שובה של המציאות המדומה

המקרה של ל', אשה אמריקנית שסבלה מפחד מעכבישים (ארכנופוביה) במשך 20 שנים, היה חמור במיוחד. ל' לקתה בהתנהגות כפייתית-אובססיבית כתוצאה מהפוביה שלה - כך מספר אתר האינטרנט של HITLab, מעבדת המציאות המדומה (Virtual Reality) של אוניברסיטת וושינגטון.
ל' נהגה לרסס קוטל חרקים בתוך מכוניתה ולעשן סיגריות רק כדי להרחיק את העכבישים. עיניה בלשו אחר היצורים הקטנים בכל מקום בו ביקרה. לאחר שכיבסה וייבשה את בגדיה, הניחה אותם בשקיות פלסטיק אטומות כדי לוודא שיישארו חופשיים מעכבישים. עם הזמן, החמירו פחדיה ומנעו ממנה לצאת מביתה. בשלב מסויים הגיעה ל' לטיפול בעולם העכבישים - סביבה גרפית תלת-ממדית שפותחה ב-Hitlab, שאיפשרה למטופלים להתמודד עם הסיוטים שלהם בתוך מרחב מוגן, לא אמיתי. בעזרת משקפי מציאות מדומה נכנסה ל' לעולם וירטואלי, שהקיף אותה מכל עבריה. בדיוק כמו במשחק מחשב.
אבל זה לא היה משחק. באחת מזוויות המטבח הווירטואלי התלת-מימדי הבחינה ל' בעכביש וירטואלי שעיר - והפחד שיתק אותה. אבל החוקרים, שעקבו - דרך מסך מחשב נפרד - אחר מסעה של ל' בעולם התלת-מימדי, הרגילו אותה בהדרגה לתנועות בלתי צפויות של העכביש הווירטואלי. בשלב יותר מתקדם אף סייעו לה להתמודד עם כמה עכבישים, שטיילו בתוך ארון או ירדו מתקרת המטבח לרצפה.
העכבישים שנהגו לפקוד את ל' בסיוטי הלילה המשיכו להופיע בחלומה, אך לאחר הטיפול השני בעולם העכבישים הם כבר לא היו מפחידים כל-כך. לראשונה יכלה ל' אפילו לענות ליצורים השעירים בחלום. בהמשך הסידרה בת 12 הטיפולים התקרבה ל' לעכביש הווירטואלי ולבסוף אף החזיקה אותו בידה בלי להיכנס לפאניקה. מאוחר יותר, במסגרת תוכנית תעודה שהכינה עליה רשת טלוויזיה בארה"ב, ל' כבר החזיקה בידה עכביש טרנטולה אמיתי - עניין שעשוי להטיל מורא גם על אנשים שאינם סובלים מארכנופוביה.
המקרה של ל' היה הטיפול המתועד הראשון בפחד מעכבישים באמצעות סביבת מציאות מדומה. המציאות שחוותה ל' הייתה אשליה ויזואלית בלבד - כאשר הושיטה יד לגעת בעכביש היא לא חשה בו באמת. החוקרים השתמשו בעכביש צעצוע, ובכל פעם ששלחה יד כדי לגעת בעכביש בסביבה הממוחשבת, למעשה נגעה בצעצוע השעיר.

הצלחה של 85 אחוז

החוקרים ב-HITlab מטפלים כיום בכ-20 פוביות שונות, ורמת ההצלחה (כ-85 אחוז) מוכיחה את יעילות השימוש במציאות מדומה לצרכים רפואיים. פוביה היא פחד לא מציאותי מפני מצב או חפץ מסויים, שתוקף אדם אף שהוא מודע לכך שהדבר אינו מסכן את חייו. מדובר בהפרעה נפשית שכיחה ביותר. על-פי מחקרים, בממוצע 1 מכל 10 בני-אדם עשוי לסבול לפחות מפוביה אחת במהלך חייו. בתיעוד הרפואי נרשמו יותר מ-500 פוביות. חלקן כלליות למדי, כמו קלסטרופוביה (פחד ממקומות סגורים), אגורפוביה (הפחד להיות במקום ציבורי), ואחרות הן ספציפיות יותר, כמו אמאתופוביה (פחד מאבק) ועוד.
הגישה הנפוצה ביותר לסיוע לסובלים מפוביות היא באמצעות טיפול מבוקר, שעיקרו חשיפה הדרגתית למצב או לחפץ מעורר החרדה, בשילוב עם טיפול תפיסתי, רציונלי. אף שטיפול כזה עשוי לסייע ל-80 אחוז מהסובלים מהפוביות המוכרות, הם נמנעים מלקבל אותו בשל החרדה הראשונית מן המפגש עם הגורם המאיים.
כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיית המציאות המדומה. מציאות מדומה, על-פי ההגדרה, היא סימולציה של סביבה אמיתית או דמיונית, שניתן לחוות אותה בשלושה ממדים - עומק, רוחב וגובה - והיא עשויה לספק למשתמש גם חוויה אינטראקטיבית בזמן אמת, עם צלילים ותגובות מישוש או פידבק אחר. בשנות ה-80 הסתמנה הטכנולוגיה הזו כהבטחה הגדולה של עולם משחקי הווידאו - אבל איכזבה בגדול.
על-פי כמה מחקרים, המציאות המדומה מסייעת להפחית את המצוקה והחרדה של המטופלים באחוזי הצלחה דומים לאלו שמקנה חשיפה אמיתית למקור הפחד. לרוב זו גם שיטת טיפול חסכונית יותר, בטוחה יותר ומועדפת על-ידי החולים.

