בית העלמין היהודי בברלין
בשטחו נקברו אנשי עסקים, רבנים ואמנים מפורסמים. פליטים מצאו בו מקלט בימי מלחמת העולם השנייה. בית העלמין שרד את הנאצים, אבל לא ניצל מפגעי הזמן והטבע. עכשיו נערך מבצע לשיקומו
לצירוף המילים אירופה, יהודים ובתי קברות יש משמעות סמלית רבה. ככלות הכל, לאחר השואה כונתה אירופה בפי רבים "בית הקברות היהודי הגדול בעולם".
הנאצים ובעלי בריתם לא הסתפקו רק ברצח היהודים, הם גם הרסו באורח כמעט שיטתי את בתי הקברות היהודיים באירופה, כחלק מתוכניתם למחיקת עקבותיה של התרבות היהודית. במקומות רבים באירופה נבזזו בתי הקברות היהודיים, אבני המצבות נותצו והאדמות הועברו לשימוש אחר. פה ושם נותרו בתי עלמין נטושים ומתמוטטים - שריד אחרון לקהילות שהושמדו.
והנה, דווקא בברלין, בירתו של הרייך השלישי, הצליח לשרוד בית הקברות היהודי הגדול ביותר באירופה, בית העלמין של וייסנזה. יותר מ-115 אלף קברים, חלקם יצירות אמנות וארכיטקטורה מפוארות, הפרושים על שטח עצום של 420 דונם – ניצלו מידיהם של הנאצים.
אבל הקברים לא ניצלו מפגעי הזמן והטבע, שנוגסים בהם מאז תום מלחמת העולם השנייה, מהצמחייה הטבעית שמכסה את הקברים ומהגשם והשלג שמפוררים וממוטטים את המצבות. בשעות הלילה מסתובבים בין הקברים שועלים, שאת עקבותיהם ניתן לראות בשלג המכסה בימים אלה את שבילי הגישה. נוסף לכל זה, מספר פעמים פרצו ניאו נאצים לבית הקברות וחיללו עשרות קברים.
כעת פותחת קבוצה של יהודים גרמנים במבצע בינלאומי להצלתו של בית הקברות בווייסנזה. 'ועד התמיכה' של בית העלמין מחפש ברחבי העולם, ובעיקר בישראל, קרובי משפחה של אנשים הקבורים במקום ותורמים המעונינים לסייע בשיקומו של האתר ההיסטורי הייחודי.
הוועד גם עומד להגיש לארגון האו"ם בקשה רשמית להכיר באתר כחלק ממורשת התרבותית העולמית. הכרה כזו תבטיח לבית העלמין תמיכה כספית שנתית, שתאפשר לכסות חלק מההוצאות הרבות הנדרשות לשיקומו ולאחזקתו.
"לא מדובר בסתם בית קברות", אומר מיכאל ממלוק, יוזם מבצע ההצלה של בית העלמין. "מדובר במצבה היסטורית ואומנותית, אתר הנצחה של סיפור ההצלחה הגדול של היהודים בברלין ובפרוסיה. קבורים כאן אנשים שמעשיהם ויצירתם חשובים עד היום. באמצעות בית הקברות המשוקם ניתן יהיה להציג את תרומתה העצומה של היהדות לגרמניה ולברלין".
מצבות מפוארות עם מגן דוד
בית העלמין של ווייסנזה נחנך ב-9 בספטמבר 1880. באותו זמן, ברלין וקהילתה היהודית גדלו במהירות. ברלין היתה בירתה של קיסרות גרמניה המאוחדת ואחד ממרכזי התעשייה הגדולים באירופה. רבבות בני אדם היגרו אליה מערי השדה ומרחבי היבשת. ביניהם היו גם יהודים רבים ממזרח אירופה, שמצאו תעסוקה בעיקר בתעשיית הביגוד.
בשנת 1875 חיו בברלין 65 אלף יהודים. כמה שנים לאחר מכן כבר עמד מספרם על יותר מ-100 אלף. ערב מלחמת העולם השנייה היו בברלין 170 אלף יהודים. הקהילה היהודית המקומית עמדה בפני הדרישה לספק לחבריה החדשים שירותים שונים, וגם לדאוג למקום מנוחתם האחרון. כיוון שבתי הקברות היהודיים, שהיו קיימים עד אז בברלין, התמלאו במהירות, החליטה הנהגת הקהילה לרכוש שטח גדול מחוץ לעיר להקמת בית קברות חדש.
חלקת האדמה שנבחרה שכנה סמוך לווייסנזה, שממזרח לברלין. בשעתו לא היה באזור דבר. כיום שוכן בית הקברות בתוך רובע מגורים, בין שיכונים ומפעלים שצמחו סביבו במהלך המאה ה-20.
על המכרז לעיצובו של בית הקברות היהודי החדש התחרו חברי אגודת האדריכלים של ברלין. המנצח היה הוגו ליכט, מגדולי הארכיטקטים של גרמניה באותה תקופה. ליכט תיכנן אולם כניסה מפואר בסגנון מזרחי מקושת, בית אחסון גופות, היכל תפילה ובית מגורים לשומרי המקום. ממכלול המבנים הזה יצאו הדרכים והשבילים אל חלקות הקבורה, שעוצבו בצורות הנדסיות שונות ובשילוב גנים וכיכרות קטנים.
