"מעבר בטוח" לפדופילים
החשודים שנעצרו השבוע במסגרת המבצע המשטרתי 'למיגור הפדופיליה באינטרנט' הם טיפה בים של הפקרות. המשטרה פעלה לאט מדי ומאוחר מדי, לאחר שישראל הפכה לגן עדן לפדופילים. אפשר לקוות כי הגולשים שאינם מעורבים בפעילות בלתי חוקית לא יאלצו לשלם את מחיר ההזנחה
שלושה חשודים במעורבות בפדופיליה באינטרנט שוחררו שלשום (ד') ממעצר בתנאים מגבילים. פרטים אודות החשוד הרביעי נאסרו לפרסום.
השלושה, יואב בירן, בן 25 מירושלים, רפאל קפלנובסקי, בן 23 מירושלים ואיתי סנפיר, בן 25 מתל אביב, נעצרו במסגרת "מעבר בטוח", המבצע הגדול והרחב ביותר של המשטרה בישראל עד כה נגד פדופילים באינטרנט.
המבצע נערך ביום ב' השבוע בהשתתפות 25 שוטרים ממפלג עבירות מחשב ושוטרי היחידה הארצית לחקירות הונאה, במסגרת שיתוף פעולה של היחידה הארצית עם המחלקה לפשעי מחשב של האינטרפול בליון. צווי חיפוש נגד חשודים הוצאו ב-10 ישובים ברחבי הארץ.
המבצע החל בעקבות מידע מודיעיני שהצטבר במשטרה על ישראלים רבים הקשורים להפצת תמונות וקטעי וידאו פורנוגרפיים קשים של קטינים באינטרנט.
במסגרת החיפושים בבתי חשודים נתפסו תכנים פדופילים כמו תמונות וסרטים. אצל אחד החשודים נמצאו 69 קלטות וידאו, 481 תקליטורים עם אלפי תצלומים וקטעי וידאו של תכנים פדופילים קשים, בחלקם מעורבים ילדים בגיל רך מאוד. אצל חשוד אחר נמצאו שני דיסקים קשיחים מלאים בתכנים פדופילים ומצלמה, שעל פי החשד שימשה אותו לצילום קטינים בישראל במצבים מיניים. תצלומים אלה הופצו באינטרנט.
חלק מהאתרים עדיין פעילים
החוקרים גילו כי החשודים הפעילו אתרים פדופיליים, בהם הופצו תצלומים וקטעי וידאו בתשלום, והכניסה אליהם הותרה באמצעות סיסמאות.
מחקירת המשטרה התברר כי הפדופילים הישראלים קנו את התמונות וקטעי הווידאו ממפיצים באינטרנט ואחסנו אותם בשרתי אינטרנט לצורך פרסומם באתרי האינטרנט שפתחו. הם חתמו על הסכמים עם חברות סליקה מפוקפקות, שלא טרחו להפנות לארבעה שאלות בדבר טיב השירות שסיפקו לגולשים. יש לציין, כי חלק מאתרי האינטרנט הפדופילים עדיין פעילים ברשת מאחר שהמשטרה טרם הספיקה להוריד אותם.
שימוש באתרי דמה
על פי דברים שאמר השבוע מפקד מפלג עבירות מחשב ביחידה הארצית לחקירות הונאה, סנ"צ מאיר זוהר, המשטרה השתמשה באתרי דמה כדי ללכוד את החשודים. עו"ד בועז גוטמן, בעבר ראש מפלג עבירות מחשב במשטרה וכיום הבעלים והמפעיל של אתר 4Law, מעיר כי השימוש באתרי דמה נפוץ מאוד בקרב יחידות משטרה במערב ובארה"ב.
ה-FBI עושה שימוש בשיטה זו במשך שנתיים ואילו יחידת פשעי המחשב הבריטית נקטה בשיטה דומה כדי ללכוד בעבר רשתות של פדופילים באינטרנט.
