מדריך: איך להתגבר על האוננות, על פי הקבלה

ראש ישיבת "השלום" המקובל הרב דוד בצרי והמקובל "החלבן" (הרב חיים כהן) החלו בימים אלה את המסע השנתי שבמרכזו תיקונים מיוחדים למאוננים, "שהוציאו את זרעם לבטלה". התיקונים הקבליים נערכים בכל שנה בתקופה זו המכונה "ימי השובבי"ם". כבכל שנה, גם הפעם מקפידים אנשי חצרו של הרב בצרי להבהיר שהכינוי אינו מכוון ל"שובבים שמוציאים זרעם לבטלה", אלא לראשי התיבות של פרשות השבוע בתקופה זו (שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים).
לקראת ימי השובבי"ם השנה, כתב מקובל צעיר יחסית, הנחשב על ידי בכירי המקובלים להבטחה הגדולה ביותר של עולם הקבלה היהודי, חיבור ובו הסבר כיצד להימנע מאוננות.
בחיבור, שהגיע לידי ynet, טוען המקובל כי המאוננים יוצרים במעשיהם שדים. "על ידי אוננות שיוצא הזרע בלא להיכנס למקום הראוי לו גם באוצר הנשמות יוצאת נשמה בלא להיכנס לשום מקום מתאים ואז באותה שעה על ידי כוחות הרע נעשה איזה גוף רוחני של משחית ומזיק (שד)". במסמך מפורט עוד כי על פי התלמוד, יצירת השד נחשבת למעשה רצח, כי השד נוצר במקום הנשמה שאמורה היתה להיווצר ולהיוולד.
המקובל מפרט נוסחה קבלית עדכנית בעניין "הדרכים לשינוי במצבי האדם בעניין הזוגיות ובעניין האוננות לפי תורת הקבלה" ומציע כי במקום לאונן, על הגבר לומר שני פסוקים מתהילים. "אדם שרואה שבא לו ניסיון קשה לאונן והפחדים מהרע שבזה אינם מצליחים למונעו מזה, יש עוד דרך חזקה שיכולה להועיל", כותב המקובל. "יש בתהילים פרק מ"ב שני פסוקים שכך כתוב בהם: כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים, צמאה נפשי לאלוקים לקל חי, מתי אבוא ואראה פני אלוקים. המשמעות של שני פסוקים אלו היא אהבה איומה בוערת בלב להשם יתברך ולכן בשעת ניסיון בענייני אוננות, ששורשו תמיד מנטייה פסולה לאהבה, יאמר את שני פסוקים אלו ויתאמץ להבעיר בלבו אהבה עצומה להשם יתברך ויפנה את האהבה הבוערת בלבו אל השם יתברך וזה יעזור לו להינצל מהרע".
בהמשך, מזכיר המסמך איסור חמור יותר מאיסור האוננות והוא איסור קיום יחסים עם אשה נידה. מי שיעשה זאת, מצהיר הכותב, מסתכן ב"קלקול שלום בית", וגורם "נזק חמור" לנשמתו.
למי שכבר נכשל במעשה האוננות, מציע המסמך להגיע לתפילות המיוחדות בתקופת השובבי"ם, להימנע בעתיד ממה שבדרך כלל מכשיל אותו, כגון ביקור במקומות מסוימים, וכן "ירבה להתפלל להקב"ה, שיסלח לו על מה שכבר נכשל וכן ירבה להתפלל להקב"ה שיציל אותו מלהיכשל מכאן ולהבא". כמו כן, על מי שנכשל באוננות "להשתדל מאוד לפני השינה לקרוא קריאת שמע" ולהרבות בלימוד תורה.

החיבור הקבלי המלא: " דרכים לשינוי במצבי האדם בענין הזוגיות ובענין האוננות לפי תורת הקבלה"

פרק א'. פתיחה לענין
א. בתורת הקבלה מבוארים כמה דברים בענין הזוגיות ובענין האוננות ויש בזה דברים שמשמעותיים מאוד לכל צורת חייו של האדם והנסיון לימד שהרבה אנשים גם הרחוקים מדת כששמעו את הדברים האלו שינה הדבר אצלם הרבה דברים בצורת חייהם ונשתנתה הרגשתם לטוב בהרבה ענינים
ב. לצורך הבנת הדברים האמורים בתורת הקבלה בענינים הנ"ל בהכרח להקדים כמה הקדמות קצרות בהבנת כמה מושגי יסוד בקבלה. כמובן שהדברים כתובים כאן בקיצור נמרץ והרוצה להבין את הדברים בצורה יותר יסודית יכול לעיין בספרים הנזכרים בהמשך ובעוד ספרי יסוד של הקבלה

