בג"ץ דחה עתירת רווקה להשתמש בשירותי פונדקאות

שבעת שופטי בג"ץ דחו הבוקר (יום ב') פה אחד את עתירתה של אישה רווקה, שביקשה להשתמש בשירותי פונדקאות לאחר שרחמה נכרת. האישה פנתה בעבר לוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים אבל בקשתה נדחתה גם שם בטענה שהחוק בישראל אינו מאפשר פונדקאות לנשים רווקות. בתגובה להחלטת השופטים, אמרה האישה כי "אני מאוד מאוד מצטערת קיוויתי שאני אזכה. אבל, זה לא סוף פסוק. אני לא יודעת מה אני אעשה. אני צריכה לחשוב על זה".

מחלת הסרטן וכריתת הרחם

האישה, רווקה בת 48 ממרכז הארץ. לפני כארבע שנים נותחה בעקבות מחלת הסרטן ורחמה נכרת. עוד קודם לכן, נשאבו מגופה של האישה ביציות והן הופרו בהפריה חוץ גופית בזרעו של תורם אנונימי. כתוצאה מהטיפול נותרו שבע ביציות מופרות. האישה ביקשה להשלים את התהליך ולהשתיל את הביציות המופרות ברחמה של אם פונדקאית על מנת להביא לעולם ילד או ילדה שיהיו "שלה". היא פנתה לועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. הוועדה החליטה לדחות את בקשתה של האישה על הסף, בטענה שאין לה בן זוג.

הקריטריונים לאם פונדקאית

על פי הקריטריונים הקיימים בישראל - אישה המבקשת להיות אם, בתהליך של פונדקאות, חייבת שיהיה לה בן זוג. אחד התנאים לקיום פונדקאות הוא: "הזרע המשמש להפרייה חוץ גופית הוא של האב המיועד". בהיעדר בן זוג אין אישה כשירה להיות אם בתהליך של פונדקאות. בעקבות החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתה עתרה האישה לפני כשנה וחצי לבג"ץ באמצעות ארגון 'משפחה חדשה'. העותרים טענו כי החוק המאפשר לבן זוג להסתייע בפונדקאית, מפלה ומקפח באופן בלתי סביר ובלתי שוויוני נשים רווקות, משום שלהן, עד כה, לא התיר החוק להסתייע בשירותי הפונדקאות במידה ונזקקו לכך.
בפסק הדין, המשתרע על כמאה עמודים, כותב השופט מישאל חשין: "דרך העולם היא, שנציגי המדע והטכנולוגיה מקדימים בקביעתן של נורמות הנהוגות בחברה והסדרי דין הנקבעים בידי המחוקק מעת לעת. לעיתים נוצר פיגור רב בזמן, והחלל הנוצר בין מועד הישגי הטכנולוגיה והמדע לבין מועד הדין, יוצר מבוכה בחיי החברה. גם באין פיגור בזמן, לא תמיד ערוכים ומתוקנים הלבבות לספיגה ולעיכול של הישגי המדע והטכנולוגיה. קל וחומר בנושא הפונדקאות שנימיו הרגישים והאינטימיים ביותר של האדם מעורבים בו".
עוד כותב השופט חשין בפסק הדין: "לא נוכל להתעלם מכאבה וממדוויה של העותרת. העותרת ספגה מכה מדי שמיים והיא מעתה סופגת היא מכה מידי אדם. ואנו כיצד ננווט דרכנו? שקלתי בדעתי לא מעט ולבסוף אמרתי להציע לחברותי ולחברי כי לא נתערב לעת הזו בניסיונו של המחוקק – ניסיון ייחודי בעולם - להסדיר כפי שהסדיר באורח כולל את נושא הפונדקאות. בה בעת, כך אוסיף להציע לחברותי ולחברי, נפנה קריאה למחוקק כי ייתן דעתו למצוקתן של נשים יחידות כעותרת. כי ישקול בכובד ראש, אלא כנגד אלה, טעמים המחייבים וטעמים השוללים הכלתו של החוק על נשים יחידות וכי יכריע בשאלה לגופה כך או אחרת. מצוקתן של נשים יחידות, מצוקת אמת היא, מצוקתן אין היא פחותה ממצוקתם של בני זוג וראויות הן אותן נשים יחידות כי יוצר הדין ייתן דעתו מפורשות עליהן ועל הייסורים שהניח על דרכן לפונדקאות".

"נחפש דרכים לא משפטיות"

בתגובה להחלטת בג"ץ, אומר עורך הדין גלעד שר: "אנחנו נחפש דרכים אחרות אולי לא משפטיות". עורכת הדין רוזנבלום אומרת בתגובה: "אני מביעה צער גדול ועמוק. זאת היתה יכולה להיות החלטה היסטורית, פריצת דרך גדולה מאוד. יש לנו פניות של נשים נוספות והבעיה הזאת מחייבת פתרון. יכול להיות שנשקול לעשות זאת בחו"ל". עוד מוסיפה עו"ד רוזנבלום כי "אנחנו נמצאים היום בלחץ כי ישנה גם בעיה של זמן תפוגה של הביציות שדורש תוצאות מיידיות".
היועץ המשפטית של משרד הבריאות עו"ד מירה פיבנר-הראל אמרה בתגובה כי "אין לי ספק שזאת זכות בסיסית. כתבנו בחוק שאיש ואישה שהם בני זוג גם אם הם לא נשואים הם זכאים להשתמש באם פונדקאית. אבל הסעיף המרכזי ביותר הוא שהזרע לעולם יהיה מהאב המיועד ופה מדובר בזרע מבנק הזרע".