השימוש באתרי דמה מעורר שאלות מוסריות, בהן אם אין בהם כדי לעודד הפצת תכנים פדופילים ופגיעה בקורבנות התופעה. עו"ד גוטמן מעריך כי שוטרי מפלג עבירות מחשב הקימו את אתרי הדמה בתיאום ובאישור פרקליטות המדינה ולאחר ניסוח הנחיות ברורות באשר לשימוש בהם.
"אפשר להקפיד על כללים ברורים על מנת שאתרי הדמה לא יהיו בוטים מדי אך עדיין יפתו את הפדופילים לתוך המלכודת", אומר עו"ד גוטמן, "למשל, אפשר להציג תמונות חלקיות של קטינים או להציב באתרים אלה בעיקר קישורים על מנת שיהיו אטרקטיביים לפדופילים מבלי שיציגו יחסי מין בין קטינים".
מפעילי אתרים פדופילים נוהגים להציג בהם תצלומים של קטינים, במטרה למשוך גולשים לצפות בהם. לאחר שהפדופיל התגרה ומבקש לראות עוד, מתנה בעל האתר את המשך הגלישה בתשלום בהזנת כרטיס האשראי.
החקירה תימשך זמן רב
החקירה תיערך עוד זמן רב, מעריך עו"ד גוטמן. החוקרים החלו להעתיק את תוכן המחשבים והתקליטורים שהוחרמו, על מנת לפענח ראיות מתוכם, לבסס את חומר הראיות נגד החשודים ולהניח יד על הצלמים והשותפים הנוספים להפקת התכנים ולביצוע עבירות חמורות בילדים, שטרם נעצרו. עו"ד גוטמן מביע ביטחון שבהמשך החקירה יהיו מעצרים נוספים בישראל.
החוקרים יבקשו לזהות את מפיקי הסרטים והתצלומים שנתפסו ולגלות מי הם הילדים המופיעים בהם. בשלב זה, עדיין לא ברור אם התצלומים וקטעי הווידאו צולמו בישראל ואם הקורבנות הם קטינים ישראליים. לצורך המשך החקירה, עשויים החוקרים לשתף פעולה עם יחידות מחשב בחוץ לארץ. יחידת פשעי המחשב של שבדיה מחזיקה במאגר הגדול ביותר של תכנים פדופילים בעולם, הכולל חצי מיליון תמונות וקטעי וידאו. מאגר זה מאפשר לזהות את הילדים המופיעים בתמונות ולהתחקות אחר מקור התמונות וקטעי הווידאו המופצים ברשת.
האינטרנט והפדופילים
האינטרנט הפך כלי תקשורת זמין ונוח עבור פדופילים. על פי הערכה של יחידת פשעי המחשב בשבדיה, 80 אחוז מהתקשורת בין פדופילים (העברת מסרים לצורך מסחר בילדים לצורך קיום יחסי מין או לצורך החלפת תכנים) מתבצעת דרך האינטרנט.
יחד עם זאת, האינטרנט הוביל לשקיפוּת רבה יותר של הפעולות הבלתי חוקיות של הפדופילים ולמודעות גדולה יותר בציבור לסכנה שהם מציבים. איתור הפדופילים והמעקב אחריהם היה מסובך בהרבה בימים שלפני האינטרנט – אז נדרשו השוטרים ל"עבודת רגליים" מאומצת ולמעקבים בין יבשתיים כדי לאתר את מפיצי התכנים. כיום, אתרי הפדופילים נגישים בכמה הקלדות מקלדת, עבור הפדופילים אך גם עבור השוטרים, אם הם עובדים נכון.
אך האם המשטרה עובדת נכון? ל-ynet נודע השבוע כי כבר לפני שנה הגיע למשטרת ישראל מידע ממשטרת גרמניה על מעורבות של ישראלים בסחר בתמונות וחומרי תועבה פדופילים.