פרק ב'. ביאור מהקבלה בענין יצר הרע

א. ההקדמה הראשונה הוא להבין את ענין היצר הרע הנה בתורה בפרשת בראשית בסיפור הראשון על מכשול הוא חטא עץ הדעת כתוב בתורה שהמפתה היה נחש הרי שהפיתוי הראשון היה גורם חיצוני דהיינו כח רוחני רע שאינו מתוך האדם אלא מבחוץ כיום אנחנו רואים שהמציאות היא שהפיתוי בא מתוך האדם וצריכים אנחנו להבין האם באמת שונה הפיתוי אז מהפיתוי כיום ומבאר בזה בספר נפש החיים מהג"ר חיים מוואלוזי'ן זצ"ל שבאמת גם כיום הפיתוי שרשו בכח רוחני חיצוני ולא מהאדם עצמו אלא שעל ידי חטא עץ הדעת נעשה תערובת של הטוב ברע ונתערב הכח הזר עם הנשמה של האדם ועל ידי זה נדמה לאדם שהכח הרע הוא חלק ממנו אבל אינו כך ובאמת האדם הוא הרבה יותר טוב מאשר מה שנראה לו כשבוחן את עצמו לפי הנטיות שלו מפני שהנטיות לרע כולם הם מכח זר ורק הנטיות לטוב הם מהאדם עצמו
ב. ומעתה צריך להבין מאיזה סיבה הכוחות החיצוניים הרעים מפתים את האדם לרע ומה רווחם מזה ומבאר בזה רבי חיים ויטאל זצ"ל בשם האר"י זצ"ל שלכל אדם שמור בשמים שפע רוחני שבו תלוי כל מצבו בעולם הזה מכל הבחינות וכוחות הרע רוצים לגנוב מאתו את שפע זה והיכולת שלהם לגנוב משפע זה הוא אם מצליחים להכשיל את האדם באיזה שהיא עבירה וכפי שיעור חומר העבירה כך יכולתם של כוחות הרע ליקח מהאדם משפע זה
ג. ולכן המילה שפע והמילה פשע הם אותיות שוות בשינוי הסדר מפני שעל ידי הפשע משתנה הסדר של השפע שבמקום להגיע לאותו אדם יכול להגיע לכוחות הרע הדברים הנ"ל אינם משחק מילים שלשון הקודש אינה סתם הסכמה אנושית לסדר של אותיות אלא לכל אות יש שורש רוחני בשמים כמבואר באריכות בתורת הקבלה
ד. ואין לשאול על זה שלפעמים רואים אדם שיש לו הרבה עבירות ויש לו הרבה שפע ואדם עם קצת עבירות וחסר לו שפע זה אינו קושיא מפני שני תשובות התשובה הראשונה שכל אדם השפע הבסיסי שנגזר עליו מתחילת הבריאה הוא באופן שונה מחברו כמו שני תינוקים נולדים זה בבית עשירים וזה בבית עניים וכן עוד סוגי הבדלים שהם מהתחלה אבל כל אדם בשפע שנקבע לו מתחילת הבריאה כמה משפע זה ישאר אצלו תלוי הדבר כמה ישמור את עצמו מעבירות ותשובה שניה שלא תמיד אנחנו יכולים לדעת אם יש לאדם שפע רב או מועט שיש אדם שיש לו הרבה כסף וכבוד וכו' ואעפ"כ כל חייו הם חבילה אחת של צער מפני כל מיני סיבות צדדיות קטנות שבפועל הופכים את חייו לצער עצום ומאידך יש אדם שאין לו הרבה כסף וכבוד אבל חייו הם מלאים אושר נמצא שהרואים מבחוץ חושבים שלראשון יש הרבה שפע ולשני מעט והאמת היא ההיפך מזה שלראשון יש מעט שפע ולשני הרבה

פרק ג'. הסבר שהתוצאות של כל המעשים של האדם הם בעצמה הרבה יותר גדולה ממה שנראה לאדם

