פושעי המחשבה בטוחים פחות

הסרט "דו"ח מיוחד" מתאר מערכת צדק מתוחכמת שמאפשרת לשפוט בני אדם על בסיס פשעים שטרם ביצעו. מדע בדיוני? לא במיזורי, ארה"ב, בה נעזרים השלטונות בחוק חדש כדי לעצור ולהעמיד לדין אנשים שחשודים בניסיון לשדל קטינים באינטרנט, גם במקרים בהם החשוד לא נפגש עם הקטין או כאשר התברר כי האדם שמנגד התחזה לקטין אך הוא בגיר.
החוק החדש, שנכנס לתוקף ב-28 באוגוסט, 2002, קובע כי אדם שגילו 21 שנים לפחות אשם בפשע של פיתוי קטין אם הורשע בשידול, ניסיון לשכנע, להדיח או לפתות למטרות מיניות כל אדם שגילו 15 ומטה, במלים, מעשים, באמצעות האינטרנט או באמצעי תקשורת אלקטרוני אחר. החוק קובע כי אותו נאשם לא יכול לטעון להגנתו כי האדם שמנגד היה שוטר שהתחזה לקטין.
שוטרים וסוכנים פדרליים ברחבי ארה"ב מבקרים בחדרי צ'ט ואף מתחזים לילדות מזה זמן, במטרה לאתר עברייני מין פוטנציאליים. עם זאת, במקרים רבים מתקשה התביעה להרשיע עבריינים רק על בסיס דברים שכתבו בחדרי צ'ט. בשני מקרים, בית המשפט פסק כי לא הוכח שהנאשמים עשו צעדים משמעותיים כדי לבצע את המעשים המיניים עליהם כתבו בחדרי הצ'ט.

הרשעה על בסיס כוונה

"החוק מרחיב את יכולת האכיפה כדי להגן על ילדים", טען השריף של מחוז ליווינגסון, סטיב קוקס בראיון לעיתון "סנט לואיס פוסט". שטח השיפוט של המחוז הוא מהפעילים ביותר בתחום עבירות המין באינטרנט, וקוקס כבר ביצע כעשרה מעצרים של עברייני מין מאז אושר החוק החדש.
לא בכל המקרים הוביל המעצר להרשעה. בין העצורים היה גם עובד בבית ספר מקומי וקצין באקדמיה הצבאית של לקסינגטון. שופט זיכה בחודש נובמבר את עובד בית הספר מארבע עבירות של שימוש באינטרנט כדי לפתות נערה בת 13.
השופט ביסס את החלטתו על העובדה שהנאשם בן ה-39 לא הופיע לפגישה שתוכננה עם הנערה בבית המלון. למרות זאת, הנאשם יועמד לדין בחשד כי ניסה לבצע מעשים מיניים בלתי הולמים עם קטין. זאת, על אף שמדובר בילד וירטואלי, שמאחוריו עמד שוטר בגיר.
כדי להביא להרשעה, יש להוכיח כי התבצע צעד מעשי לקראת ביצוע הפשע, וכן צריך להוכיח כוונה לביצוע הפשע, מסביר כריסטופר מק'יו, סניגורו של עובד בית הספר, "גם אם חשוד הולך למקום מסוים, הדבר עדיין לא מעיד על ניסיון אונס. אני חושב כי עלינו להיות זהירים מאוד כדי לא להרשיע משתמשים שמתחזים לפדופילים או משחקים במשחקי תפקידים".
קוקס מאמין שהימצאותו של חשוד במקום מסוים שנקבע מראש לביצוע יחסים מיניים מספיקה כדי להרשיעו. טיעון דומה הופיע בכתב האישום נגד הקצין באקדמיה הצבאית, שנחשד כי ביקר בבית מלון כדי לפגוש נערה בת 14. הקצין הודה בשנה שעברה באשמה ונידון לשמונה שנות מאסר בפועל על ניסיון לביצוע אונס וניסיון לביצוע מעשה סדום.

