"לא נתנפל על הנהגים, אבל גם לא נהיה פראיירים"

יהודה וילק, מנכ"ל חברת דרך ארץ - מפעילת כביש חוצה ישראל, יושב נינוח במשרדו. אמנם בסוף החודש יעמדו הוא ואנשיו בפני מה שניתן להגדיר כמבחן הגדול ביותר שלהם עד כה, אבל וילק רגוע. ב-29 בדצמבר תחל החברה בגביית תשלום מהנוסעים בכביש, אך וילק מאמין שהישראלי הממוצע, ההוא שלא אוהב לצאת פראייר, ישלם בסופו של דבר.
כידוע, שיטת הגבייה בכביש חוצה ישראל שונה מהמקובל במדינות רבות בעולם המפעילות כבישי אגרה וגובות כסף בתחנות כניסה ויציאה. השיטה החדשה מתבססת על חיישנים המותקנים בכניסות לכביש ומזהים את הרכב המגיע. במקרה שמדובר בבעל רכב שעשה מנוי ושילם מראש לא יהיה כל חיוב, ובמקרה שמדובר במה שמכונה "נוסע מזדמן", יצולם מספר הרכב ויועבר למאגר הנתונים. מאגר זה מחובר למחשבי משרד הרישוי ויודע להתאים את מספר הרכב לבעלים הרשום שלו. לאחר מכן יוצא חשבון לבעל הרכב אליו יצורף ספח לתשלום.
וילק מגלה, שהחשבונות בסכומים קטנים (עד סכום של כ-80 שקל לערך) ללקוחות פרטיים יישלחו רק אחת ל-3 חודשים.

"הרוב ישלמו בסופו של דבר"

בשיחה עם ynet אומר וילק: "הערכה שלנו היא, שהרוב המכריע של הישראלים אכן ישלמו בסופו של דבר ולא תהיה כל בעיה. אנחנו מאמינים שיהיה ציבור מסוים של מתפלחים, שינסו להתחכם. אבל כבר לפני שנה סרקנו את כל אתרי האינטרנט וחיפשנו את כל הטריקים האפשריים כדי להחמק מתשלום ולא מצאנו כאלה".
וילק, שהוא כזכור גם מפכ"ל המשטרה לשעבר, משגר מסר ברור לעבר מי שבכל זאת ינסו לצפצף על החוק. "כדאי לזכור, שעלותה של נסיעה בודדת נעה בין 6 ל-10 שקלים, בעוד הקנס מגיע לסכום של כ-3,000 שקל ובמקביל עומדים לרשותנו צעדי עונשין נוספים, כך שבאמת לא כדאי לנסות. גם המערכות שלנו בנויות להתמודד עם סרבני תשלום בזמן אמת. מי שלא ישלם ייעצר מיידית על הכביש על ידי רכבי השירות שלנו, שיכולים לגבות תשלום במקום, במזומן או באשראי.

הרמאים ייעצרו ורכבם יוחרם

"כדאי גם לזכור, שיש לנו סמכות למנוע כניסה או יציאה מהכביש על ידי עצירת הרכב. אם הנהג יסרב לשלם נוכל לבקש סיוע מהשוטרים שינועו על הכביש במימון שלנו. יש לנו גם אפשרות לגרום לכך שהרכב יושאר במקומו ויגרר למגרש חנייה מוסדר עד לתשלום החוב. במקרים קיצוניים במיוחד אנחנו יכולים למנוע, על פי חוק, את חידוש רישיון הרכב. לא נעשה זאת על כל כמה שקלים וגם לא נחפש למצות את הדין עם לקוחות קבועים וטובים שנקלעו למצוקה זמנית. אבל בהחלט נחמיר עם הרמאים".
וילק, מודע לרושם המרתיע שדבריו עלולים לעורר, מנסה גם להרגיע. "אנחנו לא מתכוונים להתנפל על הנהג, אבל גם לא להיות פראיירים. בכוונתנו לצאת בקמפיין הסברה לציבור וגם לנסות לדבר בשלב הראשון עם אותם אלה שינסו לא לשלם. אנחנו גם מכינים לשלב הראשון מכתב אזהרה לנהגים שנמצא עם לוחית זיהוי מלוכלכת (מה שעלול למנוע את זיהוי רכבו על ידי המערכת. ע"ג)".
"כדאי לכולם לזכור", הוא אומר, "שהכוונה שלנו היא לתת שירות טוב ולגרום לנהגים, שהם הלקוחות שלנו, להיות מרוצים. ככל שיהיו פחות חוכמולוגים ונוכל להוציא פחות כסף על אכיפה, כך נוכל גם להוריד את המחיר לכלל הנהגים" .

