הרמטכ"ל יעלון: נסיגה חד צדדית היא כניעה לטרור

הרמטכ"ל, רב אלוף משה (בוגי) יעלון, הציג אתמול (א') את תפיסת העולם הביטחונית שלו בצורה מפורטת וחסרת תקדים. הדברים נאמרו בכנס ארצי סגור של רבנים, שאירגנה הרבנות הראשית לישראל. הקלטה של הדברים הגיעה לידי ynet, שחשף כאן לראשונה את עיקרי הדברים:
ביחס לפלסטינים אומר הרמטכ"ל כי "ההנהגה הפלסטינית הנוכחית אינה מכירה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית והיא מנסה לממש את תורת השלבים. היא מאמינה שבטרור ובתהליכים דומים הם יצליחו להקים מדינה קודם כל ביהודה שומרון ועזה ולאחר מכן גם בחלק האחר של ארץ ישראל".
בנושא העיראקי אומר יעלון כי "האיום העיראקי אינו מדיר שינה מעיני, יש לאיום הזה תשובה טובה, תשובה נחרצת, תשובה ברורה - וזה היום לא מהווה מבחינתי איום קיומי על מדינת ישראל". עם זאת, הוא מזהיר כי עיראק מנסה להשיג נשק גרעיני ורואה בהשמדת ישראל מטרה מרכזית. יעלון גם מעריך כי אם ארה"ב תתקוף בעיראק, סדאם יישאף לשגר טילים לעבר ישראל.
ביחס לאיראן מזהיר יעלון כי היא "קוראת באופן גלוי להשמדתה של מדינת ישראל ופועלת לשם כך בין השאר בניסיון שלה לרכוש יכולות אסטרטגיות של טילי קרקע-קרקע שאמורים לפגוע בישראל וראשי קרב לטילים האלה מסוגים שונים, כולל גרעיניים".
ביחס לסוריה אומר הרמטכ"ל כי "אסד תומך באופן מאוד מאסיבי וחריג, ביחס למה שאביו נהג, גם בחיזבאללה וגם בארגוני הטרור הפלסטיני. הוא בהחלט רואה אפשרות אולי לנצח את ישראל בדרך של טרור ואלימות".
יעלון גם תוקף את הנסיגה מלבנון ואת ההפגנות שהובילו לה, מזהיר מפני נסיגה חד צדדית מהשטחים, וטוען כי ערביי ישראל עלולים להתפתות להשתמש בטרור.

עיקרי הנאום:

"חשוב לי המפגש הבלתי אמצעי, משום שלצערי בתקופה שבה אנחנו נמצאים, הדברים לעתים יוצאים באופן מעוות כתוצאה מהתרבות שבה אנו נמצאים. תרבות הרייטינג, אני קורא לה. אולי ההיסטוריה תשפוט אותה לחומרה בעתיד, אבל אין ספק שהדברים כפי שהם מוצגים לעיתים מוצגים באופן מעוות.
קודם כל ישראל אחרי 54 שנות עצמאות זו מעצמה אזורית. זו מעצמה צבאית, מעצמה כלכלית, מעצמה תרבותית-רוחנית, ולכן היא הפכה לעובדה קיימת בסביבה עוינת, שרובה ככולה הייתה מעדיפה שמדינת ישראל לא תתקיים כמדינה יהודית...
חלק מהגורמים בסביבה מבינים שצמחה פה מעצמה, שאין ברירה אלא להכיר בקיומה, למרות שהיא נחשבת עדיין על ידי הרוב המכריע של הגורמים באזור לנטע זר, ושרוב הגורמים היו מעדיפים שלא תהיה פה מדינה יהודית.
כל זה, עם נתונים בסיסיים התחלתיים של מדינה שלא בהחלט מגיעה להיות מעצמה - שטח קטן, חוסר במשאבים טבעיים, אין לנו נפט, אין לנו זהב, אין לנו כל מיני משאבים שמדינות אחרות נהנות מהן. אוכלוסייה לא גדולה ביחס לסביבה. חמישה מיליון יהודים לעומת למעלה מרבע מיליארד ערבים בסביבה הקרובה.
למרות כל אלה חלק מן הגורמים נאלצו להכיר בקיומה של מדינת ישראל על בסיס עוצמתה. והעוצמה הזאת בעצם גרמה לגורמים השונים סביבנו להתייחס באופן שונה למדינת ישראל במהלך 54 שנות עצמאותה וניתן לחלק אותם היום לשלושה חלקים: אלה שבחרו להגיע להסכמים עם ישראל, כמו מצרים וירדן, אלה שיש להם אינטרס כלכלי להתחבר לישראל, בין היתר שיש לנו אתם מערכת יחסים - עומאן, קטאר ומדינות המפרץ.. ומנגד יש את אותן מדינות וגורמים שקוראים להשמיד את ישראל במאבק מזוין.

