חוק טל עבר בכנסת: הפטור מגיוס עוגן בחוק

הכנסת קיבלה בקריאה שלישית את חוק טל: 51 חברי כנסת הצביעו בעד הצעת החוק,ו-41 הצביעו נגד; 5 נמנעו. החוק מעגן לראשונה בחוק את הפטור מגיוס לחרדים.
על פי הצעת חוק טל, יזכו בחורי ישיבות מדי שנה לדחיית שירות, עד גיל 22. בשלב זה יוכלו לצאת לשנת הכרעה, בה יוכלו לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה, בלא שיחויבו בגיוס. לאחר שנת ההכרעה יעמדו בפני כל בחור ישיבה שלוש אפשרויות: לחזור לישיבה, או אם ירצו - להצטרף למעגל העבודה ולשרת שירות צבאי בהתאם למצבם המשפחתי (חרדי נשוי עם שני ילדים ישרת 120 יום) או לבצע שירות לאומי של שנה וחצי. המשמעות היא שתלמידי ישיבות שיתמידו בלימודיהם, ולא ירצו להתגייס לצבא - הם מעתה פטורים מגיוס לפי חוק.
במהלך ההצבעה על הקריאה השנייה דחתה הכנסת הסתייגות של ח"כ יוסי כץ, שביקש לחייב בחורי ישיבות חרדים לשרת שבועיים בשנה במשמר האזרחי. נדחתה גם הסתייגות של החרדים, שביקשו לדחות לגיל 23 את המועד שבו יוכלו בחורי ישיבה לצאת לשנת הכרעה. גם בקשת החרדים, שהחוק יוארך אוטומטית בתום חמש שנות תוקפו - נדחתה במליאה. בעוד חמש שנים יתקיים בכנסת דיון מחודש על ההסדר.
בעקבות העברת חוק טל הודיעו סיעות שינוי ומרצ כי הן מתכוונות לעתור לבג"ץ נגד החוק החדש.
בעקבות העברת החוק הודיעו חברי הכנסת אברהם רביץ ומאיר פרוש מ"יהדות התורה" כי הם יחזרו מחר לתפקידיהם כסגני שרים במשרד החינוך והשיכון.

פרס: לא שמעתי את הצלצול להצבעה

חוק טל עבר בתמיכת הליכוד וחברי הכנסת החרדים. חברי הליכוד התייצבו ותמכו בחוק למעט השרים עוזי לנדאו וציפי ליבני, שנשארו מחוץ למליאה.
גם חלק מחברי הסיעות הערביות תמכו בחוק טל, ובהם עזמי בשארה, מוחמד כנעאן, האשם מחמיד ועבד אל-מאלכ דהאמשה. אחמד טיבי וטאלב א-סנע נמנעו.
חברי העבודה החליטו לתקן את טעותם מימי ממשלת ברק והצביעו נגד החוק. גם שינוי, מרצ, ישראל בעליה, הבחירה הדמוקרטית והמרכז התנגדו לחוק. השר שמעון פרס נעדר וטען כי היה באמצע ישיבה ולא שמע את הצלצול. פרס הוסיף כי התכוון להימנע בהצבעה ולתמוך בהסתייגות של כץ. ח"כ אברהם בורג וח"כ נואף מסאלחה בחרו להימנע. רענן כהן ומיכאל מלכיאור נעדרו. יהודה גלעד (העבודה-מימד) תמך בחוק.
סיעת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו התפלגה בהצבעה: אורי אריאל, בני אלון וצבי הנדל תמכו בחוק, בעוד שאביגדור ליברמן התנגד לו.

יום של דיונים סוערים בכנסת

ראש הממשלה, אריאל שרון, אמר לפני ההצבעה: "בלב כבד אצביע היום בעד הצעת החוק. אני עושה זאת למרות שאירועי השנתיים שחלפו מאז אמרתי את דבריי על במת הכנסת לא שינו את דעתי בדבר חלוקה צודקת של הנטל. תמיכתי נובעת מכך שהכנסת מחוייבת במצוות בית המשפט העליון להסדיר בחוק את עניין גיוס בחורי הישיבות. אסור לנו להחזיר את ההכרעה לפתחו של בית המשפט. אי הכרעה שלנו עלולה להוביל לגיוס בכפייה, ואני שולל את הסדר הבעיה בכפייה - אני לא רוצה לראות את המשטרה הצבאית פושטת בישיבות".
שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, אמר כי "מי שמבקש דווקא היום להעביר את חוק טל מנותק ממה שקורה כאן ומתעלם מכך שנפל דבר בשנתיים האחרונות". לדבריו, "דווקא היום, כשהעם בישראל מגוייס, אסור להנציח את המצב הנוכחי ואסור לתת לו הכשר".
דבריהם של שרון ובן אליעזר נאמרו בתום יום של דיונים סוערים במליאה ומחוצה לה על הצעת החוק השנויה במחלוקת.
ח"כ אילן גילאון (מרצ) התייחס לפשקווילים שהפיצו חרדים קיצוניים בימים האחרונים, בהם כינו את צה"ל "בית בושת", ואמר לח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה): "רציתי לספר לך שהבת שלי היא החיילת הזונה שמשרתת בבית הבושת שנקרא צבא ההגנה לישראל, הבת שלי קדושה יותר מכל הקדושים של הציבור החרדי".
בין חבר הכנסת יוסף טומי לפיד (שינוי) וחבר הכנסת יצחק כהן (ש"ס) התפתחו דברים קשים לאחר שח"כ לפיד אמר: "177 חיילים נפלו באינתיפאדה הזו, ולא היה ביניהם חרדי אחד. 10 אחוזים מקבלים שיחרור ממחזור הגיוס הזה לצבא בזכות היותם חרדים. יש הרבה נשים חרדיות שיכולות להגיד לבנים שלהן: 'אתה חי כי במקומך מת חילוני'". ח"כ כהן, אח שכול, שאחיו נפל במסגרת שירותו בצה"ל בפעילות מבצעית, קרא בזעם ללפיד "אל תדבר בשם השכול".
כמה עשרות מצעירי מרצ הפגינו אחר הצהריים בכניסה למשכן הכנסת כשהם מחופשים לחיילים. המפגינים נשאו אלונקה צבאית שעליה מפגין מחופש לחרדי, תחת הכותרת: "נמאס לנו לסחוב אתכם".

מחלוקת חריפה גם בתוך הציבור החרדי

בציבור החרדי קיימת מחלוקת פנימית חריפה באשר לחוק טל. הרבנים המרכזיים תומכים בחוק ועל כן כל חברי הכנסת החרדים יצביעו בעדו. עם זאת הביקורת אינה נחלתם של "הקנאים" בלבד. אתמול פורסם בלעדית ב-ynet כי הרב משה שמואל שפירא, זקן ראשי הישיבות, הודיע על התפטרותו ממועצת גדולי התורה של "דגל התורה" ועל הסתלקותו מכל שייכות לתנועה. במכתב ששלח למזכיר המועצה ולמנהיג הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב נימק הרב שפירא את התפטרותו בכך שהנציגים החרדים תומכים ב"חוק טל" בניגוד לדעת רוב ראשי הישיבות.
במכתב נוסף, עליו חתומים גם הרב שמואל אוייערבך והרב מיכל יהודה לפקוביץ', הם מורים לחברי הכנסת החרדים להתנגד לחוק טל ולהפיל אותו לחלוטין אם יכללו בו הסעיפים העוסקים ב"שירות האזרחי" וב"שנת ההכרעה" - הסעיף שעליו עומד כל חוק טל.