ביקור במקסיקו סיטי

עיר על אי בתוך האגם

ההיסטוריה של מקסיקו סיטי לוקחת אותנו 700 שנים אחורה, כששבט האצטקים הגיע אל אגם בלב עמק.

האגדה מספרת שהאלים האצטקים הצביעו על אי בתוך אגם ובו נשר יושב על קקטוס ונחש בתוך פיו. שם היו אמורים האצטקים להתיישב, כך עשו, כך נולדה העיר, והאגדה הפכה לבסיס של דגל המדינה.

ב-1513 מגיעים הספרדים, ובראשם הרנאן קורטז, הכובש שמכריע את העמים היושבים בשטח שנקרא מקסיקו. בעזרת לא מעט קסם אישי הוא משכנע את האצטקים לא להילחם, לוקח את הקיסר בשבי ומתחיל בחיסולה של האימפריה האצטקית. כיבוש העיר הושלם ב-1521, ומאותו יום מתחילה הבנייה של העיר כפי שאנו מכירים אותה היום. במהלך 300 שנים שולטים הספרדים במקסיקו, עד שב-1821 היא זוכה לעצמאות.

לימים נודעה מקסיקו סיטי בשם 'עיר הארמונות', בעיקר בגלל יופיים וגודלם של הבתים והבנייה הגרנדיוזית של המוסדות הציבוריים. היום זהו כרך בו מעורבבים חדש וישן, עיר בתנופה בלתי פוסקת אליה מהגרים בין 3,000 ל-3,500 תושבים חדשים מדי יום. הם באים מהכפרים עם חלומות גדולים ותורמים לבירה המקסיקנית מיליון תושבים בשנה.

מקסיקו סיטי היא עיר של קיצוניות. אפשר לראות בה עושר ומותרות ברמה הגבוהה בעולם, ולצד זה אנשים שמתקיימים בתנאים הכי בסיסים וירודים שרק אפשר. כיוון שהיא נמצאת באזור מועד לרעידות אדמה, היא ידעה לא מעט הרס במשך השנים. ב-1957 הפילה רעידת אדמה אפילו את 'מלאך העצמאות', אנדרטה בצורת עמוד ענקי נושא מלאך מוזהב, שעומדת באמצע שדרת הרפורמה. ב-1985, פחות משנה לפני מונדיאל 1986, חוותה העיר רעידת אדמה נוספת. היא היתה כה חזקה, עד שרבע מהמבנים במרכז ההיסטורי נהרסו או נשארו בלתי שמישים. ובכל זאת המונדיאל יצא לדרך כמתוכנן, וזה אומר הרבה על האופי של העם מקסיקני, שלמרות המוניטין שלו כעצלן ולא מתעניין בכלום, יודע להתלכד למשימה כשצריך.

בנייה קולוניאלית עם שלל השפעות

טיול בעיר ייקח אותנו למרכז ההיסטורי, דרך פאסיאו דה לה רפורמה, השאנז אליזה של העיר. השדרה המפוארת נבנתה במאה ה-19, על ידי הצרפתים כמובן. דרכה אנו מגיעים לאוונידה חוארס ועוברים את פארק אלאמדה, כדי להגיע לארמון לאומנויות היפות. הארמון, שנבנה בתחילת המאה ה-20, רובו משיש, הוא אחד המבנים המרשימים ביותר בעיר. מתקיימים בו קונצרטים של מוסיקה קלאסית והמופע המפורסם של הבלט הפולקלורי.

נמשיך לרחוב מאדרו, בסופו נגיע לזוקאלו, הכיכר המרכזית, בעלת קיבולת של מעל חצי מיליון נפש. בצידה הצפוני של הכיכר נמצאת הקתדרלה של מקסיקו סיטי, שנבנתה במאה ה-17 ועברה שיפוץ יסודי לפני 15 שנה. לידה שוכנת אחת הכנסיות היפות בכל המדינה בסגנון גותי. בצד המזרחי נמצא הארמון הנשיאותי.

את הצדדים הדרומי ומערבי תוחמים הפורטאלס (קשתות בסגנון ספרדי, אופייניות לכיכרות מקסיקניות) המסורתיים, ובהם חנויות ותיקות של בגדים, תכשיטים יקרים וכו'. במרחק הליכה בכיוון הקתדרלה נמצאת פלאזה סאן אגוסטין, כיכר מפורסמת שאליה עדיין באים אנשים על מנת שקלדנים מקצועיים ינסחו להם מכתב מכל סוג, משיר אהבה ועד תביעה משפטית.