איראן: "קוראת בגלוי להשמדה"

איראן שלאחר המהפכה החומיניסטית ב-79' היא מדינה שקוראת באופן גלוי להשמדתה של מדינת ישראל והיא פועלת לשם כך, אם בנסיון שלה לרכוש יכולות אסטרטגיות של טילי קרקע קרקע שאמורים לפגוע בישראל וראשי קרב לטילים האלה מסוגים שונים כולל גרעיניים - עדיין אין להם אבל הם מאוד רוצים להגיע לזה ומנהלים לזה מאמץ - והן על ידי הפעלת טרור, בין אם זה דרך החיזבאללה בלבנון שזה למעשה שלוחה קדמית איראנית בלבנון, בין אם במטענים בתקופה שהתמודדנו איתם ברצועת הבטחון טרם היציאה מלבנון, והן היום בקטיושות וברקטות שאמורות לכסות את כל המדינה כולל את מפרץ חיפה.
האיראנים גם פועלים לתמוך באירגוני הטרור הפלסטינים באשר הם, החמאס, הג'יהאד האיסלאמי, החזית העממית ואפילו הרשות הפלסטינית עצמה. פרשיית קארין A, אותה אוניה שחשפה קשר אסטרטגי בין הנהגת הרשות הנוכחית ובין ההנהגה האיראנית, ממחישה את הראיה האיראנית, שיש לתמוך בכל גורם שיכול לקרב את קיצה של מדינת ישראל.

עיראק: "השתתפה בכל המלחמות"

עיראק היתה מוכנה והשתתפה בכל המלחמות נגדנו על ידי שליחת כוחות משלוח... וכמובן תמכה בארגוני הטרור למיניהם, כולל בתקופה הזאת... בין השאר על ידי מתן סכומים אגדיים מבחינת הכלכלה הפלסטינית, סכום של 25,000 דולר למשפחת המתאבד, כדי לתמוך ולעודד את תופעת ההתאבדות ולהגביר אותה כדי לפגוע יותר ויותר בישראל.
עיראק כמובן היא המדינה שבמלחמת המפרץ לפני יותר מ-10 שנים ירתה טילים לעבר ישראל מתוך כוונה לפגוע בה. 40 טילים נשלחו אז בכדי לפגוע באזרחי מדינת ישראל, בעורף החברה הישראלית, לפגוע, לשבור ולפורר את יכולת העמידה של החברה הישראלית.
עיראק חוזרת כרגע לכותרות משום שמדברים על אפשרות של תקיפה אמריקנית בעיראק ואז אנחנו מניחים שבמידה שהמשטר הזה ירגיש מאויים, הוא בודאי ינסה לערב אותנו על ידי שיגור טילים הנה - וכמובן אנחנו צריכים להיערך לזה.
עיראק, אם היתה יכולה, היתה כבר מזמן מגיעה ליכולת גרעינית. אין ספק שתקיפת הכור העיראקי ב-1981 מנעה השגת יכולת גרעינית ע"י עיראק. אין ספק שמלחמת המפרץ, שבה התברר לנו שעיראק היתה מרחק של שנה מלהגיע ליכולת גרעינית, מנעה השגת יכולת גרעינית על ידיה. משטר הסנקציות שהיה קיים עד לפני שנתיים כתוצאה ממלחמת המפרץ מנע התקדמות של עיראק להשגת יכולות בלתי קונבנציונליות, כולל השגת יכולת גרעינית. עיראק רואה את הצורך בהשגת יכולות כאלה, כדי קודם כל לאיים על ישראל ואם יהיה צורך להשתמש בזה נגד ישראל, משום שהיא רואה את היעד של השמדת מדינת ישראל, מדינה יהודית, כיעד בעל חשיבות עליונה. באשר לאפשרות למתקפה אמריקנית על עיראק, ואפשרות של פגיעה בישראל מעיראק, אני יכול להגיד לכם כי ישראל של היום ערוכה הרבה יותר טוב ממה שהיינו ערוכים במלחמת המפרץ, הן בהיבט של היכולת שלנו לתקוף בעיראק, לפגוע ביעדים עיראקיים במשגרים עיראקיים והן באשר ליכולתנו לפגוע בטילים בדרכם הנה על בסיס מערכת "חץ". מערכת טילי "חץ" היא היחידה בעולם, המתקדמת ביותר בעולם, שיודעת לפגוע בטילים במעופם ממקומות השיגור אל יעדיהם. זה נכון גם באשר להתמגנות האזרחית, שמא משהו מהטילים הללו בכל אופן יגיע לכאן. אנחנו מהמדינות המתקדמות בעולם ביכולת הגנה.
אני יכול להגיד לכם שהאיום העיראקי אינו מדיר שינה מעיני, יש לאיום הזה תשובה טובה, תשובה נחרצת, תשובה ברורה וזה היום לא מהווה מבחינתי איום קיומי על מדינת ישראל.

