אבא אבן הלך לעולמו
הלך לעולמו בגיל 87 מי שהיה אחד הדיפלומטים והמדינאים הגדולים שידעה ישראל. נאומיו באו"ם, שפתו העשירה וחזונו הפכו אותו לאגדה עוד בחייו
אבא אבן, מבכירי המדינאים של ישראל בכל הזמנים, הלך היום (א') לעולמו.
אבן, חתן פרס ישראל, נפטר בגיל 87 במרכז הרפואי "רבין" בפתח תקווה.
אבן נולד ב-1915 בדרום אפריקה, בשם אוברי סולומון איבן. הוא למד בקיימברידג' שבאנגליה וכסטודנט היה פעיל מאוד וממייסדי אגודת הלייבור באוניברסיטה ויו"ר אגודת הסטודנטים. בהמשך הפך עמית מחקר ומרצה לערבית באוניברסיטה.
במלחמת העולם השנייה אבן התגייס למודיעין הבריטי, הוצב בקהיר והיה אחראי על הקשר עם ארגון ההגנה, ובתכנון הכנותיהם של הבריטים למקרה של פלישה גרמנית לארץ ישראל. הוא הגיע לדרגת רב סרן (מייג'ור) ועלה לארץ בסיום המלחמה.
ערב הקמת המדינה הצטרף אבן לסגל המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ונמנה עם חברי משלחתה לאו"ם. ב-1949 עד 1959 היה נציג ישראל באו"ם ובמקביל כיהן כשגריר ישראל בארה"ב בשנים 1950 עד 1959.
עם שובו ארצה נבחר אבן לכנסת הרביעית מטעם מפא"י ומאז היה חבר בכל הכנסות עד הכנסת ה-11. הוא היה נשיא מכון ויצמן למדע ושר החינוך, סגן ראש הממשלה ושר החוץ בשנים 1966 עד 1974, בממשלותיהם של ראשי הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר.
לאחר התפטרותה של מאיר ב-1974, ויתר אבן על התמודדות על מנהיגות מפלגת העבודה ותמך בשמעון פרס. יצחק רבין הציע לו את תיק ההסברה, אך הוא דחה אותו ובזה תמה פעילותו בכנסת.
ב-1988 לא הצליח אבן להשתלב במקום ריאלי ברשימת המועמדים של מפלגת העבודה לכנסת. יש אומרים כי סגנונו המליצי והרקע האנגלוסכסי גרמו לתחושת ריחוק בינו לבין החברים במפלגה.
לאחר סיום הקריירה הפוליטית שלו, עסק אבן בהוראה ובפעילות אקדמית. הוא קיבל 20 תארי דוקטור לשם כבוד באוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים בעולם, היה חבר האקדמיה האמריקנית לאמנויות ומדעים וחבר האקדמיה האמריקנית למדע המדינה.
אבן כתב ספרים רבים, בהם "עמי-ההיסטוריה של מדינת ישראל", "פרקי חיים" ו"My People" והיה מעורב בהכנת סדרות תיעודיות.
"קולה של ישראל"
כאשר זכה אבן בפרס ישראל על תרומתו לקהילה כתבו כך חבר השופטים:
"אבא אבן הוא אחד האישים ששמם מזכיר לנו ימי בראשית של המדינה, כאשר היא נאבקה באו"ם על עצם זכותה להתקיים. מבודדת וחסרת תמיכה בינלאומית עמדה ישראל של שנות החמישים והשישים בפני מתקפה בינלאומית שבה חברו נגדה מזרח ומערב. לא פעם מה שעמד בינה לבין גינוי בינלאומי היה קולו של אבא אבן, נציג ישראל באו"ם באותן שנים, שניהל מערכה מדינית מעוררת השתאות בתבונה, בחריפות וביכולת נאום שעוררה את התפעלותם של כל שומעיו. במאבק על דעת הקהל האמריקנית היה לקולו של אבן משקל ממדרגה ראשונה באותן שנים קשות. הוא ביטא את הקונצנזוס הישראלי, את נחישות עמידתה של ישראל ואת כמיהתה לשלום. 'קולה של ישראל' - כך כינה אותו דוד בן גוריון.
אבא אבן היה שר החוץ של ישראל בימים הקשים של ערב מלחמת ששת הימים. הוא מילא תפקיד מכריע במערכה המדינית שלאחר המלחמה, שנועדה להדוף את הלחצים לנסיגה מיידית של ישראל ללא הסדרי שלום. הוא היה בין מנסחי החלטת האו"ם 242, שנתנה לישראל מרחב תמרון מדיני ואף שימשה אבן יסוד בתהליך השלום עם שכנינו.
אבן ייצג תמיד בנאמנות את העמדות המקובלות על ממשלת ישראל. הגם שלא כיהן בממשלה מאז 1974, השתמשו ראשי ממשלה בכישוריו כדי להסביר את עמדת ישראל בעולם ברגעי הכרעה קשים. את הוקרתם לתרומתו לביצורה של המדינה הביעו מנחם בגין, שהזמינו לנסיעתו הראשונה למצרים, ויצחק רבין, שהזמינו למסעו הרשמי הראשון לירדן.
אבא אבן היה מהמדינאים הישראלים הראשונים שביקשו נתיבות לשלום עם העולם הערבי, והוא לא נלאה מפעולות בכיוון זה גם לנוכח אכזבות מבית ומחוץ. יחד עם זה הוא נאבק על צדקת עמדתה של ישראל מעל כל במה דיפלומטית ובינלאומית. הוא נרתם להסברת מדיניות ישראל גם כאשר מפלגתו הייתה באופוזיציה.
אבן הוא בן לקהילה היהודית החמה והציונית בדרום אפריקה. הוא מבטא באישיותו את תרומתם של עולי ארצות המערב למרקם האנושי והתרבותי של מדינת ישראל. הוא קשר את גורלו עם הציונות ועם מדינת ישראל עוד בתקופת לימודיו באוניברסיטת קיימברידג', ומאז הוא שילב קריירה דיפלומטית ומדינית מפוארת עם פעילות מחקר והוראה אקדמית.
בד בבד עם מעורבותו העמוקה בתרבות המערב השקיע אבן רבות בפופולריזציה של ההיסטוריה היהודית ובהבאתה לכל בית יהודי בסדרות הטלוויזיה שהפיק וכן בספרים הרבים שפרסם בנדון. הוא גם ביקש לקרב את ישראל לתרבות הערבית במיטבה ותרגם לעברית מספריו של הסופר המצרי הנודע, טהא חוסיין. כשר החינוך והתרבות הוא השקיע רבות במפעלי טיפוח וחינוך של השכבות החלשות.
על כל אלה מצאה ועדת השופטים את מר אבא אבן ראוי לקבל את פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה".
פורסם לראשונה
נפטר. אבא אבן
צילום: לע"מ
מומלצים