נעל את עצמו עם המחבלים - ומנע טבח

נעם אפטר, תלמיד בישיבת ההסדר בהתנחלות עתניאל, הקריב את חייו בעת ההתקפה על הישיבה והצליח להציל את חייהם של רבים נוספים. הוא הובא למנוחות במוצאי שבת בהתנחלות שילה.
אפטר, בן 23, תושב ההתנחלות שילה, הוא מפקד כיתה בצנחנים. הוא השלים את שנת הלימודים האחרונה שלו בישיבה במעמד של חייל בחופשה ללא תשלום מצה"ל . בערב הפיגוע היה האחראי על תורני המטבח.
כאשר פרצו שני מחבלי הג'יהאד האיסלמי לתוך מטבח הישיבה והחלו לירות, אפטר קיבל החלטה אמיצה, שעלתה לו בחייו. במקום לברוח לתוך חדר האוכל, הוא מיהר לנעול את דלת ההזזה שמפרידה בין המטבח לבין חדר האוכל, בו ישבו באותה עת עשרות תלמידים ומורים.
מיקי מרק, מנהל ישיבת ההסדר "בית ועד הר חברון" בעתניאל, מספר: "המחבלים נכנסו לתוך המטבח בקומה הראשונה של הישיבה. באותה עת היו במקום תורני שבת, והמחבלים ירו לעברם ופגעו בהם. נעם הצליח לסגור את הדלת באמצעות בריח שהיה בצדה. המחבלים ירו בו בגב והוא מת". אפטר לא הספיק להשתמש באקדחו האישי.
המחבלים היו יכולים לפתוח את המנעול מבפנים ולפרוץ לתוך חדר האוכל, אולם בלחץ האירוע הם לא הצליחו לעשות זאת. לדברי מנהל הישיבה, "המחבלים כנראה לא הבינו את המנגנון אתו פותחים את הדלת, וחשבו שהם יכולים לפתוח אותה רק על ידי הדיפה קדימה, בשעה שבעצם היה צורך לפתוח את שתי הדלתות לצדדים. הם ניסו בכוח לבעוט בדלתות תוך כדי ירי לעברן. הם גם ירו לחלונות שנמצאים בחלק העליון של הדלת". לדברי מרק, פעולתו של אפטר היא מעשה גבורה: "אני לא יודע להסביר איך בן אדם יודע שהוא סוגר את עצמו מבפנים, ובסופו של דבר גם ימות".

אחד מההרוגים התנדב להחליף חבר בתורנות שבת

שלושת תורני המטבח הנוספים שנהרגו בפיגוע - מלבד נעם אפטר - הם טוראי יהודה במברגר (19) מקרני שומרון, צביקה זימן בן ה-18 וחצי מרעות, וגבריאל חוטר בן ה-18 מהיישוב אלוני הבשן.
יהודה במברגר, בן 19, תושב קרני שומרון, התגייס לצה"ל לפני 4 חודשים. אביו, הרב צבי במברגר, עמד במשך שנים רבות בראש הישיבה התיכונית בישוב. אמו היא מורה באולפנה. יהודה, הבן הבכור במשפחה, הותיר אחריו 6 אחים ואחיות.
אביו של צבי זימן סיפר ששמע כי גם הוא סייע לסגור את דלת המטבח. "הוא מנע מהמחבלים לעשות טבח גדול יותר", אמר האב, "זה כל כך מתאים לו. תמיד חינכנו את הילדים שלנו לאהבה ולעזרה לזולת".
זימן היה פעיל בתנועת "גשר" המבקשת ליצור נתיבי הבנה בין חילונים לבין דתיים. בני משפחתו סיפרו שהיה חובב מוסיקה, ואביו, עוזי זימן, אלוף-משנה במיל', הוסיף כי היה חובב גדול של טיסנים, וחלם להמשיך בשירות הצבאי כמפעיל מזל"טים. "הוא היה ילד מחונן, מוכשר מאוד, אחד שידו בכל ויד כל בו", אמר האב. "אני מקווה מאוד שהוא יהיה הקורבן האחרון של המלחמה הזו". צבי זימן הותיר אחריו זוג הורים, רותי ועוזי, ועוד חמישה אחים.
גבריאל חוטר מאלוני-הבשן התנדב להחליף חבר בתורנות המטבח שבה מצא את מותו. חבר מהישיבה, גלעד גרינפלד, מספר: "להיות חניך תורן בשבת זה אומר להיות תורן כל השבת ולא ללמוד. לא כולם אוהבים את זה. התקשר אליי אחד מהבחורים שהיה אמור להיות תורן בשבת, וביקש שאני אמצא לו מחליף. ניסיתי לשאול הרבה אנשים מי מוכן להיות חניך תורן בשבת, אבל איש לא הסכים. לאחר תפילת שמונה-עשרה ניגשתי לגבריאל ושאלתי אותו אם הוא מוכן להיות תורן במקומי בשבת. הוא לא היסס לשנייה, וישר אמר: 'אין שום בעיה, אני מוכן להיות תורן בשבת'".
גבריאל חוטר נולד בכפר אדומים והתחנך בישיבה התיכונית של מעלה אדומים. לפני כשלוש שנים עבר להתגורר עם משפחתו באלוני הבשן שברמת הגולן. הוא למד בישיבה הקדם צבאית בעתניאל, והתכוון להתגייס לצה"ל ליחידה קרבית. הוא הניח אחריו הורים, חיים ואיליין, וחמישה אחים ואחיות.

בהכנת הידיעה השתתפו גם אלי סניור, ארצי חלפון ועתי"ם.