סוריה: "אסד מתלהב מחיזבאללה"

סוריה במהלך העשור שעבר למעשה הגיעה להכרה והבנה שאין לה ברירה אלא להגיע להסכם עם ישראל... התהליך הזה שנמשך על פני כעשור למעשה שיקף את ההכרה הסורית בעליונותה של ישראל בכל המישורים...
בנו הצעיר של אסד האב, הנשיא בשאר אסד, לדעתי יושב היום על הגדר, אבל עם שתי רגליו וידיו לעבר המאבק המזויין. החלטתו היא למעשה לנסות ולפגוע בישראל דרך מאפיינים של מאבק מזויין, ונשענת בעיקר על ההצלחה של החיזבאללה, מבחינתו, להוציא את צה"ל מלבנון במאי 2001, יציאה שלהבנתו ובתודעה שלו נובעת מלחץ של טרור גרילה על ישראל, שהביא לקבלת החלטות אסטרטגיות.
הלחץ הזה מכוון קודם כל אל החברה הישראלית שאיננה מסוגלת לספוג נפגעים. איננה מוכנה להילחם ולהקריב קורבנות. אסד התלהב מההצלחה של חיזבאללה... מהעובדה שפרץ עוד פעם עימות מזויין בין ישראל לבין הפלסטינים בערב ראש השנה לפני שנתיים - ולמעשה מאז תומך באופן מאוד מאסיבי וחריג ביחס למה שאביו נהג, גם בחיזבאללה וגם בארגוני הטרור הפלסטיני - ולכן הוא בהחלט רואה אפשרות אולי לנצח את ישראל בדרך של טרור ואלימות ע"י שימוש בסוכנים באופן גלוי, לא להתמודד צבא מול צבא אלא להשתמש בטרור וגרילה כדי לפגוע בישראל... גם אסד מבין ומכיר בעליונות הברורה של צה"ל על פני סוריה ולכן הוא נזהר מלהעמיד את צבאו במבחן.

הגרעין: "מייחסים לנו כל מיני יכולות"

תחום אחר שבו יש הרתעה ישראלית ברורה הוא התחום הבלתי קונבנציונלי. מיחסים לישראל כל מיני יכולות, כתוצאה מזה שום גורם ערבי לא העיז להפעיל נגד ישראל איזה שהוא חומר בלתי קונבנציונלי. מצריים, בשנות ה-50 היה לה חומרים כימים, היא עשתה בזה שימוש במלחמה בתימן.
העיראקים הפעילו את זה נגד האיראנים ונגד הכורדים, למרות שהיה להם גם במלחמת המפרץ, הם לא העיזו להפעיל את זה נגדנו למה? כי הם חוששים ממה שמייחסים לנו - שיכה בהם".