קווייק בשירות הרפואה

במהלך הטיפול בסביבת המציאות המדומה, המשתמש חובש משקף ממוחשב, המסייע לו להיכנס לעולם הווירטואלי. כאשר הוא מסובב את ראשו, התמונה מתעדכנת בהתאם לכיוון התזוזה. גלאי מיקום (מכשיר עקיבה) עוקב אחר המטופל וקובע היכן הוא ממוקם בסביבה הווירטואלית, על-פי תנועת ראשו. כפפת מישוש עם גלאי אינפרה-אדום מאפשרת לו לחוות מגע ולמשש את דרכו בתוך הסביבה הווירטואלית. סביבת שמע הופכת את הסביבה הווירטואלית לאמינה יותר, ומוסיפה לה קולות וצלילים.
הדוגמה הטובה ביותר למציאות מדומה היא סימולטור טיסה - משחק מחשב, המספק לשחקן את התחושה הפסיכולוגית של הימצאות בתוך תא טייס, מסביר פרופ' אלברט ריזו, פסיכולוג, אחד החלוצים העולמיים בפיתוח סביבות של מציאות מדומה לצרכים רפואיים.
ריזו וחוקרים אחרים בתחום השתתפו לפני כשבוע וחצי בכנס בנושא מציאות מדומה בשיקום, שהתקיים באוניברסיטת חיפה בחסות מכון קיסריה רוטשילד ליישומים בין תחומיים של מדעי המחשב. אף שיישום טכנולוגיית המציאות המדומה בתחום הרפואי מצוי עדיין בתחילת דרכו, הסביבות שהוצגו בכנס מספקות לחווים אותן חוויה מציאותית, מורכבת ואינטראקטיבית יותר מבעבר, בזכות השיפור בטכנולוגיית השבבים והמאיצים הגרפיים.
אין זה מפתיע, שהתוכנה שמשמשת את עולם המציאות המדומה שהוצג בכנס מבוססת על מנוע גרפי של משחק האקשן קווייק, אך במקום מרחץ דמים וחיסול מפלצות וחיילי אוייב, הסביבות התלת-מימדיות שבהן מבקר המטופל דומות למדי לעולם האמיתי.
"אנשים אוהבים משחקי מחשב, בייחוד ילדים", אומר פרופ' ריזו, "מה שמקל על הנכונות לגשת לטיפול". בתחילת דרכו עבד ריזו במשך שמונה שנים עם חולים שסבלו מפגיעות ראש. הוא הבחין, כי החולים אהבו לשחק במשחקי מחשב שמאפשרים להם להפגין שיקול-דעת ולבחור בין כמה אפשרויות, כמו סים סיטי או סימס. אז החליט לרתום את סביבת המשחקים המהנה לצורכי שיקום - תהליך קשה וארוך, שהחולים מתקשים לגייס כוחות-נפש עבורו. בהמשך עבר לאוניברסיטת דרום-קליפורניה, שם החל לפתח מכשירי מציאות מדומה.
איך זה עובד? ניקח, למשל, טיפול בפחד טיסה. בתחילה יושב המטופל במטוס וירטואלי שמנועיו כבויים. במהלך שהותו בסביבה הווירטואלית, החוקרים יכולים לבדוק את דפיקות הלב שלו ולדעת מהי רמת המתח בה הוא שרוי. כאשר חששותיו פוחתים, מתרגל המטופל לשבת במטוס כשהמנועים דלוקים, כשהוא עושה דרכו לאורך מסלול ההמראה, ולבסוף - כשהוא ממריא. המטפלים יכולים לשחזר תנאי טיסה שונים, ולגרום למטופל לחוות טיסה קופצנית, עם כיסי אוויר - כמו גם נחיתה קשה - בשלבים מתקדמים יותר בטיפול.
הטיפול בסביבות מציאות מדומה אינו מוגבל לפוביות בלבד. סביבות אלה משמשות לטיפול במגוון רחב של תופעות ומצוקות. למשל, דיגיטל מדיה וורקס, החברה בראשה עומד ריזו, מתכוננת להשיק מערכות מציאות מדומה לאיתור הפרעות למידה של ילדים וטיפול בהם. מערכות אלה מאפשרות לילדים להיכנס לכיתת לימוד וירטואלית. הם יכולים לשמוע את קולה של המורה, שמסבירה את חומר הלימוד, כשבינתיים ישנן הסחות רבות: מכונית עוברת בחוץ ומטוס-נייר טס בחלל החדר. בעזרת המשקף ניתן לראות בדיוק לאן הילד הביט בכל רגע נתון. המטפלים עוקבים אחר המידע המתקבל מהמשקף כדי לגלות עד כמה האירועים השונים מסיחים את דעתו מדברי המורה, ולקבוע אם הוא לוקה בהפרעות קשב וריכוז.
סביבה מדומה אחרת מסייעת לאבחן את כישורי הנהיגה של אנשים שעברו אירוע מוחי או עצבי, או סובלים מקוצר ראייה, ולקבוע אם הם כשירים לנהוג באופן שאינו מסכן איש. המטופל החובש את משקף המציאות המדומה חווה נסיעה בכביש אמיתי, שצולם באמצעות מצלמת וידאו מיוחדת, היוצרת מראה פנורמי של 360 מעלות. כאשר המטופל נוהג בכביש, הבוחנים בודקים את שיקול דעתו: כיצד הוא מגיב כאשר ילד חוצה את הכביש באופן פתאומי? האם הוא לוחץ על דוושת הגז במקום על הבלם? כיצד הוא נוהג במצבי מזג אוויר שונים (שלג, גשם)?
קבוצת חוקרים בספרד יצרו סביבת מציאות מדומה המיועדת לסובלים מקלסטרופוביה, פחד ממקומות סגורים. במהלך הטיפול, המטופל נכנס לחדר וירטואלי גדול, שקירותיו הולכים וסוגרים עליו. עם זאת, הוא שולט על תנועת הקירות, ובסיוע המטפל הוא לומד בהדרגה להתגבר על הפוביה.
סביבה דומה, שפותחה השנה על-ידי חוקרים אוסטרליים, מאפשרת לחולי סכיזופרניה להתעמת עם החזיונות וההזיות שפוקדים אותם בסביבה מוגנת. חולי הסכיזופרניה הצופים במסך רואים בו מגוון רחב של הזיות שחוזרות על עצמן אצל חולים רבים - קירות הסוגרים על יושביהם, מסגרות של תמונות אשר הופכות נוזליות, פנים שמופיעים בחלל החדר ומתמזגים בפנים אחרים, מקלט הטלוויזיה שמדבר אליהם, וקולות מחרידים ומטרידים שנשמעים ברקע.
הזיות כאלה דוחפות אחד מכל עשרה חולי סכיזופרניה להתאבד, אך הרופאים מאמינים, כי הסביבה הווירטואלית תסייע לחולים שטיפול תרופתי לא הועיל להם. היא תעזור להם ללמוד להתעלם מההזיות שהם חווים במציאות היומיומית.
ניתן אפילו להתאים את הסביבה הווירטואלית לכל מטופל באופן אישי. למשל, מטופל שעבר אירוע מוחי עשוי להיכנס לסביבה וירטואלית הדומה לביתו האמיתי, במטרה ללמוד לבצע פעולות בסיסיות בבית ולחזור לתפקוד.

