יפה מקסימוב סירבה להיות עדת מדינה

המשטרה ביקשה לגייס את יפה מקסימוב, גרושתו של עופר מקסימוב להיות עדת מדינה בפרשת הבנק למסחר - כך הותר הלילה (יום ד') לפרסום.
מקסימוב עתרה לבג"ץ באמצעות פרקליטתה אורית חיון לפני כשלושה חודשים נגד הפרקליטות, על מנת לא לפרסם את התמלילים מהאזנת הסתר שביצעה המשטרה לשיחותיה. היא ניהלה משא ומתן עם המשטרה, במהלכו הציעו לה החוקרים להפוך לעדת מדינה נגד בעלה לשעבר, עופר מקסימוב.
מקסימוב טוענת כי לאחר שחשפה מידע רגיש, הוצע לה להיות עדת מדינה בתמורה לסגירת תיק במס הכנסה נגדה. לאחר לבטים רבים, החליטה מקסימוב שלא לקבל את ההצעה מחשש שהיא וילדיה יעמדו בסכנת חיים מצד גורמים בעולם התחתון.
זמן קצר לאחר מכן, התברר למקסימוב שהפרקליטות מתכוונת להעביר לנאשמים בפרשה את הפרטים בעניינה - ואז עתרה לבג"ץ בדרישה להטיל חיסיון על החומר כולו.
לאחרונה הגיעה מקסימוב לפשרה עם הפרקליטות, לפיה החומר יימסר לנאשמים, אולם ימחקו ממנו חלקים הנוגעים לצנעת הפרט שלה ושל משפחתה.
בעקבות כך, הוסר צו איסור הפרסום ומקסימוב משכה את העתירה.

מקסימוב: החוקרים לחצו עלי

בעתירה שהגישה מקסימוב לבג"ץ באמצעות עורכת דינה נכתב, בין היתר, כי חוקרי היחב"ל ניסו ללחוץ עליה ולגרום לה לשתף עימם פעולה, באמצעות רמיזות הקשורות לכשירות עסקיה.
בשלב כלשהו בחקירה, יצרו עימה קשר חוקרי היחב"ל והבטיחו, לטענתה, "להוריד ממנה את חוקרי מס הכנסה", במידה ותמסור מידע מסייע לגבי פרשת המעילה בבנק למסחר, המעורבים בה ובין היתר גם החשודים בחטיפתו של עופר מקסימוב.
בעתירה טוענת מקסימוב כי חוקרי היחב"ל ביקשו ממנה לקיים שיחה "בארבע עיניים", אשר תיוותר בסודיות גמורה, על מנת שאחד מהם יוכל לבדוק את "משקל" המידע אל מול הפרקליטות. "לעותרת הובהר חד משמעית ובאופן אשר אינו משתמע לשתי פנים, בהבטחה מנהלית אשר ניתנה על ידי אנשי הרשות החוקרת, כי המידע אשר תמסור במהלך המשא ומתן והפגשה ה"חברית" הינו מידע חסוי, אשר לא ייעשה בו שימוש, הוא לא ייצא מהחדר, ולפיכך גם הובטח לעותרת כי השיחה לא תוקלט ו/או תתועד בשום אמצעי", נטען בעתירה.
"אך ורק בהסתמך על ההבטחה המנהלית אשר ניתנה לה, מסרה העותרת בפגישה האמורה את אשר ידוע לה בעניין הנדרש, תוך שהנה סמוכה ובטוחה כי השיחה לא הוקלטה והמידע יישאר במסגרת מידע מודיעיני לצורך ניהול משא ומתן". מקסימוב טוענת כי לאחר קבלת ייעוץ מקצועי, חזרה בה מהחלטתה לחתום על ההסכם שהציעו לה החוקרים, וכי "אין כל פרופורציה" בין הסיכון אליו היא וילדיה ייחשפו ובין מהות העבירה בגינה נחשדה.
פרקליטות המדינה השיבה כי מקסימוב נחקרה במהלך הפרשה כמה פעמים, ובחלק מהחקירות, אף באזהרה. לטענת הפרקליטות, "בהודעותיה מסרה מקסימוב, בין היתר, כי "עבדה בשחור והעלימה מס". עוד כותבת הפרקליטות: "בתחילת חודש יולי נמסר למשטרה כי העותרת 'לחוצה' בעקבות חקירתה במס הכנסה ובשל העובדה כי 'עבדה בשחור', וכי היא מבקשת למסור מידע תמורת סיוע בענייני המס". לטענת הפרקליטות נערכו שתי פגישות עם אנשי היחב"ל, ובמהלכן שוחחו הצדדים על האפשרות כי ייחתם עם מקסימוב הסכם לפיו המדינה תקל עימה בנוגע לעבירות המס, תמורת עדות שתימסר על ידה.
במהלך אחת הפגישות "הסבירו החוקרים לעותרת, במפורש כי הכוונה הינה שתעיד על מה שהיא מוסרת בבית המשפט, וכן הובהר לה כי לא ייעשה שימוש בחומר שהיא תמסור נגדה". בנוגע לטענות האחרות של מקסימוב אומרת הפרקליטות: "בניגוד לנטען בעתירה, חוקרי רשויות המס לא נשלחו אל העותרת על מנת להפעיל עליה לחץ. כמו כן, בניגוד לטענותיה, לא היתה כל תחבולה מכוונת במגעים עימה. שלישית, לא ניתנה לעותרת הבטחה מנהלית מפורשת, כי המידע אשר תמסור הינו מידע חסוי, ואף לא הובטח לה כי השיחות עימה לא מוקלטות. כמו כן, מעולם לא נמסר לעותרת כי רק במידה וייחתם עימה הסכם בכתב, תעביר המשטרה את המידע לפרקליטות".