הטרור: "זה התחיל בלבנון"

אירגוני הטרור גם הם בחרו בדרך של מאבק מזויין, בין אם זה חיזבאללה בשלוחה קדמית איראנית, ובין אם זה ארגוני הטרור הפלסטינים שמצהירים באופן גלוי שאין לישראל זכות קיום כמדינה יהודית ולכן צריך לפגוע בה, לפגוע בה עוד, עד שהיא תתפורר או שתהליכים דמוגרפיים יהפכו את מה שקיים כאן למדינה פלסטינית נוספת ולא מדינה יהודית. הם אומרים את זה בגלוי...
כל הגורמים הערביים בחרו את מה שנתפש בעינייהם כנקודת התורפה הישראלית: אי יכולת העמידה של החברה הישראלית, ולא במקרה הם בחרו בדרך של טרור הפוגע באזרחים ובדרך של טילים שעוקפים את כל היכולות הישראליות ופוגעים בעורף הישראלי.
זאת, מתוך הנחה שפגיעה בחברה הישראלית ואזרחי מדינת ישראל תניע תהליכים פנימיים הדומים ליציאה מלבנון. חברה שמשדרת אי יכולת לעמוד בפני נפגעים מפעילה לחצים מלמטה למעלה, הפגנות וכו', שבסופו של דבר מביאים את הדרג המדיני לקבל החלטות בהתאם לאינטרסים של הצד הערבי.
הערבים מסתכלים על 20 השנים האחרונות, מהנסיגות הראשונות שלנו בלבנון תחת ספירה של הרוגים ועסקת ג'יבריל, אני טוען ששני המרכיבים האלה הביאו עלינו את האינתיפאדה ב-1987. ההבנה של הפלסטינים שישראל איננה יכולה לעמוד בפני קורבנות הביאה עלינו את האינתיפאדה וכשמסתכלים על מה קרה מהאינתיפאדה. (העימות הנוכחי זה לא אינתיפאדה) והתהליכים שקרו מאז, התחזקה אצלם התחושה שמדינת ישראל איננה מוכנה להילחם יותר, איננה מוכנה להקריב קורבנות על הגנתה, ולכן נכון ללחוץ אותה דרך החוליה החלשה בשרשרת - יכולת העמידה של החברה הישראלית".

הרשות הפלסטינית: "לא רוצים שנתקיים"

הצד הפלסטיני מתחמק מלממש את התחייבותו להפסקת הטרור והאלימות. אני טוען שהמהלך היזום הזה משקף אי הכרה של הנהגת הרשות הפלסטינית הנוכחית בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית. בנסיון לשמר את הטרור ככלי שלוחץ על מדינת ישראל, ההנהגה הזאת חשבה שמדינת ישראל תישבר הרבה יותר מוקדם, היא לא האמינה שמדינת ישראל תהיה מסוגלת לספוג 610 הרוגים, היא לא האמינה שמדינת ישראל מסוגלת לספוג נזקים כלכליים מסוג הנזקים שאנחנו סופגים בשנתיים האחרונות והם חשבו שהרבה יותר מוקדם תהינה הפגנות שיפנו את הדרג המדיני הישראלי לקבלת החלטות, בין אם זה נסיגה חד צדדית וכל דבר אחר שהוא למעשה כניעה לטרור.
לצערי, כפי שאמרתי אחת הבעיות הקשות שלנו, היא להסכים על הדיאגנוזה. כאשר לא מסכימים על הדיאגנוזה אז מתווכחים האם זו אינתיפאדה? האם זה אירוע שברח מכלל שליטה ולא התקפה יזומה? האם בכלל יש פה צד שיש לו כוונה טובה וצריך לעזור לו להשתלט שוב על השטח וכן הלאה וכן הלאה. ההנהגה הפלסטינית הנוכחית אינה מכירה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים כמדינה יהודית והיא מנסה לממש את תורת השלבים, היא מאמינה שבטרור ובתהליכים דומים הם יצליחו להקים מדינה קודם כל ביהודה שומרון ועזה ולאחר מכן גם בחלק האחר של ארץ ישראל. אפשר לשמוע את זה גם בקולות פנים ישראלים שאני מנוע מלהתייחס אליהם...
אם העימות הזה יתקיים בתחושה בצד הפלסטיני שהטרור מנצח והטרור מביא להשגים, אנחנו נמצא את עצמנו במדרון חלק הן ביחס ליכולת שלנו להרתיע את הפלסטינים בשימוש בטרור בכל מקום שלא תהיה הסכמה ובין אם בשימוש של גורמים נוספים שכבר השתמשו בטרור ומהרהרים כרגע לגבי השימוש בו, ובין אם גורמים, אפילו שחתמו איתנו על הסכמים 'אבל אומרים רגע, רגע, רגע, אם פה יש משהו שניתן לקבל אותו בטרור אז בואו נשתתף בחגיגה' - וזה כמובן גם קשור לאיך שערביי ישראל שאני מנוע כאיש צבא להתייחס עליהם מסתכלים על העימות ועל תוצאותיו, ולכן אני טוען כאיש צבא את העימות הזה חייבים לנצח באופן שבצד הפלסטיני ייצרב בתודעה שאין שום סיכוי בטרור ובאלימות להביא לאיזה שהוא הישג, שמשמעותו כניעה ישראלית".