א. הקדמה שניה בשרשי הקבלה בענין זה הוא שמבואר בספרי הקבלה עיין בספר עץ חיים מרבי חיים ויטאל זצ"ל בשם האר"י זצ"ל ובספר נפש החיים מרבי חיים וולוז'ין זצ"ל תלמיד הגר"א ובעוד הרבה ספרי קבלה שסדר הענינים בעולמנו מסודר כך
ב. שמלבד העולם שלנו יש עוד עולמות עליונים גבוהים מאתנו ויש שם הרבה מאוד עולמות וכל מעשה שלנו בעולם הזה משפיע על המצב בעולמות העליונים שכל קיום מצוה בעולם הזה וכן זהירות מעבירה בעולם הזה מביא אור ותיקון בעולמות העליונים וכל ביטול מצוה בעולם הזה וכן מכשול בעבירה בעולם הזה גורם חושך ונזק בעולמות העליונים זהו שלב ראשון של הענין שהוא השפעה מלמטה ללמעלה
ג. ושלב שני הוא מלמעלה ללמטה שכפי המצב של התיקון והאור בעולמות העליונים בזה תלוי המצב בעולם הזה שאם מתרבה התיקון בעולמות העליונים מתרבה הטוב מכל הבחינות בעולם הזה ואם מתמעט התיקון בעולמות העליונים ממילא המצב גרוע בעולם הזה
ד. ודבר זה הוא ביותר באופן פרטי לכל אדם על עצמו דהיינו שמצוותיו פועלות בעולמות העליונים בבחינה המתייחסת אליו ואח"כ מושפע מזה כל מצבו הפרטי ועוד מלבד זה גם לכל העולם כולו שאם הוא מתקן בעולמות העליונים הוא משפיע ברכה גם לכללות העולם ואם הוא מקלקל הוא משפיע גם נזק לכללות העולם
ה. ומשל למה הדבר דומה לאדם שנכנס לחדר בקרה של טילים ולחץ שם על כמה כפתורים בלי הבנה ועל ידי זה נשלחו טילים והשמידו את האויב וכשבאים ליתן לו על זה פרס הוא שואל וכי על לחיצת כפתורים נותנים פרס ולאידך גיסא חברו לחץ על כפתורים בלי הבנה ועל ידי זה נשלחו טילים והשמידו בארץ שלו וכשבאים להעמידו על זה למשפט שואל וכי על לחיצת כפתורים מענישים והתשובה לשאלותיהם הוא שאין זה לחיצת כפתורים סתם אלא כפתורים שתוכננו באופן שכל לחיצה פועלת דברים עצומים וכל הנכנס לחדר שם מוזהר על דבר זה וכן הוא בעניננו שכל פעולה קטנה בעולם הזה לטוב או לרע פועלת בעולמות העליונים פעולות עצומות ומכח זה נעשים עניים עצומים בעולם הזה
ו. והנה כל האמור בפרק זה ובפרק הקודם הוא נוגע לכל המצוות והעבירות שבעולם ולאו דוקא לענינים הקשורים לזוגיות ואוננות ומכאן והלאה בפרקים הבאים יתבאר באופן פרטי לשני ענינים אלו הזוגיות והאוננות
ז. ומלבד כל הנ"ל בעשיית מצוה וזהירות מעבירה ובפרט כשמתכוין על ידי זה להתחבר להשם יתברך מגיע אור רוחני עצום לנשמה ועם הזמן האדם זוכה להרגיש מזה ולקבל מזה תענוג פנימי עמוק שאי אפשר לקבלו בדרכים אחרות והוא תענוג יותר עמוק מכל תענוגים שבעולם
ח. וגם מלבד כל זה נעשה על ידי כל מצוה וכן על ידי כל זהירות מעבירה נחת רוח להשם יתברך וכתוצאה מזה גם כן בא שפע עצום לכל עם ישראל