לא ההרשעה הראשונה

החוק במדינת מיזורי טרם עמד במבחן שיפוטי של בית המשפט העליון בארה"ב, שבעבר הפך על פיהם פסקי דין וחוקים שהתקבלו במדינות פדרליות בארה"ב.
עם זאת, לא מדובר בהרשעה הראשונה של אדם על בסיס כוונה לביצוע פשע שבוטאה בכתב. אבינועם בן זאב ממכללת אורנים, שהשלים בימים אלה מחקר בנושא של דמויות בדויות באינטרנט, מזכיר את פסק הדין בעניין בריאן דלתון מאוהיו. דלתון הורשע ב-1998 בגלל יומן אישי שכתב, בו תיאר חטיפה, אונס ועינויים של שלושה ילדים. זאת, על אף שהיומן היה בדיוני לחלוטין והדמויות שתוארו בו לא התקיימו בעולם הפיזי.
היומן הזה אף לא הופץ באינטרנט ולא נועד לצפייה של איש לבד מדלתון, אך המשטרה פתחה בחקירה לאחר שאמו של דלתון מצאה את היומן ומסרה אותו לשוטרים. דלתון הורשע ב"החזקת חומרי תועבה המשלבים קטינים" ונידון ל-10 שנות מאסר בפועל. זו הייתה ככל הנראה הפעם הראשונה שאדם הורשע בארה"ב בגין תכנים פדופילים בכתב ולא בתמונות.

"ההרשעה בגלל דברים כתובים - בעייתית"

"ההרשעה בגין כתיבה היא בעייתית. החוק נוהג להבדיל בין הכתב לבין אמצעי תקשורת אחרים", אומר בן זאב, "דלתון הורשע רק על בסיס דברים שהוא כתב ואילו החוק במדינת מיזורי משווה בין חטא וירטואלי לחטא בעולם הפיזי. זו גישה בעייתית, לפיה אין הבדל בין מחשבה על חטא לחטא".
"אם גישה זו תתקבל, אפשר להעמיד לדין סופרים על בסיס דברים שהם כותבים. הם, כמו דלתון, טוענים שהסיפורים שלהם בדיוניים. נוסף על כך, מדוע להקביל רק בין חטאים וירטואליים לחטאים מעשיים. מדוע לא להתייחס גם למחשבות טובות? למשל, אם אני מרבה לחשוב על תרומות לעניים, האם מחשבה זו הופכת אותי לאדם נדיב?".
בן זאב מציין כי בעבר, הנורמה גרסה שפנטזיות הן תחום אישי ולא שואלים שאלות. כעת, האינטרנט הוציא את הפנטזיות ממוחו של היחיד והציב אותן במוח קולקטיבי. האם העובדה הזו מצדיקה איסור על פנטזיות? הוא סבור שלא.

כללים המבחינים בין הפיזי לווירטואלי

לדעת בן זאב, יש לנסח כללים המפרידים בין הפנטזיות לעולם הפיזי באינטרנט. במקרים בהם אדם משוחח עם אדם אחר בצ'ט ויש לו יסוד סביר להניח שאותו אדם הוא קטין, הוא חורג מתחום הפנטזיות למציאות הפיזית. "אם אדם שנתפס עם כלי פריצה בשתיים לפנות בוקר, יש אפשרות להעמידו לדין על כוונה מוכחת לביצוע פשע", הוא קובע, "ביילי צ'ן, שנתפס לאחר שהתכוון לפגוש קטינה בבית מלון, הורשע בביצוע פשע על סמך כלי הפריצה - קונדומים וקבלה על חדר בבית מלון. אך היכן הבית אליו התכוון לפרוץ?" 'הקטינה' במקרה זה היה סוכן משטרה בן 47.

המצב המשפטי בישראל

"מדובר בסוגיה שאינה קשורה באופן ספציפי לאינטרנט", מציין עו"ד אביב אילון, ממשרד אילון, אגרט ושות', המתמחה בדיני מחשבים ואינטרנט, "חוק העונשין קובע כי כל דין החל על ביצועי של עבירה חל גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה. החוק מגדיר ניסיון לביצוע עבירה כך שאדם, במטרה לבצע את העבירה, נקט בפעולות מעבר לשלב ההכנה אך לא ביצע את העבירה.
"החוק קובע כי אין משמעות לשאלה אם ביצוע העבירה היה אפשרי או לא, מכורח נסיבות שהמשדל לא היה מודע להן או טעה לגביהן (כלומר, שהמשוחח בצד השני הוא למעשה בגיר ג.מ.). לעומת זאת, אם האדם נפגש עם הדמות אתה שוחח בצ'ט לאחר שהציגה עצמה כבת 18 והתברר לו בעת המפגש כי היא בת 13 והוא עוזב מיד את המקום - סביר להניח שלא מדובר בניסיון לבצע עבירה".
"אך מה קורה במצב בו האדם קובע פגישה עם הדמות אך לא מגיע לפגישה? ואם הוא מתאר לקטינה את הפגישה הצפויה ביניהם אך לא קובע עמה פגישה בפועל? האם גם במקרים אלה מדובר בניסיון לביצוע עבירה? - בית המשפט יידרש לשאלות האלה בעתיד".