"המשטרה זורה חול בעיני הציבור"

היום התכנסה פעם נוספת אחת מוועדות החקירה החשובות ביותר שידעה מדינת ישראל מאז ומעולם - ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא תאונות הדרכים בישראל. מול קהל גדול יחסית, שהורכב הפעם גם ממבקרים-לרגע אך עם נוכחות מזערית (כרגיל) של חברי הכנסת, ביקשו מפכ"ל המשטרה וראש אגף התנועה לענות למבקרים את פעולתה של הזרוע האוכפת. לא במקרה, בהתחשב בביקורת העזה שהוטחה בהם במהלך פגישות הוועדה עד עתה.

"כך הצלחנו"

ואם למישהו היה ספק באשר לדברי אנשי המשטרה, הוא נעלם מיד. לא רק שנציגי המשטרה בוועדה טענו כי הם מבצעים תפקידם נאמנה, הם אפילו הביאו הוכחות חותכות לכך. למעשה, בהתחשב בנתונים שהוצגו בפני אנשי הוועדה, ניתן היה להאמין כי סוף סוף נמצא הפתרון לבעיית תאונות הדרכים במדינת ישראל.
ראש אגף התנועה סיפר למשל כי השנה חלה ירידה של ממש במספר תאונות דרכים ונפגעים, לעומת נתוני השנה שעברה. זאת, למעט מספר ההרוגים שנותר זהה - 504 עד תחילת חודש דצמבר. נתונים מעודדים אלה, כך הבהיר, הם פועל יוצא של פעילות ממוקדת היטב שכללה נוכחות מסיבית של שוטרים בכבישים ומבצעי אכיפה מיוחדים.
מפכ"ל המשטרה טען כי המשטרה עושה ככל יכולתה, וכי התוצאות בשטח מעודדות. עם זאת, ציין כי יש תחומים רבים בהם חייבת מדינת ישראל להשקיע, כדי לשפר את המצב העגום. כך בנושאי חינוך, תשתיות, אכיפה, חקיקה ושיפוט.

"כך הטעיתם"

לעומתם, טען ד"ר משה בקר, יועץ מיוחד לוועדה ומומחי התחבורה הבכירים בישראל, כי המשטרה מציגה נתונים לא נכונים. כך למשל ציין כי כוח האכיפה שבידי המשטרה גבוה משמעותית מזה המקובל באירופה. ובהתחשב בשיעור תאונות גבוה מהמקובל שם, ניתן לקבוע כי האכיפה בישראל אינה מספקת.
בעיקר טען ד"ר בקר כנגד הפערים הקיימים בין החשיבות (מספר הדוחות) שמעניקה המשטרה לעבירות מסוימות, לבין "תרומתן" של עבירות אלה לתאונות הדרכים. כך בנוגע לעבירת הסטייה מנתיב שגורמת למספר תאונות רב, אך נאכפת במידה נמוכה יחסית. כך בנוגע לעבירת המהירות ביחס לחוק (ולא מהירות ביחס לתנאים למשל!) שנאכפת במספרים גדולים במיוחד, אך "תרומתה" לתאונות הדרכים קטנה, עד זניחה.
לדבריו של בקר, המשטרה לא רק טועה בניתוח הבעיות ובפעילותה בשטח, אלא אף מטעה את הוועדה (והציבור כמובן) בהציגה נתונים לא נכונים. עוד אמר כי אי שיתוף הפעולה מצד הנהגים בכל הנוגע למלחמה בתאונות דרכים, נגרם כתוצאה מפעולות אכיפה הנתפשות בעיניו של הציבור כאמצעי למתן דוחות ולא הרבה מעבר לכך.

כמה חשוב הוועדה הזו?

לכאורה, שאלה מגוחכת. מאות הרוגים ואלפי פצועים מדי שנה אמורים היו לזעזע זה מכבר את הציבור בישראל, ובראשו נבחריו. לצערנו, המציאות שונה. יו"ר הוועדה, ח"כ הכנסת נחום לנגנטל, ציין למשל כי ראש הממשלה הנוכחי הפגין התעניינות אפסית, עוד פחות מקודמיו בתפקיד. ומה לגבי חברי הכנסת החברים בוועדה? אלה הופיעו מדי פעם, הפגינו נוכחות וחזרו לעיסוק בעניינים חשובים יותר.
"ועדת החקירה הזו הוקמה בעיקר כדי לייצר כותרות בעיתון, ולא כדי לפתור את הבעיה", זו הדעה הרווחת בקרב חלק ניכר מהמשתתפים בכל דיוני הוועדה. "אין התייחסות רצינית לבעיות אמיתיות, ואין כוונה לשנות דבר", כך אמר בתסכול גבי בן הרוש, יו"ר מועצת המובילים והמסיעים בישראל. וקשה שלא להסכים לכך.