לא מתכוונים להפוך לזרוע אכיפה של המשטרה

בדרך ארץ מודעים לכך שיש ציבור לא קטן החושש מ"האח הגדול", שיוכל לקבל מידע באמצעות מערכות האכיפה המשוכללות של החברה. "לא נעביר שום מידע למשטרה ללא צו של שופט", מדגיש וילק, ומוסיף: "במאגר שלנו מצויים רק פרטיו של כלי הרכב, כולל הסוג, הצבע והבעלים הרשום. אנחנו לא יודעים מי נוהג בו.
מי שביקר בחדר הבקרה של הכביש יכול להתרשם מעשרות המצלמות המותקנות בו, המשדרות את המתרחש על הכביש בכל רגע נתון. מערכת הבקרה גם יודעת לדווח על המהירות הממוצעת בכביש בכל רגע.
וילק, שמזהה את הפרצוף החשדן שלנו, מבהיר כי למערכת אין יכולת למדדוד מהירות של רכב בודד. "לא מדובר במערכת אכיפה. אם המשטרה תרצה היא תוכל לעלות על הכביש ולהקים מכמונות מהירות או מצלמות או כל דבר אחר שמקובל בכבישים אחרים".

50 אלף כלי רכב נכון להיום

כביש חוצה ישראל אמור להיות בסופו של דבר אחד הפרויקטים הגדולים ביותר בתחומי התשתית שנעשו אי פעם בארץ, עם השקעה מוערכת שמותירה הרחק מאחור את טווח מיליארד הדולרים. עם השלמתו המתוכננת, בשנת 2004, אמורים לנוע עליו כ-100 אלף כלי רכב ביום.
הרבה מילים כבר נכתבו ושודרו בנוגע לנחיצותו של הכביש או סביב שאלות כגון האם כל זה כדאי למדינת ישראל ולא ניכנס אליהן הפעם. לווילק, בכל מקרה, אין שום דילמה והוא משוכנע באיכות המוצר שלו. "שום דבר שעשינו כאן אינו מקרי", הוא מפרט, "מהדרך בה משקמים את הנוף אחרי הסלילה, אופן בניית הגשרים ועוד ועוד. הכביש הזה לא דומה לשום דבר אחר שיש בארץ. בסוף גם יהיו לנו 4 נתיבים לכל כיוון. התשתית הבסיסית לכך כבר מוכנה".
כבר היום, הוא מגלה, נוסעים על חוצה ישראל כ-50 אלף כלי רכב ביום חול ומחצית מזה בסוף השבוע. מספר זה צפוי לרדת עם התחלת הגבייה ולעלות בחזרה עם הזמן. "זה קורה בכל מדינה ומתייצב בחזרה. רואים את זה בטורונטו שבקנדה בכביש דומה בנפח התנועה", אומר וילק.
לדבריו לכביש הישראלי יש יתרון גם על תאומו הקנדי, "מדובר בכביש היחיד בעולם שכשאתה נתקע עוצר לידך רכב שירות והכל בחינם", הוא מתגאה. "כיום אנחנו מטפלים ב-300 כלי רכב בחודש. כ-30 מתוכם הם כאלה שנתקעו בלי דלק ויש לנו ברכבי השירות את כל סוגי הדלקים כדי לסייע להם".
כאשר אנחנו שואלים את וילק האם הוא מודע לביקורת שמתייחסת לפרויקט כאל כביש לעשירים בלבד, הוא אומר: "רוב הישראלים יודעים להעריך שירות. אלה שיעלו עליו יהיו אלה שיכולים או אלה שזקוקים לו כדי לעקוף את גוש דן בדרך מירושלים או מדרום הארץ לצפון ולא כולם".

"בנינו משהו יש מאין"

ביום ביקורנו במשרדו של וילק יצאו כלי התקשורת עם כותרות גדולות במיוחד על חקירות המשטרה בבחירות המוקדמות בליכוד. כשאנחנו שואלים אותו אם הוא מתגעגע לאור הזרקורים, הוא מחייך ומפליט אנחת רווחה בלתי מוסתרת. ובכל זאת, אנחנו מקשים, האם הוא לא מרגיש קצת לא נוח בתפקיד שחלקו הגדול רדיפה אחרי אזרחים שלא שילמו כמה עשרות שקלים.
על כך הוא אומר: "הרעיון המקורי היה שאת הכביש תתפעל חברה מחו"ל, כי אין לפרויקט כזה שום תקדים בארץ ובקושי בעולם. במקום שלי היה צריך לשבת בחור איטלקי. ירדו מזה בסופו של דבר בגלל כל מיני סיבות, אבל בסופו של דבר היו צריכים להקים את החברה הזו ואף אחד לא ידע איך עושים זאת. היופי הוא, שבנינו כאן יש מאין ברמת הקונספט. כתבנו את הנהלים בעצמנו ואת מערכי ההדרכה לעובדים בעצמנו. לכן, מבחינתי, זו לא עוד חברה".