"למדתי את הלקח שלי"

קווין מיטניק, שכונה "טרוריסט מחשבים", אינו נראה כה מסוכן כשהוא לובש חולצה מכופתרת ומרכיב משקפיים עגולים. קשה להאמין שהאיש בעל המראה המהוגן שיושב כעת מאחורי המכתבה היה מבוקש על ידי האף בי איי במשך שלוש שנים, לאחר שפרץ לרשתות של נובל, מיקרוסופט, סאן, נוקיה, וכן למחשבו האישי של מדען המחשבים טסוטומו שימומורה, שטמן את הפיתיון שסייע לסוכנים הפדרליים ללוכדו לבסוף.
מיטניק החל במעלליו עוד בשנות ה-80, במהלך שנות ילדותו והתבגרותו בלוס אנג'לס. ההסתבכות הראשונה שלו עם החוק הייתה ב-1981, כאשר היה בן 17, אז נעצר בגין גניבת מדריכי מחשב ממשרדי חברת פסיפיק בל. בשל מעשיו אלה, מיטניק נשפט בבית משפט לנוער ונידון למאסר על תנאי. שנה מאוחר יותר נתפס כאשר פרץ למחשבים באוניברסיטה של דרום קליפורניה ונכלא במשך שישה חודשים.

מיטניק ממשיך להסתבך

בשנים הבאות נעצר מספר פעמים נוספות וב-1989 נידון לשנת מאסר. אחד השופטים שדן בתיק השתכנע כי מיטניק "מכור לפריצות למחשב", כפי שאלכוהוליסט מכור לאלכוהול, והורה לו לבקר בקבוצת תמיכה של "פורצים אנונימיים". הסיוע הנפשי לא עזר ומיטניק חזר לסורו לאחר שחרורו. ב-1992 הוא ירד למתחרת והסתתר מהמשטרה.
האף בי איי רדף אחריו במשך שלוש שנים, במהלכן מיטניק פרץ למערכות של ספקי אינטרנט וחברות טכנולוגיה רבות. בבולשת סברו שלכדו את העבריין החמקמק כאשר פשטו על דירתו בסיאטל ב-28 באוקטובר, 1994, אך יצאו מהמקום כשבידיהם רק מחשב "טושיבה סאטלייט 4400SX", ששימש את מיטניק למעלליו. מיטניק שהה באותו הזמן בבית קפה במורד הרחוב, שיפץ את קורות חייו והאזין לדיווחי השוטרים על הפריצה לביתו באמצעות הסורק המשטרתי שהיה ברשותו.

המזל נגמר

מזלו של מיטניק לא המשיך לשחק לו ב-15 לפברואר 1995, כאשר סוכנים פשטו על דירתו בצפון קרוליינה. הוא נעצר ובחודש מרץ, 2000, הורשע בעבירות של הונאה באמצעות רשת, הונאת מחשב וחדירה בלתי חוקית לרשת מחשבים.
לאחר ארבע שנים וחצי במאסר, שוחרר מיטניק ב-21 בינואר, 2000, כאשר היה בן 36. בית המשפט הטיל עליו שורה של מגבלות, בהן איסור להשתמש במחשב במשך שלוש שנים בלי אישור קצין המבחן שלו. עם זאת, מיטניק אינו יכול לגלוש באינטרנט עד שיפוגו התנאים המגבילים על שחרורו, בינואר, 2003. מיטניק מתגורר כיום סמוך ללוס אנג'לס וחייב לקבל אישור של קצין מבחן אם ברצונו לצאת מדרום קליפורניה.