פרק ד'. ביאור התוצאות של האוננות

א. בענין האוננות הדבר הראשון שצריך לבאר על פי ההקדמה השניה הנ"ל הוא את הענין שעל ידי קיום יחסים באופן הראוי להוליד מלבד שנוצר על ידי זה גוף התינוק גם נכנסת בו נשמה ודבר זה טעון הסבר שהרי הפעולה המעשית הנעשית לצורך זה היא לכאורה דבר שאין בו נשמה ורק חומריות
ב. והתשובה לשאלה זו הוא שכמבואר לעיל כל פעולה בעולם הזה פועלת כנגדה פעולה בעולמות העליונים ויש להוסיף בדבר שיש הרבה מאוד סוגים של פעולות בעולמות העליונים וכל פעולה בעולם הזה פועלת בעולמות העליונים פעולה שיש התאמה בין סוג הפעולה שבעולם הזה לסוג הפעולה שבעולמות העליונים ועל ידי פעולה של קיום יחסים באופן הראוי להוליד אחת הפעולות שנעשות בעולמות העליונים הוא שיש שם אוצר של נשמות ונשמה אחת יוצאת משם ויורדת משם ונכנסת לעובר המתחיל להיוצר עם העיבור וכן הלאה בהמשך התפתחות העובר ממשיכה הנשמה להיכנס בו
ג. ועל ידי אוננות שיוצא הזרע בלא להיכנס למקום הראוי לו גם באוצר הנשמות יוצאת נשמה בלא להיכנס לשום מקום מתאים ואז באותה שעה על ידי כוחות הרע נעשה איזה גוף רוחני של משחית ומזיק (שד) זו נעשית נשמה לו
ד. והנה נשמה זו שיצאה מאוצר הנשמות מתייחסת לאותו אדם שעל ידי אוננות גרם לה לצאת ולכן גם המזיק (השד) הזה שנוצר מתיחס אליו ורודף אותו ברדיפות גדולות ובפרט כשמרבה במכשול זה מתרבים המזיקים (השדים) הרודפים אותו וגורמים לו נזקים גדולים וגם מבואר בספרים שהרבה פעמים השפע שהיה ראוי להינתן לו ניתן למזיקים (לשדים) אלו ועל ידי זה יכול להיות חסרון פרנסה ועוד הרבה צרות אחרות
ה. ומבואר בספרו של החפץ חיים שהרבה מאוד מהצרות שעוברות על האדם בעולם
נגרמות מהאוננות והנה עיקר איסור זה הוא בגברים אבל באמת גם לנשים הדבר נוגע שהם צריכות ליזהר בכל יכולתם שלא לגרום לגברים בשום אופן מכשול בזה ואם גורמות לגברים מכשול בזה גם להם יש בזה שותפות בעבירה החמורה הזו והתוצאות של שותפות זו בעבירה חמורות מאוד
ו. ובתלמוד מבואר שמבחינה מסוימת נחשב איסור האוננות כרציחה וההסבר לזה הוא על פי האמור לעיל מפני שלוקח נשמה ועושה שבמקום שתהיה עתידה להינתן בגוף של בן אדם היא נעשית נשמה למזיק רוחני וזה כמו לרצוח את הנשמה ואין זה סתם נשמה אלא נשמה המתייחסת אליו וקשורה אליו ושמעתי לפרש שזה מהסיבות שבהרבה מקרים באופן טבעי ענין האוננות גורם שברון לאדם שהוא מפני שנשמתו של העושה כן מרגישה שנגרם פה מבחינה מסוימת ענין של רציחה (וכן בדומה לזה הדבר ידוע שהרבה נשים שעשו הפלה מרגישות אף אם בתחילה היו מרוצות מזה בהמשך החיים מרגישות מזה הרגשה קשה מאוד מפני שיש כאן ענין של רציחה ובכל מקום שיש ענין של רציחה באופן טבעי מביא זה דכאון אצל האדם העושה זה וענין זה של הפלה חמור יותר מענין האוננות בהרבה ועיין בזוהר בפרשת שמות מה שכתוב שם דברים חמורים מאוד על חומרת איסור ההפלה)