בדיוק כמו לפחד בסרט

האם אנשים אינטליגנטיים לא יודעים שהם נמצאים בסביבה וירטואלית, מה שיהפוך את הטיפול ללא אפקטיבי עבורם? לא, אומר ריזו. לטענתו, הם נוהגים בדיוק כמו צופים בסרט אימה: נבהלים, למרות שהם יודעים שמדובר בקולנוע בלבד.
חלק מהעולמות הווירטואליים שפותחו על-ידי חוקרים בשנים האחרונות זמינים כבר עכשיו במרפאות בארה"ב. קומץ חברות, כמו "וירטואל בטר" האמריקנית, מספקות את הציוד למערכות מציאות מדומה, הכולל משקף, מחשב נייד, גלאי מיקום, כפפת חישה ועוד. עלות החומרה והתוכנה מסתכמת ב-10,000 דולר.
פרופ' ריזו והחברה שהוא עומד בראשה מבקשים להציע מערכת מציאות מדומה לאיתור הפרעות לימוד עבור בתי-ספר, מרפאות ומוסדות מחקר במחיר זול יותר - 5,000 דולר. לדברי ריזו, גם מנהלי מוסדות בישראל גילו עניין בטכנולוגיה במהלך הכנס האחרון.
במקביל, אפשר לרכוש באתרי אינטרנט ערכת מציאות מדומה בעלות של 1,000 דולר בלבד. עם זאת, טיפול בשיטת עשה זאת בעצמך אינו יכול להחליף את אנשי המקצוע. ריזו: חנויות הספרים מלאות בספרים בנוסח 'עשה זאת בעצמך', ובכל-זאת אנשים זקוקים לרופאים ולמטפלים, שיאבחנו כראוי את בעייתם וידריכו אותם.
בעתיד הלא רחוק יוכלו אנשים המרותקים לביתם לחוות מסעות בסביבות וירטואלית בבאמצעות אינטרנט בפס רחב, כאשר הם נמצאים בביתם והמטפל במרפאה. טכנולוגיית הרפואה ממרחק תסייע לאנשים מוגבלים ולמטופלים במקומות מרחוקים להתמודד טוב יותר עם בעייתם ואולי אף לשפר את איכות חייהם.