"ההצלחה של חומת מגן"

אנחנו נמצאים בחודשים האחרונים במתקפה צבאית נגד הטרור. זה נכון שאנחנו לא יכולים להביא לידי ביטוי את כל עוצמתו של צה"ל, שאנחנו פועלים בתוך סביבה אזרחית, וזה נכון שחלות עלינו לא מעט מגבלות שנובעות מהצורך של מדינת ישראל להיות קשובה למה לגיטימי ומה לא לגיטימי בזירה הבינלאומית.
זה נכון שיש פה לא מעט אילוצים אחרים שנובעים עדיין מהוויכוח הפנימי בישראל לגבי הדיאגנוזה, אבל ממבצע "חומת מגן" אנחנו נמצאים במתקפה נגד הטרור - והמתקפה הזאת חשובה ביותר.
ב'חומת מגן' קודם כל חשנו לא רק בצד הפלסטיני, בכל הסביבה, שמדינת ישראל היא כבר לא מה שחסן נסראללה אמר בנאום הניצחון שלו לאחר שנסוגנו מלבנון במאי 2002, שאנחנו לא קורי עכביש.
מה זה קורי עכביש? נסראללה אמר 'ישראל היא כמו קורי עכביש', זה נראה כזה משהו חזק אבל בסוף כשנוגעים בזה זה מתקפל. למה? כי החברה הישראלית לא מוכנה להיאבק יותר. נקיז את דמה והיא תיכנע. 'חומת מגן' המחיש שזה לא כך.
מבצע 'חומת מגן' זה העובדה שהציבור בישראל עומד מול מתקפת טרור שפגעה בו קשה. הנכונות של חיילי המילואים להתגייס, לא רק נכונות - ההתמודדות שלהם על כל מקום בטנק, על כל מקום בנגמ"ש, על כל רובה... הפגנת הכח הזאת שידרה לא רק לפלסטינים אלא גם לסביבה: 'רגע, רגע, רגע יש פה משהו אחר והוא לא קורי עכביש'! הנכונות שלנו לסכן את כוחותינו ולהיכנס ללב מחנות הפליטים וללב הקסבה בשכם, אבל יותר מזה, לעשות את זה באופן מקצועי ובאופן נחוש. נכון בחלק מהמקרים יש נפגעים אבל בלי למצמץ, למרות הנפגעים, לרדוף את הטרור באשר הוא, בין אם הוא מתחבא מאחורי אזרחים במחנה פליטים וממלכד אותם, כמו בג'נין, ובין אם הוא מתחבא מאחורי אזרחים בקסבה בשכם, ורוצה שהאזרחים יפגעו, ובין אם הוא מתחבא בכנסיית המולד ואנחנו מתעקשים עד הסוף - הנחישות הזאת הבהירה לכל הסביבה שיש פה משהו אחר, זה כנראה לא קורי עכביש. זה כבר מתורגם ע"י החזבאללה, שמאז 'חומת מגן' תשימו לב לא תוקף בהר דב, יכול להיות שהוא ינסה לעשות פיגוע פה ושם, אבל הוא לא ייקח אחריות עליו, הוא מאוד נזהר, יכול להיות שהוא יעשה פיגוע – הוא יסתתר למה? כי הוא חושש, כי הועברו לו מסרים. במבצע 'חומת מגן', הוא ניסה להסלים את המצב, פתאום הוא הפסיק לגמרי ומאז פתאום העסק רגוע יחסית.
שני דברים מדירים שינה מעיני: שמדינה באזור תגיע ליכולות גרעיניות - והאיום הפלסטיני. איום זה הוא בעל ממדים סרטניים. כמו סרטן הוא לא נראה לעין".