רא"ל שמועתי

בימים האחרונים מופצת באמצעות הדואר האלקטרוני שמועה בנושא מחירי שרות 144 ומחיר השלמת שיחה למספר המבוקש.
בהודעה, שכותרתה "נוכלות של בזק בשירות 144", נכתב כי "כאשר אדם מתקשר מביתו לשירות 144 של בזק, הוא משלם על כל דקה של שיחה ארבע פעימות מונה. הבן אדם מתקשר, פקידה אנושית עונה לו, הוא מבקש מספר כלשהו, ואז המוקדנית, במקום להקריא לו את המספר, שולחת אותו למחשב שמקריא בקול ממוחשב, ובסיום ההקראה של המספר המבוקש, מציע המחשב שהמתקשר ילחץ על כוכבית כדי לחייג את המספר שהוקרא ולבצע את השיחה.
"וכאן טמונה הנוכלות של חברת בזק: האדם שמתפתה ללחוץ על כוכבית, בעצם עושה שיחה שעולה לו ארבע פעימות מונה לדקה במקום פעימת מונה אחת לדקה, מכיוון שהשיחה החלה בחיוג ל-144 ולא למספר רגיל!!! אנשים משלמים לחברת בזק 4 פעימות מונה לשיחה רגילה שהחלה בכלל מהתקשרות לשירות 144 של בזק. הפתרון: לרשום את מספר הטלפון על הנייר, לנתק ולהתקשר שוב בחיוג רגיל ולשלם רק פעימת מונה אחת לדקת שיחה".

בזק מכחישה

בבזק מזדרזים להכחיש את הטענה. "לקוח המתקשר לשירות 144 לקבלת מספר טלפון אינו משלם ארבע פעימות מונה", מסר דובר החברה, "שיטת פעימות המונה בוטלה מזמן ועברה מהעולם".
"לקוחות המתקשרים לשרות 144 משלמים 1.82 שקל (כולל מע"מ), ויכולים לקבל עד שלושה מספרי טלפון. התשלום אינו תלוי באורך השיחה עם נציגי השירות. לקוח המחייג לשירות 144 מחויב רק במידה ומספר הטלפון מופיע במדריך הטלפון של חברת בזק, מספרים אשר עתידים להתפרסם במדריך הטלפון - אינם מחויבים.
"שירות "השלמת שיחה" גם הוא אינו כרוך בתשלום נוסף לשרות 144. השיחה מחויבת כשיחה רגילה של בזק. כאילו רשמתם את המספר שקיבלתם ממוקד 144, ניתקתם את השיחה למוקד והתקשרתם למספר המבוקש".

התינוקת הודיה קדם-פימשטיין לא נמצאה

על פי שמועה אכזרית נוספת שמופצת ברשת בשעות האחרונות, התינוקת הודיה קדם-פימשטיין נמצאה ללא רוח חיים בתוך המקפיא בבית אביה. כתבתנו אפרת וייס מוסרת: "המשטרה מודיעה כי אין שחר לשמועות על איתור הפעוטה הנעדרת מי-ם. הפעוטה בת השנתיים, שנעדרת מאז שבת, טרם אותרה, ואין קצה חוט בפרשה".
בשבועות האחרונים נפוצו מספר שמועות בלתי מבוססות ברשת הישראלית באמצעות הדואר האלקטרוני, האמצעי הנפוץ והיעיל ביותר להפצת שמועות ברשת, נוסף על תוכנות מסרים מידיים. על פי אחת השמועות האחרונות, נוכל מפעיל אתרי אינטרנט מזויפים של בנק הפועלים. על פי שמועה אחרת, שהוכחשה על ידי המשטרה, שבע נשים מתו לאחר ששאפו דוגמית ממוצר קוסמטי שנשלח לביתן.
רוב השמועות בלתי מבוססות. לרוב, מפיץ השמועה טוען להתבססות על היכרות אישית עם המקרה וטוען למהימנות המידע הנמסר. לא תמיד ברור אם מפיץ השמועה מאמין בדבריו או שמדובר בהפצה מכוונת של מידע שקרי. חלק גדול מהגולשים שמסייעים להפצת המכתב עושים זאת בתום לב. במקרים אחרים, של מכתבי שרשרת בהם נגלל סיפורו הנוגע ללב של ילד הזקוק להשתלה או לתרומת דם, המכתבים זוכים ל"חיים עצמאיים ברשת" וממשיכים להישלח שנים ארוכות לאחר שהילד גדל או (למרבה הצער) נפטר.

איך אפשר לדעת אם שמועה נכונה?

יש לדעת, כי רוב השמועות שמופצות בדואר האלקטרוני אינן נכונות. כדאי לא להעביר הלאה הודעות דואר אלקטרוני שקיבלתם אלא אם בדקתם את הסיפור ממקור ראשון ואתם בטוחים כי הוא מדויק. גם היכרות עם מפיץ השמועה אינה תמיד מספקת מאחר שהוא עלול לשקר, אך במקרה כזה, ניתן לפחות לייחס את הסיפור למקור כלשהו (ולא לגורם בכיר עלום, כמו ברוב השמועות). באשר לשמועות שעוסקות בגופים או בחברות, מומלץ לטלפן לארגון ולברר עמו אם השמועה נכונה.
אם בעבר העברתם שמועות לגולשים אחרים וקיבלתם ריקושטים מכמה מהם, שהודיעו לכם חגיגית כי השמועה שגויה, כדאי ללמוד מהניסיון המר ולא להאמין לכל דבר. לבד מפגיעה באגו, משלוח המוני של שמועות לא מבוססות בדואר האלקטרוני מעמיס על שרתי דואר של ספקי אינטרנט וארגונים ומכביד על תיבת הדואר הנכנס שלכם.