סופרנו בארץ הפלאות

אם טוני סופרנו היה מכשף, הוא בטח היה ולאד טאלטוס, גיבורו של "ג'הרג", אחד מספרי הפנטסיה המגניבים ביותר שיצא לכם לקרוא. תשכחו מהארי פוטר, ולאד טאלטוס הוא הדבר הבא. הוא חכם, הוא קוסם ואה, כן, הוא גם מתנקש שכיר. "ג'הרג" הוא פנטזית מאפיה במיטבה, שכוללת מלבד קסמים, תעלומה, מתח והומור גם אזכורים למריו פוזו ולשרלוק הולמס ("אני מתכוון להתנהגותם המוזרה של שומרי הראש בעת ניסיון ההתנקשות." "אבל שומרי הראש לא עשו דבר בעת ניסיון ההתנקשות." "זאת ההתנהגות המוזרה." עמ' 168).

במשפחה לא בוגדים

במאפיה, כמו במאפיה, גם אם אתה לא שייך לבית קורלאונה אלא לבית ג'הרג, שהוא במקרה ארגון פשע בעל כוחות על טבעיים. החוקים הם אותם חוקים. לא בוגדים במשפחה (גם כשהיא מורכבת מאנשים שחיים אלפי שנים), לא מדברים עם שוטרים (גם אם יש להם חרבות קסומות) ואם אתה מנסה לצאת, הם ימשכו אותך חזרה וישלחו אותך לישון עם הדגים (למרות שפה לא מדובר על הדגים הרגילים).
העלילה המורכבת כוללת גזעים משונים, חרבות עם רצון משלהן וסוגים שונים של מאגיה ומיתות משונות, אבל זה ממש לא העניין. הדבר העיקרי שיש לבראסט להציע הוא כמויות נדיבות של הומור מודע לעצמו שמסייע לו ליצור דמויות נפלאות, כמו העוזר גדל הגוף שכישורי ההסוואה שלו כה מושלמים עד שהדמויות מתיישבות עליו מדי פעם בפעם, פשוט כי לא שמו לב שהוא שם, ובעיקר את לויוש, הדרקון הטלפטי הזעיר שמלווה את גיבורינו העשוי ללא חת בעקיצותיו השנונות. כל אחד פשוט חייב שיהיה לו כזה. בראסט לא לוקח את עצמו ברצינות יתרה. הוא מעדיף לכתוב את הפנטסיה שלו כמו פילם נואר טוב, שמלווה בכל השטיקים, החל מנשים פטאליות וכלה בוויס-אובר הספרותי-קולנועי שמלווה את הספר כולו. הוא לוקח את התבניות הלעוסות לעייפה של הפנטסיה הסטנדרטית (חפצי כוח מכושפים, קוסמים אדירים, חרבות, דרקונים וכו') ומעניק להם טוויסט חביב ואירוני בתוך עולם מובנה ועשיר עם כללים משלו שגם אותם, כמובן, ניתן להפר. "ג'הרג" הוא הראשון מתוך סדרת ספרים העוסקת בעלילותיו של טאלטוס, המתנקש החביב, ויש לקוות שסדרת המדע הבדיוני והפנטסיה החדשה והמבורכת של מודן תאפשר לנו להחשף לעלילותיו הבאות.

תאגיד זאוס ידאג לכם

מלבד "ג'הרג" הסירו במודן את הלוט גם מעל "בגן אידן" של קייג' בייקר (תרגום: ענבל הר-נוי) ספר מדע בדיוני משובח ביותר העוסק במסע בזמן מזווית לא שגרתית. עזבו אתכם מפרדוקס הסבא ומיקומים מקבילים: ממסע בזמן אפשר לעשות המון כסף, בעיקר אם ממציאי המכונה מטפחים גזע של בני אלמוות שעובדים בשבילם. רוצים זוג ציפורי דודו נכחדות כדי לקשט בהם את הגינה? אין בעיה. רוצים ציור אבוד של ואן-גוך, יצירה נעלמה של מוצרט, גור ברונטוזארוס משלכם? תאגיד זאוס ידאג לכם.
הבעיות מתחילות כשאחת העובדות המסורות, בוטניקאית בשם מנדוזה, מתאהבת בגבר בן המאה ה-16. מלבד העובדה שהיא מעין קיבורג בן אלמוות והוא גבר אנושי, מתרחשת ברקע הרפורמציה. אנשים מועלים על המוקד, ובעיותיהם של שני אנשים אינם שוות שק של שעועית בעולם מטורף. הספר רצוף אנכרוניזמים והתייחסויות לתרבות פופולרית החורגות מרצף הזמן של הסיפור ההופכים אותו לחווית קריאה מענגת במיוחד. רומנים במקום העבודה מעולם לא היו מסובכים יותר.

"ג'הרג" מאת סטיבן בראסט, הוצאת מודן, מאנגלית: דויד חנוך, 229 עמ'