במשך השנים נסללו באזור כבישים ששינו לחלוטין את הכניסה והבית איבד מתפארתו. כמו כן טוענת כהן כי גם פנים הבית שונה ברבות השנים כך "שפנים הבית המקורי כמעט ואינו קיים יותר, ואילו מה שנשאר מהבניה המקורית זקוק לשיפוץ דחוף. לפני כ-20 שנה קנינו חורבה ובאהבה, בשקידה, גם בהתרגזויות ובתסכולים אין קץ, וגם בכסף רב מאד" היא אומרת, "הצלחנו להאריך את חייו של הבית - אבל לכל דבר מגיע זמנו. אי לכך, עם כל הצער, הגיע זמנו לפנות את מקומו לבניין שישרת את צרכיו העדכניים של האזור.
"קשה שלא לחשוב, כי חסרה כנות בטיעון, שיש לבית הזה דוקא ערך היסטורי, בעוד שבעשור האחרון נהרסו בשכונה גם הבית של ליידי דאונס - על שמה נקרא רחוב דאונס - וגם הבית המיוחד של הדמות האגדית, ד"ר בירם (מייסד הריאלי), על חדר העבודה המרשים שהיה בו. במקומם נבנו בתים מודרניים. פתאום טוענים לערך היסטורי של בית הקיץ של שתי נשים אנונימיות.
"מי שנלחמים בהחלטות החוזרות בקשר לבית הזה, לא בלבד שהם עושים שטות בשיקולי תועלת-נזק לציבור, הם גם גורמים עוול משווע לבעלים. האם הם היו מוכנים שיפקיעו את בתיהם שלהם, ללא תמורה הולמת?"
תגובות נוספות
עיריית חיפה: "הבית ברחוב חורב 26 ממוקם בין שני עורקי תנועה ראשיים. במהלך השנים הופקע רוב שטח הגן לצורך הרחבת כבישים. החלק האותנטי היחיד שנשאר מהמבנה החלל המרכזי של הבית וכיום הערך היחיד של המבנה הוא בעיצוב הפנים. בתמורה להפקעות הקרקע תוגברו זכויות הבנייה על המגרש ב-824 מ"ר.
"בנסיבות אלו אישרה ועדת השימור העירונית את הריסתו של המבנה בתנאים הבאים: יוכן סקר תיעוד למבנה בהתאם להנחיות היחידה לשימור ובאישורה ויועתקו עצי הדקל העתיקים. מיקומם החדש במגרש ייקבע בתיאום עם היחידה לשימור אתרים".
קק"ל: "שיתוף הפעולה בין המועצה לשימור אתרים לקק"ל הינו הדוק ורק לאחרונה בא לידיד ביטוי בפרויקט משותף לשימור 50 אתרי התיישבות. במקרה זה, הואיל והזכויות על הבית נמכרו בחוזה חכירה, אנו בודקים את העניין מבחינה משפטית".