האם כולנו במאטריקס?

האם אנו חיים בתוך סימולציית מחשב כמו גיבורי הסרט "מאטריקס"? ייתכן שרק הזמן מפריד בין ההוויה הקולנועית לבין התגשמותה במציאות, כך על פי ניק בוסטרום, פילוסוף באוניברסיטת "ייל" בארה"ב.
"לא מן הנמנע שאנו חיים חיים שתוכנתו על ידי חברה פוסט-אנושית שחיה במציאות שאנחנו מגדירים 'העתיד'", קובע בוסטרום במחקרו, שכותרתו "האם אנו חיים בסימולציית מחשב?". במסמך המחקר, שהושלם לאחרונה ונשלח ל"מיינד" (MIND), כתב עת אקדמי של אוניברסיטת אוקספורד, מסביר בוסטרום כיצד הגיע למסקנה זו.
על פי ההערכה שלו, כדי ליצור סימולציית חיים עבור כל ההיסטוריה האנושית על פני כדור הארץ (100 מיליארד בני אדם שכל אחד מהם חיי בממוצע 50 שנות אדם) דרוש מחשב שפועל במהירות 10 בחזקת 33 עד 36 פעולות לשנייה. בוסטרום מאמין כי היכולת הטכנולוגית שדרושה לפיתוח מחשב כזה תושג עד סוף המאה הנוכחית. הערכה זו מבוססת על תיאוריות של חוקרי ננו טכנולוגיה כמו אריק דרקסלר. למרות זאת, יש לציין כי בעולם המיחשוב כיום מתייחסים לתחזיות המבוססות על חישובים אלה כאל פנטזיה בלבד.

מה יהיה בסופנו?

בוסטרום טוען כי כאשר הטכנולוגיה תגיע לרמת התפתחות מתקדמת די הצורך, שתאפשר למחשב לחקות את התודעה האנושית, העתיד עשוי להוביל לאחת משלוש דרכים. על פי אפשרות אחת, האנושות, כפי שאנו מכירים אותה, תוכחד ותוחלף על ידי גזע של מחשבים שתוכנתו על ידי בני האדם.
במקרה כזה, בוסטרום קובע כי "אין למה לדאוג", משום שסביר להניח שמחשבים אלה לא ימצאו עניין בהרצת סימולציות אנושיות. על פי האפשרות השניה, בני האדם בעתיד לא יגלו עניין בהרצת סימלוציית או שהחוקים העתידיים יאסרו הרצת סימולציות.
על פי אפשרות נוספת, סבירה לא פחות, בני אדם יערכו סימולציות המדמות עולמות שלמים, שאנשים יחיו בתוכן. אם הנחה זו נכונה, הרי שייתכן שהיא כבר קרתה ואנו כבר חיים ביקום שמישהו אחר תכנת, טוען בוסטרום. ב"יער החשוך של בורותינו הנוכחית, כל אחת מהאפשרויות האלה עשויות להתממש", מציין בוסטרום.
עולם מדומה, של סימולציית מחשב, חייב להיראות משכנע בקנה מידה גדול עבור היישויות התבוניות שחיות בתוכו, אך אינו חייב להיות אמין והגיוני בכל פרט מיקרוסקופי, סבור בוסטרום. אחת "ההוכחות", לדעתו, לכך שאנחנו חיים בעולם מתוכנת עשויה להיות טבעם המוזר של חלקיקי הקוונטים.
כמובן, אנחנו עשויים להיות חלק מעולם "מקורי ואמיתי" נטול סימולציה, אך בהתחשב במספר העצום של סימולציות שצפויות להיות בעתיד, הסבירות לכך שאנחנו מצויים כעת הסימולציה היא 20-25 אחוז, על פי בוסטרום.

סימולציות למטרות בידור ומחקר

החוקר מניח כי כאשר האנושות תצבור ניסיון בפיתוח עולמות של מציאות מדומה, יוכלו המדענים לשפר את העולמות הללו כדי שייראו מציאותיים יותר עבור המבקרים בהם. "עולמות מציאותיים" הם עולמות שהשוהים בתוכם אינם יכולים להבדיל בין המציאות הפיזית "האמיתית" לבין עולם שנוצר באמצעות מחשב". כדי לברוא עולמות כאלה די ליצור חיקוי של המוחות האורגניים, האנושיים, עד לרמת הנוירונים או תת נוירונים, קובע בוסטרום. לשם כך, דרוש לנו כוח מיחשוב של 10 בחזקת 42 פעולות בשניה, הוא מעריך.
בוסטרום סבור שהציוויליזציה הפוסט אנושית תברא מספר עצום של עולמות מדומים, בזכות כוח המיחשוב העצום שיעמוד לרשותה. האנושות העתידות תיצור סימלוציות שונות שידמו את ההיסטוריה של אבותינו, הוא סבור. וזאת, למטרות שונות, עבור מחקר או בידור (למשל, סימולציה שתבחן מה היה קורה אילו גרמניה הנאצית הייתה מנצחת במלחמת העולם השנייה). "הציווליזציה הפוסט אנושית תוכל להריץ סימולציות ככל שתבקש, ותשמש לשם כך בחלק קטן מכוח המיחשוב שיעמוד לרשותה", הוא קובע.

אז מה עושים?

בוסטרום חושב שאין טעם לנסות ולהבין מה מטרת הסימולציה מאחר "שאין לאנושות גישה לקוד המקור של הסימולציה והחוקרים אינם יודעים מה כוונת המפתחים". אם הדבר נכון, אנחנו פשוט צריכים לקבל את המצב כפי שהוא ולהמשיך בחיים רגילים, לדעתו.
בוסטרום, שייסד את האגודה הטרנס הומניסטית העולמית (World Transhumanist Association) ב-1998 ועומד בראשה מאז, אינו מטורף. ריי קורצווייל, עתידן מוערך, מגדיר אותו אחד החושבים הגדולים ביותר שחיים כיום.

מה זה טרנס הומניזם?

גישה פילוסופית העוסקת בעתידו של המין האנושי, ובשלב המעבר מהאנושות לתקופת הפוסט אנושית. במסגרת התנועה הטראנס-הומניסטית משתפים פעולה נוירו-ביולוגים, פילוסופים, ננו-טכנולוגים ורופאים. הם עוסקים בדיונים תיאורטים (כיום) הנוגעים לחידושים טכנולוגיים. הטרנס הומניסטים חותרים ולסלק את החששות האנושיים מפני הקידמה הטכנולוגית ולהסביר לבני האדם את האפשרויות הטכנולוגיות שיאפשרו להם לחיות זמן רב יותר, להיות בריאים יותר ולשמר לאורך זמן את יכולתם האינטלקטואלית, הפיזית והרגשית.