בג"ץ דחה עתירת סרבני השטחים

בג"ץ מבהיר היום (ב') כי לא יאשר סרבנות לשרת בצה"ל על רקע אידיאולוגי: בית המשפט דחה את עתירתם של 8 חיילי מילואים, בראשות סגן דוד זונשיין, שדרשו לאפשר לחיילים שמצפונם לא מתיר להם לשרת בשטחים לא לשרת - מטעמי חופש המצפון.
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, אמר בהחלטה דברים חריפים אודות משמעותה של הסרבנות לעתידו של צה"ל כצבא העם: "אתמול ההתנגדות היתה לשרת בדרום לבנון. היום ההתנגדות היא לשרת ביהודה ושומרון. מחר ההתנגדות תהיה להסרת מאחזים אלו או אחרים באזור. צבא העם עלול להפוך לצבא עממים, המורכבים מיחידות שונות, שלכל אחת מהן תחומים שבהם מותר לה לפעול מצפונית, ותחומים אחרים שבהם נאסר עליה מצפונית מלפעול".
השמונה עתרו לבג"ץ נגד החלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי שלא לבטל את הרשעתם בדין משמעתי בגין סרובם לשרת בשטחים. באמצעות עורך דינם, מיכאל ספרד, טענו כי עומדת להם זכות יסוד לחופש מצפון וכי היא חלה במקרים של "סרבנות סלקטיבית". לטענתם, אופיו של השירות בשטחים מחייב אותם לבצע פעולות המנוגדות באופן קוטבי לצו מצפונם.
מנגד טענה המדינה, באמצעות עורכי הדין ענר הלמן ויובל רויטמן, כי לא מדובר בשאלה מצפונית טהורה אלא בכסות לעמדה אידיאולוגית פוליטית. עוד טענה המדינה כי סרבנות סלקטיבית אינה מהווה מימוש מוגן של חופש המצפון ואין להכיר בה במציאות הקיימת בישראל, שכן אם תוכר יהיה בכך משום ודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה. עוד טענה המדינה, כי הצבא לא צריך לשקול שיקולים של סרבנות שכן הם מצויים במחלוקת אידיאולוגית פוליטית.
סגן דוד זונשיין אמר בעקבות ההחלטה: "11 שנים אני משרת בצה"ל כקצין בצנחנים. יש לי זכות גדולה לשרת בצה"ל והיום תהיה לי זכות להיות בכלא. הסרוב לשרת בשטחים היום הוא הכי ציוני והכי יהודי".
סגן זונשיין, שריצה מעצר של שבועיים בכלא שש, יחזור בשעות הקרובות לכלא כדי לסיים את תקופת מעצרו שתימשך שלושה שבועות נוספים. היום יושבים בכלא שש 7 סרבני שירות בשטחים.

"אפליה בין דם לדם"

במרכז ההחלטה עמד הנושא של סרבנות סלקטיבית: הנחת המוצא היא כי גם סרבן סלקטיבי פועל מטעמים מצפוניים אמיתיים ובמובן זה, אין הבדל בינו ובין "סרבן מלא". אולם, כותבים השופטים, קיימים מספר מאפיינים ייחודיים לסרבנות מצפון סלקטיבית בשונה מסרבנות מצפון מלאה, המטים את הכף כנגד הכרה בסרבנות מצפון סלקטיבית.
השופט ברק כותב בפסק הדין: "משקלה של הכף הנוטה כנגד הכרה בסרבנות המצפון כבד הרבה יותר מסרבנות המצפון הסלקטיבית מאשר בסרבנות המצפון המלאה. החומרה שבמתן פטור מקיום חוקה המוטלת על הכל בולטת לעין. תופעת הסרבנות המצפונית הסלקטיבית היא מטבעה רחבה יותר מזו המלאה, והיא מעוררת במלוא העוצמה, את תחושת 'האפלייה בין דם לדם'. אך מעבר לכך יש לה השלכות על שיקולי הביטחון עצמם, שכן מדובר בקבוצה שיש לה נטייה לגדול. מעבר לכך, בחברה פלורליסטית כשלנו, ההכרה בסרבנות המצפון הסלקטיבית עשויה לרופף את החישוקים המחזיקים אותנו כעם".
עוד כותב השופט ברק: "בחברה מקוטבת כשלנו, השיקול כבד משקל. היכולת להבחין בין הטוען בתום לב בסרבנות מצפונית לבין המתנגד למדיניותה של ממשלה או של כנסת היא קטנה יותר בסרבנות הסלקטיבית, שכן קו הגבול בין ההתנגדות למדיניות זו או אחרת של המדינה, לבין הסירוב המצפוני להגשים מדיניות זו הוא גבול דק, ולעתים דק מדק. גם היכולת לנהל מערכת מינהלית שתפעל ללא אפליה ומשוא פנים, היא סבוכה ביותר בסרבנות מצפונית סלקטיבית". השופטים לא מצאו לפיכך מקום להתערב בשיקוליו של שר הביטחון.
השופטת דורית בייניש מוסיפה: "השאלות המתעוררות עקב הלחימה בטרור הן בלב מחלוקת פוליטית חריפה ואם זו תתנהל בתוך הצבא, היא עלולה לפגוע בו פגיעה קשה וממשית". החלטת שר הביטחון נותנת, לדברי השופטים ברק, בייניש ופרוקצ'יה, שיקול מכריע לצורכי הביטחון נוכח החשש הממשי מפני הפגיעה הצפויה במסגרות הצבאיות, אם תוכר הסרבנות הסלקטיבית.
בתגובה על החלטת בג"ץ אמר עו"ד ספרד, עורך דינם של העותרים: "הלכנו לבית המשפט לא מכיוון שביקשנו אישור לעמדות מוסריות שלנו. קיווינו שבית המשפט יאחד את המוסר והמשפט זה קרה באופן חלקי. בית המשפט לא קיבל את הטענה של היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין כי מדובר במרי אזרחי".
נציג המדינה, עו"ד ענר הלמן אמר בתגובה: "בית המשפט הכיר בכך שהסרבנות היא סרבנות פוליטית וכי יש חשש שאם תוכר הסרבנות הסלקטיבית, הדבר יביא לכמה צבאות במדינה ויגרור פגיעה בביטחון המדינה - ולכן קבע שהחלטת שר הביטחון היא סבירה".