אולם, המשטרה החלה לטפל בחומר שהועבר מגרמניה רק בחודש אפריל. מקורות המקורבים לחקירה מסבירים כי מדובר בחקירה מורכבת, הדורשת תיאום בין מדינות כדי גם כאשר החשודים מתגוררים בתחומה. מפלג עבירות מחשב עדיין סובל ממצוקת כוח אדם, ולמרות זאת, שנה זה המון זמן.
ישראל - גן עדן לפדופילים
"ישראל הפכה לגן עדן של אתרי הימורים ואתרי אינטרנט פדופיליים שבהם מופצות תמונות קשות שמקורן בהתעללות בילדים", ציטט עיתון "הארץ" את סנ"צ זוהר, שאמר את הדברים החודש בכנס השנתי של איל"א, האיגוד הישראלי לטכנולוגיות המידע. לדברי זוהר, ממדי הפשיעה המקוונת בישראל מתרחבים ומדינות שונות פנו למשטרת ישראל וביקשו ממנה להפסיק פעילותם של אתרים פדופילים הפועלים בתחומה.
הפרשות האחרונות מצביעות על היקף התופעה. השבוע הוארך מעצרו של ירון בלנק, 32, שנאשם באונס וסחיטה של נערים באמצעות האינטרנט. בתחילת השנה נעצר תושב נתניה, בחשד שהפיץ באינטרנט תמונות של קטינים.
נציגי מס הכנסה הגישו השבוע בקשה למעצר המתכנת סרגיי לבנפוס, החשוד כי הפעיל אתרי פורנוגרפיה ופדופיליה. על פי החשד, לבנפוס לא דיווח על הכנסות של מאות אלפי שקלים שצבר במשך ארבע השנים האחרונות מהפעלת שלושה אתרי פורנו באמצעות שרתים בארה"ב.
שם המשחק – כסף
במשטרה טוענים כי מפעילי האתרים מפיצים את התכנים הפדופילים ברחבי הרשת, וגורמים לכך שסוטי המין יפתחו בהם תלות, כפי שסוחרי סמים יוצרים תלות בקרב המכורים. שם המשחק הוא כסף, וכפי שניתן ללמוד מהמקרה של לבנפוס, מדובר בהרבה כסף. למעשה, לעתים מפעילי אתרים פדופילים אינם פדופילים בעצמם.
במשטרה מנופפים במחקרים המוכיחים את הקשר בין פדופיליה באינטרנט לפדופיליה אמיתית – כלומר, שהצפייה בתכנים פדופיליים באינטרנט מגרה את הסוטה לתקוף ילדים במציאות הפיזית. למרות זאת, אין ממצאים חד משמעיים בסוגיה זו ומחקרים אחרים דווקא מוכיחים כי פדופיליה באינטרנט דווקא מרסנת את הסוטה ומסייעת לו למצוא פורקן זמני.
אחת השאלות שהמחוקק עדיין לא ענה עליהן (בארה"ב וגם בישראל) היא מה מעמדן של פדופיליה וירטואלית, תמונות של ילדים (שאינם קיימים במציאות) במצבים מיניים שהופקו על ידי תוכנות אנימציה. אם נעשה שימוש בילדים אמיתיים לצורך הפקת התכנים הפדופילים, אין ספק בנוגע לעבירה הפלילית אשר בהפצת התכנים הללו, בין אם המפיץ הפיק את התכנים בעצמו או "הסתפק" במכירתם.
גם אם המשטרה תגביר את מאמציה נגד הפדופילים בישראל, ספק אם התופעה "תמוגר". בינתיים, יש להיזהר מפתרונות קסם שיוצעו על ידי הורים חרדים או חברי כנסת פזיזים. למשל, הצעות להידוק הצנזורה ברשת או חיוב ספקי האינטרנט לפיקוח הדוק יותר על תנועת הגולשים ברשת. אפשר לקוות כי הגולשים שאינם מעורבים בפעילות בלתי חוקית לא יאלצו לשלם את מחיר ההזנחה של משטרת ישראל.