פרק ה'. איסור קיום יחסים עם נדה ושהוא חמור יותר מאוננות

א. ועבירה יותר חמורה בהרבה מאיסור האוננות הוא קיום יחסים בצורה אסורה באיסור כרת והצורה האסורה המצויה ביותר היא איסור נידה שכל אשה שראתה דם נקראת בתורה נדה עד שתפסיק לראות ותעשה את סדר הטהרה הנצרך שסופו הוא טבילה במקוה וכל שלא טבלה במקוה אפילו אם עבר זמן רב מהזמן שסיימה לראות דם עדיין היא נדה ולא עוזר שום פעולה אחרת במקום טבילה במקוה
ב. ואיסור נדה הוא בין באשה פנויה בלא נישואין ובין במסגרת הנישואין בשניהם יש את איסור נדה שהוא מהאיסורים החמורים ביותר שבתורה
ג. ועל ידי קיום יחסים בצורה אסורה נעשים פגמים עצומים בעולמות העליונים שעל ידיהם נגרם נזקים גדולים בעולם הזה לנכשלים בעצמם בפרט ולעולם כולו
ד. ומן הנזקים שבהרבה מהמקרים נעשים על ידי חיים בלא שמירת הזהירות מאיסור נידה הוא קלקול השלום בית ואמרו על זה בגמ' איש ואשה שזכו שכינה ביניהם לא זכו אש אוכלתם שהתיבה איש מורכבת מאותיות אש ויו"ד באמצע והתיבה אשה מורכבת מאותיות אש ובסוף אות ה' ואות יו"ד ואות ה"י ביחד הם שם של הקדוש ברוך הוא ואם זכו האיש ואשה השראת הקדוש ברוך הוא ביניהם ואם לא זכו ומסלקים את השראת הקדוש ברוך הוא מתוכם נעשה המצב ביניהם כמו אש
ה. וביתר ביאור הענין כך שהנשמה של האיש היא אור רוחני מושפע מהשם יתברך והנשמה של האשה היא אור רוחני מושפע מהשם יתברך וכדי לחבר את שני אורות אלו מוכרחים אור רוחני נוסף מהשם יתברך שהוא סוג אור שיש לו את כח החיבור בין שני סוגי האורות של האיש והאשה ואור נוסף זה בא רק על ידי שמירת ההלכות של טהרת המשפחה להתרחק בזמן שצריך להתרחק וסדר הטהרה המסתיים בטבילת האשה במקוה ואם לא מקיימים הלכות אלו חסר אור זה ואז מתקלקל החיבור בין הנשמות והאור הרוחני הנ"ל המחבר את שני האורות הוא שם השם שבאות יו"ד ואות ה"י ובלעדיו החיבור יוצר בעיות המכונות אש
ו. אמנם הדבר הנ"ל של קלקול השלום בית הוא מהתוצאות הקלות של הענין אבל התוצאות הגרועות החמורות של איסור נדה הם חמורות בהרבה מזה וכתוב בספרו של החפץ חיים שהנזק שנגרם לאיש מכשול באיסור נדה הוא יותר גרוע מאשר למות ולהבהיר הדבר יותר יש לנקוט במשל שאם שני בני אדם נסעו ברכב והיתה תאונת דרכים והראשון נהרג והשני נשאר חי ויצא בלא שום פגיעה והגיע לעיר שאליה נסע ושם נכשל באיסור נדה הנזק שקרה לשני שנכשל הוא יותר גרוע מהנזק שקרה לאדם הראשון שנהרג
ז. והנה בכל קיום יחסים בצורה אסורה נעשים נזקים עצומים בעולמות העליונים וממילא בעולם הזה ובפרט לנכשלים בעצמם ומה שכתבנו על איסור נדה הוא מפני שהוא האיסור היותר מצוי באיסורים אלו כמבואר לעיל
ח. והעבירה באיסור נדה הוא בין לאיש ובין לאשה ולשניהם נעשה נזק חמור מאוד לנשמותיהם ועונשם גדול מאוד

פרק ו'. ההסבר על פי הקבלה מפני מה היצר הרע חזק בעיקר בשני ענינים אלו באיסור אוננות ובאיסור נדה