הקברים בווייסנזה הם עדות אילמת לעוצמתה של קהילת יהודי ברלין לפני השואה. עשירי הקהילה הקימו עבורם ועבור בני משפחתם אחוזות קבר, אנדרטאות ומוזוליאונים. פאר הקברים, שעוצבו על ידי מיטב המאנים והאדריכלים בגרמניה של אז, עדיין ניכר ברבים מהם.
בווייסנזה קבורים, בין השאר, מייסדי בית ההוצאה לאור הידוע 'פישר'; אדולף ינדורף, מקים בית המכירות הראשי של ברלין, והראשון בעולם, ה'קה דה ווה'; רודולף מוסה, שייסד כמה מעיתוניה הגדולים של ברלין; אביו של במאי הקולנוע האגדי בילי ויילדר; הצייר לסר אורי; פאול לסקר שילר, אביה של זוכת פרס נובל לספרות, אלזה לסקר שילר; וגם מדענים, רופאים, רבנים וחזנים.
בימיה הראשונים של מלחמת העולם הראשונה הוקמה בווייסנזה חלקת קבר לחיילים היהודים. 100 אלף מחברי הקהילה שירתו בחזיתות הלחימה השונות, ו-12 אלף מהם נהרגו בקרבות ושרידיהם נטמנו ב'חלקת הכבוד' בווייסנזה. לאחר נפילת חומת ברלין נטל הצבא הגרמני לידיו את הטיפול בחלקה, ששוקמה במלואה.
אחרון הנקברים המפורסמים בווייסנזה היה הסופר שטפן היים, שהלך לעולמו לפני כשנה. על קברו של היים עדיין לא עומדת מצבה, בשל מחלוקת שהתעוררה בין אלמנת הסופר לקהילה היהודית, באשר למה שייחקק על המצבה. הקהילה היהודית דורשת לחקוק על המצבה, כמקובל, מגן דוד. אלמנתו של הסופר מתנגדת, בטענה שהיים הורה בצוואתו לחקוק רק את שמו ואת תאריכי לידתו ומותו.
המחלוקת הזו מסגירה פן היסטורי נוסף של בית הקברות בווייסנזה: ריב הזרמים ביהדות גרמניה. הריב הזה ניכר היטב בהבדל בין קבריהם המפוארים של אנשי הקהילה הרפורמית, שבהם לא מופיעה אות עברית והם דומים בחיצוניותם לקברי נוצרים, לבין קבריהם הצנועים של חברי הקהילה האורתודוכסית, המאופיינים בכתב עברי ובסמלים יהודים.
תפילה ראשונה בברלין המשוחררת
סיפור הישרדותו של בית הקברות בימי מלחמת העולם השנייה אפוף מסתורין. עד היום לא ברור מדוע לא הרסו הנאצים את בית הקברות, שסימל את כל מה שהם שנאו. לא רק הקברים נשמרו, אלא גם הכרטיסייה עם הרישום המפורט שלהם. "לנאצים פשוט לא היה מספיק זמן", מסביר ההיסטוריון הרמן סימון, מנהל מרכז היודאיקה בבית הכנסת הגדול של ברלין. "המלחמה נגמרה מבחינתם מהר מדי".
בית הקברות המשיך לתפקד לאורך המלחמה. הרב מרטין ריזנבורגר, לימים רבה הראשי של ברלין המזרחית, נשלח על ידי הנאצים לנהל את המקום. הוא ניצל את תפקידו החדש כדי להסתיר במרחבי בית העלמין הגדול אנשים וספרי קודש. עשרות יהודים, שחיו בשנות המלחמה האחרונות במחתרת, התחבאו באחוזות הקבר הגדולות. גג קברו של הזמר הקלאסי יוזף שוורץ שימש כאחד ממקומות המסתור היעילים ביותר.
הרב ריזנבורגר, הקבור גם הוא בווייסנזה, ערך במקום גם טקסי דת והמשיך להביא אנשים לקבורה. שלושה ימים לאחר תום המלחמה נערך בווייסנזה טקס התפילה היהודי הראשון בברלין המשוחררת. מאוחר יותר הוקם בכניסה לבית הקברות גלעד לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה.
לאחר נפילת החומה ואיחודה של ברלין נעשו מאמצים לשקם את בית הקברות ולהצילו מחורבן איטי, אולם גודלו של בית הקברות, וקופותיהן הריקות של ממשלת גרמניה והקהילה היהודית המקומית, לא אפשרו לעמוד במשימה.
ועד ההצלה של בית העלמין לא יכול להעריך את הסכומים הנדרשים כדי להשיבו למצב שבו היה פעם. מדובר בסכומי עתק. לכן מעדיפים חברי הוועד לשקם חלקת קבר אחת אחרי השנייה.
"חשוב לי לעניין את הישראלים במבצע", אומר ממלוק. "אני רוצה שבישראל יבינו את החשיבות הגדולה בשימורו של המקום, המעיד על גדולתה של היהדות שחיה כאן פעם".
לפנייה לכתב/ת 
בית העלמין בברלין נחנך ב-9 בספטמבר 1880
צילום: איי פי
יותר מ-115 אלף קברים פרושים על שטח של 420 דונם
צילום: רויטרס
מומלצים
