10 סיבות טובות לקרוא בתנ"ך

שכחתם אותו בבוידעם? מעלה אבק מאז הטירונות? לא אוהבים את הפונט? נראה לכם לא רלוונטי לחיים שלכם? החרדים ניכסו אותו לעצמם? היום – ובכל יום אחר, בעצם – אפשר לחולל שינוי קטן אבל משמעותי בחיי הקריאה שלכם. לנגב בעדינות את שכבת השכחה שהצטברה מעל העותק הביתי, לבחור פרק, ולהגות בו. אולי לא "יומם ולילה", ככתוב, אלא רק מעט. הנה עשר סיבות טובות מדוע כדאי לחילונים להקדיש דקות מספר ביום, או בלילה, לקריאת פרק תנ"ך.

1. כי הסיפורים קצרים

ובמובן זה מתאימים לרוח הזמן: כל סיפור מגדל בבל, למשל - סיפור מרכזי במיתוסים ה"היסטוריים" של התנ"ך, אלה שמסבירים איך היה ומה היה לפני שנתכנסנו – כתוב במספר מלים קטן בהרבה מכתבה בינונית בעמוד הפנימי של עיתון יומי. קוראים-הולכים. או שמתעכבים מעט.

2. הספר לא מפטפט

לא תמצאו בו תיאורים ארכניים ומשמימים של רגעים קפואים בנצח. המעט מחזיק את המרובה, ומחזיק אותו בתמציתיות מרהיבה שעשויה לסייע לקורא לגלות מחדש את יפי הדיוק בלשון. "אלי אלי למה עזבתני", קורא דוד בתהילים כ"ב, ומיד אחר כך, בכ"ג, הוא אומר שגם בגיא צלמוות לא יירא רע, "כי אתה עימדי". מה עובר על הנפש האנושית בין פרק לפרק? מהם גבולות המתחים והיחסים בין אדם לאלוהיו? האם אנחנו קוראים לו לעזרה מתוך ציפיה שייענה, או מפני שאי אפשר אחרת, למרות שאנו יודעים כי התשובה לא צפויה? הנה רק שלוש שאלות קטנות שמשפטים קטנים, אבל חצובים באבן ובזכרון ההיסטורי של האנושות, יכולים להעלות אצל המתבונן בכתוב לרגע.

3. יש בו סיפורים פשוט מדהימים

קחו את בריאת העולם והשוו לבריאות אחרות, התעכבו קצת אצל פרשת העקידה, בדקו מה יחסכם למעשה פילגש בגבעה, תנו לסיפור על אודות אשת לוט להדהד מעט בראש. ואם אלה לא מדליקים – לכו לתיאורי הקרבות, לארכיטקטורה הפרטנית של המשכן, ליחסים הסוערים בין דוד לבין שאול, לדמותו המרתקת של שמואל, לדברי ימי המלכים הרעים, לפרשת דניאל בגוב האריות – יש הכל. כולל פורנוגרפיה טהורה (יחזקאל כ"ג, למשל. אבל הקטעים החמים – סימבוליים).

4. בגלל השירה

משירת הים ועד מגילת איכה, מקוהלת ועד התגלות האל לאיוב, מקינת דוד על יהונתן ועד משלי ותהילים, ואיך אפשר לשכוח את שיר השירים. חובב שירה מערבי רציני פשוט לא יכול בלי הטקסטים הבסיסיים הללו.

5. בגלל השאלות הגדולות, הלא פתורות

מה באמת רוצה אלוהים מעמו? האם המונותאיזם מחייב ציות עיוור בכל מחיר? צדיק ורע לו - מדוע? למה אל שדורש ממאמין להקריב את בנו, והמאמין אינו יודע כי בסבך מחכה אייל, ראוי לאמוננו ולאמונתנו? ומדוע יש לו דרישות עצומות כל כך מחבורת מאמינים די נבעכית, מסתבכת עם עצמה ואיתו ללא הרף? הוא לא יכול להיות סתם נחמד, להוציאנו ממצרים ולתת לנו לחיות בשקט? במלים אחרות – יש כאן, כמעט בכל פרק למעט כמה רשימות קטלוגיות בספרי החוקים, סיבות טובות להתנתק מן היומיום ולתהות קצת על הבסיס האמוני שבלעדיו לא צמחו תרבויות גדולות. זה הבסיס. כאן מתחילה תרבות המערב, לטוב ולרע. לא שווה היכרות מעמיקה יותר?

6. כי הלשון משתבחת

ככל שמעמיקים את ההיכרות עם הכתוב.

7. בגלל תחושת ההיסטוריה

שעוקרה בישראל המודרנית עד כי אבדה לבני דור שלם. זוכרים את מגילת העצמאות? כאן, בארץ ישראל, אומרת המגילה, קם העם הזה. ואם העם הזה לא יידע דבר על עברו, אם יוכל לזהות במפה את הדרך לאיקאה אבל לא את הדרך למכמש, את נתיבי איילון אבל לא את הירח בעמק איילון – איזה סיכוי סביר יש לנו להתחבר אל הטריטוריה הנפשית והפיזית ששמה "ישראל"?

8. בזכות הפרטים

ואם ההיסטוריה קצת גדולה עליכם, הבה נתמקד בפרטים הקטנים. פה ושם פסוק, שאנחנו נוסעים עימנו כמטען תרבותי; פה ושם אתר שאפשר לטייל בו ולראות במו עינינו שמה שהיה פעם - עודנו קיים. כמו החיטה והשעורה, הגפן והתאנה, אפילו בלי זיבת החלב והדבש המובטחת.

9. בגלל האיבה המתמשכת בין האורתודוקסיה לבין החילונים

כדי לנצח במלחמת התרבות הזאת, צריך לדעת עליה משהו. כאן אנחנו – חילונים או מאמינים שאינם מקיימים את כל התרי"ג - מצויים דווקא במצב טוב. העולם החרדי שקוע עד צוואר בקטנות (מותר או לא מותר ללכת בשבת בסוודר שעלול להצית ניצוץ קטון של חשמל סטטי?) ומתוך כך די זנח את ספר הספרים. זה הזמן לנכס אותו לעצמנו, כבני תרבות וכאנשים חושבים וקוראים. אחר כך נוכל להתנצח איתם ואולי אפילו לנצח אותם.

10. כי, בפשטות, זה הספר הטוב ביותר בעולם.