שפת החיים
פיענוח הגנום האנושי נותן לאדם את התחושה המוטעית הוא שולט בטבע
המדענים העוסקים בפיענוח הגנום האנושי הציגו שלשום הישג מהפכני: הטיוטה הראשונה של מפת הגנום, שמורכבת משלושה מיליארד יחידות. בלשונו של קלינטון, האנושות לומדת עתה את השפה שבה יצר אלוהים את החיים.
נדמה שלאחר ההישג שבשיכפול כבשה באמצעות שיבוט גנטי, זוהי ההצלחה הגדולה ביותר בכל הקשור להשבחת תכונות בהנדסה גנטית. שני הישגים מדעיים אלה הופכים לאפקטיבית מתמיד את התשוקה הפרומתאית לשלוט בטבע, לעצב את הקיום ולברוא אדם חדש. בעייתה העיקרית של המאה העשרים היתה התהום שנפערה בין אפשרויותיו וכוחותיו ההולכים ומתעצמים של האדם המודרני ובין חוסר האונים, מחיר החירות שאנו נתבעים לשלם והאסונות שאנו יוצרים במו ידינו.
לכאורה, הישגי האנושות המודרנית מדהימים בכל קנה מידה היסטורי, והושגו הודות לעוצמות אותן לא ידעה עד כה. אלא שכל אותן עוצמות אינן מצליחות לתת לבני האדם את ההרגשה שהם שולטים בגורלם ובחייהם. העוצמה, כך נדמה, נראית תמיד בלתי נשלטת, או שייכת למישהו אחר. נדמה שעל כל תרופה חדשה, אנחנו יוצרים מחלה שלא נודעה בעבר; שכל התפתחות טכנולוגית מחייבת מחיר אקולוגי; שהפוטנציאל לאיכות חיים באמצעות כורים גרעיניים נחשף מיד כסכנה לניהיליזם גרעיני. אלה אינם עונשים מידי שמיים, אלא תוצאות ארוכות טווח של מעשה ידי אדם, פרי מאוויינו ותשוקותינו. אנחנו בעצמנו מדרדרים את עולמנו אל עברי פי פחת. אנחנו הנהגים של הרכבת הדוהרת אל התהום.
המודרניות – ניסיון בני האדם ליצור את עצמם – קיבלה במאה העשרים גם גוון מפלצתי, פרנקנשטייני: האמונה הקומוניסטית ילדה גם את הסטליניזם, והטכנולוגיה המודרנית יצרה גם את פצצת האטום ואת הגז ציקלון בי. האמצעי הפך למטרה: ממדע משחרר ומקדם הגענו לעיתים קרובות לטכנולוגיה של חורבן והרס הטבע. לכן צריך לראות את הפוטנציאל החיובי שצופן בחובו גילוי הגנום האנושי, ועם זאת לעמוד על המשמר מול התשוקה הפרומתאית הרוצה את המוחלט בכל מחיר.
דוד אוחנה הוא ד"ר להיסטוריה, חבר מכון ואן-ליר בירושלים ומחבר הספר "התשוקה הפרומתאית" בהוצאת ביאליק
פורסם לראשונה 28/06/2000 10:23
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