מיטניק משלים הכנסה

לנוכח התנאים המגבילים, מיטניק בן ה-38 מתקשה להתפרנס. לאחרונה הציע למכירה באתר eBay את שני המחשבים ששימשו אותו בשנות בריחתו מהחוק. אחד המחשבים, מדגם טושיבה 1960CS, טיפס לסכום של 6,760 דולר, ואילו המחשב הנייד השני, הטושיבה סטלייט 4400SX, התייצב בינתיים על 7,800 דולר. המחשב האחרון מוצע למכירה כאשר שכבה עבה של אבקה משטרתית המסמנת את האזור בו נלקחו טביעת אצבעותיו של מיטניק. המחשב מוצע למכירה ללא העכבר, שנשאר בשקית הראיות במשרדי האף בי איי.
בתחתית שני המחשבים יש חתימה של קווין מיטניק וסטיב ווזניאק, שאף הוסיף בכתב ידו את המלים "כל העולם בכף ידיך", וריאציה של המשפט שהוטבע על הקופסאות הכחולות מחוללות הצלילים, שאיפשרו למפעיליהן לפרוץ לרשתות הטלפון. שיטה זו, הקרויה "פריקינג" (phreaking), איפשרה למשתמשים בה ליהנות משיחות טלפון חינם. ווזניאק שיווק את הקופסאות האלה מדלת לדלת יחד עם סטיב ג'ובס בשנות ה-70, לפני שהקימו את חברת "אפל".
"שני המחשבים האלה שימשו אותי מאוד בימי הזוהר של תקופת ההאקינג שלי", אומר מיטניק. לא מדובר בפעם הראשונה בה מנסה מיטניק להשלים הכנסה באמצעות מכירות פומביות. בעבר הציע למכירה את תעודת האסיר שלו באתר Dutchbid.com, לאחר ש-ebay, אמאזון ויאהו! סירבו לפרסם את הפריט הייחודי באתרי המכירות הפומביות שלהם.

אמנות הרמאות של מיטניק

במסגרת ניסיון נוסף להגדיל את הכנסותיו, מיטניק בן ה-39 כותב כעת ספר בשם "אמנות הרמאות" (The Art of Deception). את ההקדמה לספר כתב סטיב ווזניאק. הספר, שיראה אור ב-25 באוקטובר (מיטניק הזדרז להציע למכירה את טיוטת הספר ב-ebay ומחירה עומד כעת על 910 דולר), מסביר לקוראיו כיצד יוכלו להשיג מידע מסווג מבלי להתקרב למחשב, באמצעות "הנדסה חברתית".
שיטה זו מאפשרת לבני נוער משועממים, מרגלים תעשייתיים וחוקרים פרטיים להטעות פקידי קבלה, שומרים, תומכים טכניים או משתמשים זוטרים בארגון, במטרה להשיג מהם מידע רגיש של מערכת המיחשוב הארגונית באמצעות הטלפון.
הפורץ שמשתמש ב"הנדסת אנוש" נעזר במניפולציות על מנת לגרום לבני שיחו לסבור שהוא מישהו אחר, למשל, טכנאי של חברה שמוכרח להתחבר לרשת בשעת לילה מאוחרת אך נתקע ללא סיסמה.
על אף שבית המשפט אסר על מיטניק להפיק רווחים מסיפורו האישי עד שנת 2010, לדבריו, מדובר בספר "חינוכי" ולא אוטוביוגרפי. "אמנם, השתמשתי בחלק מהשיטות והטריקים המתוארים בספר נגד כמה תאגידים, אך כל הסיפורים שבספר בדיוניים לחלוטין", הוא אומר.

האם הפשע משתלם?

כאשר הוא מתבקש להשיב אם הפשע משתלם, מיטניק מתרעם. לדבריו, הוא בסך הכל מנסה להתפרנס בכבוד ולנצל את כישוריו המיוחדים כדי לסייע לחברות ותאגידים להימנע מליפול קורבן להונאות. "עשיתי מה שעשיתי, שילמתי את חובי לחברה, אני לא מעוניין עוד לפרוץ למחשבים או לחזור לאורח החיים הזה. למדתי את הלקח שלי", הוא אומר.
מיטניק טען לא אחת שמעשיו עוותו על ידי כלי התקשורת המרכזיים, ששיתפו פעולה עם הממשל האמריקני במטרה לתארו כאויב האומה. "עשיתי את מה שעשיתי מתוך סקרנות", טען בהצהרה שפורסמה באתר Free Kevin Mitnick, "ביקשתי לדעת הכל על רשתות טלפון והקרביים של רשתות מחשבים. התביעה במשפטי לא הצליחה להוכיח שהזקתי לאיש".
על אף דברים מיתממים אלה, קשה שלא לחשוב כי היחס הנוקשה של רשויות אכיפת החוק בארה"ב נובעת לא מעט מהפחד שטבוע ברבים בחברה, מפני הטכנולוגיה והשימוש הבלתי מרוסן שיעשו בה אשפים טכנולוגיים, יודעי כל. לראיה, בעבר הוחזק מיטניק בצינוק במשך שמונה חודשים, משום שהאף בי איי הצליח לשכנע את בית המשפט כי קיים חשש סביר שמיטניק יוכל לשגר טיל גרעיני מתא הטלפון בבית הכלא.