א. וצריכים להבין מפני מה שני הדברים שיש עליהם יצר הרע ופיתוי בצורה החזקה ביותר הם הדברים הנ"ל קיום יחסים בצורה אסורה ואוננות
ב. והתשובה לזה היא מפני שכאמור לעיל בהקדמה הראשונה כל ענין היצר הרע שרשו הוא שכוחות הרע רוצים לגנוב את השפע הרוחני השייך לאדם
ג. והנה כשעומד בפני כוחות הרע האפשרות לנסות להכשיל את האדם ודאי שעיקר הנסיון שלהם הוא להכשיל את האדם בדברים שבהם תלוי השפע היותר גדול
ד. והדבר שבו ביותר תלוי השפע של האדם הוא הזהירות בשני הדברים הנ"ל הראשון והוא היותר גדול הוא הזהירות מקיום יחסים בצורה אסורה והשני הזהירות מאוננות
ה. ויש להאריך הרבה במבואר בתורת הקבלה למה בשני דברים אלו תלוי השפע היותר גדול אך אין כאן מקום להאריך בזה ורק בקצרה יש לבאר שהוא מפני שאיסורים אלו גורמים אחיזה לכוחות הרע בנשמות ממש ועיקר התאוה של כוחות הרע הוא להשיג נשמות ממש שבזה תלוי הרבה שפע ויש עוד טעמים בדבר ואין כאן מקום להאריך
ו. וממילא מובן מהנ"ל שהאדם הנזהר בשני דברים אלו השפע שהוא מביא על ידי זה לעצמו בעולם הזה ובעולם הבא הוא גדול ועצום ועיין היטב לעיל בפרק ב' סעיף ד' מה שכתוב שם דברים השייכים גם לכאן
ז. וביותר שמתכלית היות האדם בעולם הזה הוא לעשות נחת רוח להשם יתברך ועל ידי זה מביא שפע ברכה לכל עם ישראל והזהירות בשני הדברים הנ"ל היא הדבר היותר גדול לעשיית נחת רוח להשם יתברך ולהבאת השפע לכל עם ישראל ומבואר בתיקוני זוהר שכל קריעת ים סוף שעל ידה ניצלו עם ישראל מכליה נעשתה בזכות שיוסף הצדיק שמר עצמו מעבירות כאלו אף בנסיונות קשים כמבואר בחומש בראשית בפרשת וישב (וגם הוא עצמו זכה לבסוף להצלחות עצומות כמבואר בפרשת מקץ)

פרק ז'. דרכים להתגבר על הנסיונות בענינים הנ"ל

א. והדרכים להתגבר על הנסיונות בענינים הנ"ל הנה חלקם הם עניני ידיעה וחלקם הם עניני התנהגות דהיינו עצם ידיעת הדבר שהמכשול בעינינים אלו גורם לאדם נזקים עצומים כבר הוא נותן לאדם רצון וכח לנסות להתגבר על זה
ב. ובנוסף לזה הידיעה שיודע האדם שהפיתוי הגדול שיש לדברים אלו שרשו מפני שכוחות הרע רוצים על ידי זה לגנוב ממנו שפע שנחוץ לו הנה דבר זה יש בכוחו להביא את האדם לרצון וכח להתנגד לפיתוי זה ביודעו ששורש כל הפיתוי הוא רצון להרע את מצבו ולא רצון להיטיב את מצבו
ג. ועניני ההתנהגות הם שכיון שמבין האדם ששורש כל הפיתויים הוא אחיזה של כוחות הרע בנשמתו אם כן כמה שיותר יביא אור רוחני על נשמתו על ידי לימוד התורה ועל ידי תפילות הנה זה יביא אור על נשמתו שיגרש הרבה מכוחות הרע האלו שכיון שמבואר לעיל ששורש הפיתוי בזה אינו רצון טבעי אלא כח חיצוני רוחני רע ודאי שעל ידי הבאת אורות רוחניים מרובים ממילא יגורש ממנו הרע
ד. וגם צריך כל אדם לראות מה הם המציאויות שמביאים אותו לידי מכשול בדברים אלו ולברוח בכל כוחו מהם וכמו שכתב הרמח"ל זצ"ל בספרו מסילת ישרים בפרק א' כל דבר שיודע האדם שמרחיק אותו מן הבורא צריך לברוח ממנו כבורח מפני האש וכל דבר שמביא אותו להתקרב לבורא צריך לרדוף אחריו בכל כוחו
ה. וכתב החפץ חיים שאצל רוב בני האדם רוב הצרות שבאות עליהם בעולם הזה הם בגלל חוסר זהירות בענינים אלו עכ"ד וכמובן שגם לצד השני הנזהר בדברים אלו מביא זה עליו ברכה עצומה ונפלאה וכמו שמוצאים בתורה ביוסף הצדיק שעל ידי שנזהר ממכשול בענינים כאלו זכה למלוך על כל ארץ מצרים ולהביא את כל משפחתו אליו ולפרנסם וכו' וכו' וכמבואר כל זה בתורה בחומש בראשית מפרשת וישב והלאה וכתב בביאור הגר"א לתיקוני זוהר שמשם יש ללמוד שכל אדם שיזהר בדברים אלו יזכה על ידי זה לישועות עצומות ונפלאות אלא שלא אצל כל אדם הישועות מתבטאים ממש באותו צורה שהיה אצל יוסף הצדיק ויכול לבוא זה בצורה אחרת
ו. אדם שרואה שבא לו ניסיון קשה לאונן והפחדים מהרע שבזה אינם מצליחים למונעו מזה יש עוד דרך חזקה שיכולה להועיל יש בתהילים פרק מ"ב שני פסוקים שכך כתוב בהם: כאיל תערוג על אפיקי מים, כן נפשי תערוג אליך אלוקים צמאה נפשי לאלוקים לקל חי מתי אבוא ואראה פני אלוקים. המשמעות של שני פסוקים אלו היא אהבה איומה בוערת בלב להשם יתברך ולכן בשעת ניסיון בענייני אוננות ששורשו תמיד מנטייה פסולה לאהבה יאמר את שני פסוקים אלו ויתאמץ להבעיר בלבו אהבה עצומה להשם יתברך ויפנה את האהבה הבוערת בליבו אל השם יתברך וזה יעזור לו להינצל מהרע