במרחק קטן משם כיכר גאריבלדי, בה מתרכזים כל המריאצ'יס (להקות של מוסיקה מקסיקנית טיפוסית).

לכאן באים אנשים בעיקר בלילות, בשביל לשיר יחד עם הלהקות, שמוכנות, תמורת סכום כסף קטן, לנגן כל שיר שהקהל מבקש. תגיעו לכיכר מוכנים ללילה ארוך של מוסיקה וטקילה.

השכונות לגונייה וטפיטו מאכלסות את שוקי הפשפשים הטובים במקסיקו. השווקים המקסיקנים הם יעד תיירותי בפני עצמו, מהסוג שכל מי שמבקר במדינה חייב לטעום את טעמם המגוון: פירות אקזוטיים, פירות ים ובשרים מכל סוג לצד בגדים, כלי בית, נעליים וכלי תפירה. יש גם שווקים על גלגלים, שנעים ממקום למקום בכל ימות השבוע. כל מי שנכנס לשוק מקסיקני מגלה עולם חדש ומדהים.

המרכז ההיסטורי שופע בניינים שנבנו בטווח של 450 שנה. מספיק סיבוב רגלי בכל רחוב שלא יהיה, כדי להתרשם מהיופי של הבנייה הקולוניאלית וליהנות מכל ההשפעות שנגעו בתרבות המקסיקנית של המאות ה-19 וה-20. מקסיקו נכבשה במהלך המאה ה-19 על ידי ספרדים, צרפתים ואמריקנים, שהשאירו את חותמם גם בבנייה וגם בתרבות הכללית.

המקום הכי חשוב במרכז ההיסטורי הוא ה'טמפלו מאיור', המקדש החשוב ביותר של תרבות המשיקה, שהתגלה לגמרי במקרה ב-1970, בעקבות חפירות של חברת חשמל לצורך הרחבת רשת. היום המקום הוא מוזיאון ענק, בו מרוכזים כל התגליות שנמצאו בשטח.

לאכול בדוכנים ובשווקים

מקסיקו סיטי מציעה מגוון רחב מאוד של מאכלים המתאימים לכל כיס, וזו לא קלישאה. מי שמצפה לראות את מה שאנחנו מכנים 'אוכל מקסיקני', עשוי להתאכזב, אבל סביר יותר להניח שיופתע לטובה.

האוכל המקסיקני הכי טוב נמצא בדוכנים, ברחובות ובשווקים, אוכלים אותו בעמידה והוא זול מאוד. כמובן שיש מסעדות יוקרתיות שמציעות מאכלים מיוחדים, אבל כל אחד מוזמן לעשות את הבחירה שלו. באופן כללי, מומלץ מאוד לא לשתות מים מהברזים. תנאי הניקיון ברחובות לא הכי טובים בלשון המעטה.

מסורת של שנים, ביקור ביער

מקסיקו סיטי שופעת פסלים ואנדרטאות המציינים את גדולתם של גיבורי ההיסטוריה של המדינה. יד למהפכה, יד לבניטו חוארס, הפסל לקואוטהמוק ולקיסרים האצטקים, ומלאך העצמאות, הם דוגמאות אחדות ממה שרואים כאן, ובגדול.

מי שרוצה להעמיק יותר בהיסטוריה של התרבויות הפרה-היספניות יבקר במוזיאון האנתרופולוגיה ביער צ'פולטפק. המוזיאון הוא אחד מעמודי התווך של התרבות המקסיקנית ואחד האיכותיים בעולם. להיסטוריה קצת יותר חדשה בקרו בארמון צ'פולטפק, השוכן ממול וצופה על כל העיר מהר נישא. זה היה מעונו של הקיסר מקסימיליאן מבית הבסבורג, ששלט במקסיקו כמה שנים במאה ה-19 לאחר הפלישה הצרפתית.

לרגלי הארמון פרוש יער צ'פולטפק, יער בן מאות שנים עם אגמים פנימיים ואפילו גן חיות ענקי, יפה ומטופח. הליכה נינוחה של אחר הצהריים בצ'פולטפק היא מסורת ארוכת שנים של התושבים. מאוד מומלץ.

ליד היער שוכנים מוזיאון רופינו טאמאיו, על שם אחד מגדולי הציירים של המאה ה-20 במקסיקו, וממולו מוזיאון האמנות המודרנית. שניהם ברמה גבוהה ביותר.

