גואה לא מחכה לי

שמיילוב, בן 23, חובק בימים אלה אלבום בכורה טרי. סגנון ה-Fullon אתו הוא מזוהה בשנים האחרונות כ-DJ במסיבות ברחבי הארץ ובעולם, מלווה אותו גם כסגנון מוזיקלי כאמן ויוצר. Fullon, אותו סגנון משנה של מוזיקת הטראנס, שניחן במקצבים מהירים במיוחד, שימוש רב במלודיות, לופים וכלי הקשה מטורפים ואווירה נוצצת, משך אליו מספר שמות: Xerox, Space Cat, עופר דיקובסקי בסצנה הישראלית, ו- 1,200 mics, Talamasca ו-Nomad מחו"ל.

שמיילוב לוקח את הקונספציה הזו ומתאים אותה לרוחו שלו, תוך שהוא יוצק השפעות מגוונות מעולם הטראנס הפסיכדלי, חופי גואה, קופנגן שבתאילנד והאבות הרוחניים – GMS.

מעט מדי אסטריקס

חלק מהקטעים (Massive Activity המצוין, לדוגמה) מצויים בקו אחד עם עמית לטראנס, ארי לינקר (Alien Project). אחרים נעשו כרמיקס שנועד לכבד את הוותיקים בתחום (רמיקס ל-Wider הנוסטלגי של אינפקטד מאשרום הישראלים), וחלקם מזכירים בהחלט את ריקטאם ובאנזי, הלא הם GMS, מהרכבי הטראנס המצליחים בעולם. הקטע האחרון באלבום, Freestyle Cafe, הוא, כפי שמעיד שמו, קטע פריסטייל אלקטרוני מפתיע, קצבי אך איטי, עם כמה הפתעות לאלה שמחפשים אותן. שמיילוב גם מרבה לשתף פעולה באלבום זה עם Atomic Pulse (תמיר אוזנה), ותוכלו למצוא פה לא פחות מארבעה קטעים של השניים, שכל אחד מהם יכול להחריב רחבת ריקודים.

באופן כללי נראה כי שמיילוב עושה מאמץ ניכר לתעל את כמות ההשפעות שחלות באופן בלתי נמנע על כל אומן בעת כתיבת מוזיקה. הפגם היחיד של שמיילוב באלבום זה, מופק ככל שיהיה, ממוקסס לעילא ככל שיהיה, הוא שההשפעות בולעות חלק גדול מהמקוריות של שמיילוב (לדוגמה, Optical Vibes, אותו כתב עם Atomic Pulse, ושהפך להמנון רחבות מדהים, ואינו כלול באלבום), והאלבום נראה כמו הרבה מאוד מחוות ומעט מאוד אסטריקס, וחבל.

Astrix, Eye To Eye , לייבל: HomMega, הפצה: BNE.