פרק ח'. דרכי תיקון למי שנכשל בענינים הנ"ל

א. והרוצה לתקן את מה שכבר נכשל בדברים אלו הנה תחילת כל דבר הוא שמכאן והלאה ישתדל בכל כוחו להיזהר מהם עד קצה גבול האחרון
ב. ובפרט אם מכיר את עצמו שיש מציאויות מסוימות שגורמים לו להיכשל בדברים אלו כגון ביקור במקומות מסוימים וכיו"ב יזהר מאוד שלא להגיע לידי מציאויות אלו
ג. וגם ירבה להתפלל להקב"ה שיסלח לו על מה שכבר נכשל וכן ירבה להתפלל להקב"ה שיציל אותו מלהיכשל מכאן ולהבא
ד. ועוד תיקון פרטי לדברים אלו הוא להשתדל מאוד לפני השינה לקרוא קריאת שמע וכמה שיותר יכוין בכוונה גדולה בקריאה התיקון יותר גדול ועיין בזה בספר שער הכוונות בדרושי הלילה
ה. גם ריבוי לימוד התורה הוא מביא אור גדול על הנפש לתקנה מהפגמים שנעשו על ידי מכשולים אלו וכן אמירת תהלים
ו. ובחדשי החורף בחצי השני של חודש טבת וכן חודש שבט (ובשנה מעוברת גם חצי ראשון של חודש אדר) הם ימים המסוגלים במיוחד לחזרה בתשובה על עבירות אלו ותקופה זו של ימים אלו בשנה היא נקראת ימי השובבי"ם והוא ראשי תיבות של ששה פרשיות בתורה שהם שמות וארא בא בשלח יתרו משפטים שאותם קוראים בבית הכנסת בשבת בתקופה זו של חדשים הנ"ל (ובשנה מעוברת שגם חצי ראשון של חודש אדר נקרא זמן זה שובבי"ם ת"ת שנוסף גם פרשיות תרומה תצוה) וענין היות זמן זה מסוגל במיוחד לחזרה בתשובה על עבירות אלו מבואר בדברי רבי חיים ויטאל זצ"ל בשם האר"י זצ"ל בספר שער רוח הקודש דף כ"ג ע"א
ז. ובכמה מקומות יש תפילות צבוריות בימים אלו לכפרה על מכשולים אלו ואשרי הזוכה להשתתף בהם ולהתחנן להשם יתברך לכפרה על חטאיו בזה אבל כמובן שלא דוקא בצורה זו שלא תפילות ציבוריות אפשר לחזור בתשובה אלא העיקר הוא עצם עשיית תשובה באופן פרטי ורק שהתפילות הציבוריות הנ"ל מוסיפים הרבה מאוד בתיקון וגם מועילות לחזקו להיזהר מכאן ולהבא שלא להיכשל
ח. ואין הכוונה בדרכי התיקון להקל חס וחלילה את חומר האיסור שצריך האדם לשמור עצמו בכל כוחו שלא להיכשל בדברים אלו ואף לאחר התיקונים צריך הרבה מאמץ לזכות שבאמת ימחק החטא לגמרי אבל אם חס וחלילה נכשל בדבר יזדרז בכל כוחו לחזור בתשובה שלימה על זה ויסלח לו הקב"ה על זה