טרוצקי והקהילה היהודית

על שדרת הרפורמה ממוקמים בניינים יוקרתיים ביותר ומלונות פאר דוגמת 'אימפריאל', 'פור סיזנס', 'מאריה איזבל', 'פייסטה אמריקנה' ועוד. הרפורמה היא באמת שדרה מדהימה. לאורכה, חנויות כמו בכל שדרה יוקרתית, אבל זה לא העוקץ של המקום. בפארק סוליבן שבתחום השדרה נטועה אנדרטת האמהות, אליה כדאי להגיע בימי שבת וראשון. כאן מתקיים יריד אומנים המציגים את יצירותיהם במחירים מגוחכים.

בצידה השני של השדרה, לכיוון מלאך העצמאות, מחכה לכם הסונה רוסה, רצועה של בארים, פאבים, מסעדות ומועדונים מכל הסוגים. זהו מרכז חיי הלילה של העיר.

לא הרחק מהסונה רוסה תגיעו לשכונות קונדסה והיפודרומו, שהיו ידועות כשכונות של היהודים עד שנות ה-70. ברבעים אלה כמה בניינים מדהימים וגם שני פארקים, 'מקסיקו' ו'אספניה', שכדאי לבקר בהם.

ברחוב אקפולקו 70 בשכונת קונדסה נמצאים המשרדים של הקהילה האשכנזית וגם של הוועד המרכזי היהודי.

מלחמות שוורים וגנים בוטניים

נסיעה דרומה לוקחת אותנו לשכונות דל ואייה ונרווארטה, דרך שדרת אינסורחנטס, שפעם היה הרחוב הכי ארוך בעולם (יותר מ-35 ק"מ). ליד שדרת אינסורחנטס ניצבת הפלאזה מחיקו, היכל מלחמות השוורים, בה מתקיימים קרבות אדם בשור באופן מסורתי כל יום ראשון אחר הצהריים.

בהמשך על שדרת אינסורחנטס נמצאת שכונת סן אנחל, הידועה ביופי הווילות שלה. בדרום העיר נטועה גם המושבה קויואקן, אזור שהסתפח לעיר בשנת 1920, לאחר שהיה מנותק ממנה. כאן גרה הבוהמה המקסיקנית. בעבר התגורר ונרצח פה ליאון טרוצקי, שותפו של לנין למהפכה הבולשביקית. אל תחמיצו את ה'וויברוס', הגנים הבוטניים, בהם מתקיימות תערוכות פרחים.

בדרום הרחוק של העיר, משני צדי שדרת אינסורחנטס, בדרך ליציאה לכיוון קוארנבקה ואקפולקו, נמצאת האוניברסיטה הלאומית, שהתפרסמה מסיבות שונות ומשונות. כאן נולדה מהפכת הסטודנטים של 1968 בגירסה המקסיקנית, שהסתיימה בשפיכות דמים נוראית, עשרה ימים בלבד לפני תחילת האולימפיאדה. בתוך הקמפוס האוניברסיטאי נמצא האיצטדיון האולימפי, בו נערכו תחרויות האתלטיקה.

דרומה משם, ואתם באיצטדיון האצטקה, בו שוחקו משחקי הגמר של המונדיאלים ב-1970 וב-1986. לא הרחק מהאצטקה ממוקמת השכונה היוקרתית ביותר בעיר, אל פדרגל, שבתיה הם המדהימים ביותר שאפשר לראות במקסיקו כולה.

עוד קצת דרומה נמצא אגם סוצ'ימילקו, עם הסירות מקושטות הפרחים בסגנון המוכר מתמונות הפולקלור של מקסיקו. בסוצ'ימילקו יש שוק עם מגוון רחב של אמנות מקומית במחירים טובים. נסיעה על הפריפריקו (כביש מהיר עוקף מרכז העיר) תיקח אותנו לשכונות היוקרתיות לומאס (הגבעות) ובוסקס דה לומס. בהמשך, ביציאה לכיוון העיר טולוקה, שכונת סנטה-פה, ובה הקניון היוקרתי ביותר במדינה.

רמת הביטחון האישי בחלקיו השונים של הכרך בעייתית למדי. יש להימנע במיוחד מלהיכנס לשכונות עוני, שם קיימת סכנה ממשית להישדד. כסף? רצוי להסתובב עם מעט מזומנים ועם כרטיס אשראי אחד.

העיר מלאה בכספומטים מוגנים, שניתן להיכנס אליהם רק באמצעות כרטיס אשראי. המשטרה בעיר לא הכי אמינה, אבל חל שיפור אדיר לעומת סיפורי האימה של פעם.

שגרירות ישראל במקסיקו נמצאת בשכונת לומאס דה צ'פולטפק. כתובתה: Sierra Madre 215, Lomas de Chapultepec Mexico D.f 1000. טלפון: 52011500-555. פקס: 52011555-555.