ראש הממשלה טומי

הלילה חלמתי חלום. ובחלומי אני יושב מול הטלוויזיה ביום שלישי ה-28 בינואר בשעה 22:00 וצופה בחיים יבין מכריז "מהפך!"
"לא, לא מה שאתם חושבים, לא מצנע", אומר חיים בקול השמור אצלו לאירועים דרמטיים כאלה, "הבלתי ייאמן קרה - טומי לפיד, כן כן, טומי לפיד ירכיב את הממשלה הבאה!"
קמתי בבוקר עם זיעה קרה. הייתכן? האם זה יכול לקרות? לאט לאט התחלתי להשתעשע במחשבה שזה אולי לא כל כך דמיוני כמו שזה נשמע.
בסקר האחרון של מינה צמח קיבל הליכוד 28 מנדטים, העבודה 22 ושינוי 17. כל מה שצריך לקרות כדי ששינוי תהיה המפלגה הגדולה ביותר, הוא תוספת של 7 מנדטים בלבד, 5 על חשבון הליכוד ו-2 על חשבון העבודה. ואז לשינוי יהיו 24, לליכוד 23, ולעבודה 20.
אני יודע, זה נשמע דמיוני. חלק גדול מהקוראים אומר ממש בשנייה זו - ערמוני התחרפן, המסכן. יכול להיות שאתם צודקים. אבל גם מאוד יכול להיות שלא. בואו נשאל את עצמנו: למה, בעצם, זה כל כך דמיוני? רק בגלל שאף אחד עוד לא אמר את זה? זו לא סיבה.
האם מפלגה שאיבדה מכוחה 15 מנדטים בחודש לא מסוגלת לאבד 5 נוספים בשבועיים? יכולה גם יכולה. תנו לה עוד כמה כותרות מבית מדרשם של "שרתון סיטי טאוור" וסיריל קרן ותראו בעצמכם מה זה כדור שלג. גם בלי הכותרות הנוספות זה נראה די רע כבר עכשיו, מבחינת הליכוד.
האם מפלגת העבודה עלולה לאבד 2 מנדטים מכוחה המצומצם? הצחקתם אותי. אם במשך חודש שלם, שבו הליכוד מאבד 15, העבודה זוכה רק ב-2 מהם, אז כנראה שבאמת הכוח האלקטורלי של מצנע וחבריו מוצה.
הסיבה היחידה שלשינוי יש רק 17 מנדטים עד כה היא שאף אחד בשינוי, כולל ראשיה ויועציה, לא מעלה בדעתו שקיימת אפשרות לנצח את הבחירות האלה. ואני אומר : אם לא עכשיו - אימתי?
כאשר מנתחים את הגורמים שמשפיעים על ההחלטה במי לבחור, אחד החשובים ביותר הוא "מפלגה גדולה" או "מפלגה קטנה". בבחירות קודמות, כשעוד אפשר היה לבחור ראש ממשלה לחוד ומפלגה לחוד, המפלגות הגדולות קיבלו הרבה פחות קולות ממנהיגיהן. ובצדק. הרי יכולת לבחור בברק לראשות הממשלה ובמרצ לכנסת, או לחילופין ביבי לראשות וש"ס לכנסת. אבל בשיטה הנוכחית, שבה בחירה במפלגה היא בעצם, לרוב הציבור, בחירה בראש הממשלה - הרבה מאוד אנשים בוחרים באחת משתי הגדולות רק על מנת שלא "לבזבז" קול.
אם טומי לפיד יאמין שהדבר אפשרי, יש סיכוי טוב שגם הציבור יאמין. לא צריך הרבה כדי שזה יקרה. צריך קודם כל, שטומי יכריז שהוא רואה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. קריאתו הנרגשת בתשדירי הבחירות "מושחתים נמאסתם" סובלת מחוסר אמינות מובנה: אם אכן המושחתים כל כך נמאסו על טומי, איך הוא יכול מיד לאחר מכן להכריז על רצונו העז לשבת בממשלה אחת עם אותם מושחתים? ועוד עם שניהם יחד...
טומי צריך להכריז הכרזה חדשה: "מושחתים נמאסתם - אני בא להחליף אתכם". לקריאה כזו יש סיכוי לזכות באהדת הציבור לא פחות מלקריאתו הנוכחית, ואף יותר. בימים אלה של רצון עז להחליף את המנהיגות הקיימת, זה יהיה בזבוז לא לנצל את ההזדמנות.
בעצם, למה לא? ממה יש לטומי לחשוש? 17 מנדטים כבר יש לו בסקרים. אף אחד מהבוחרים שהחליט כבר להצביע שינוי לא ישנה את החלטתו בגלל הצעד הזה. ההיפך הוא הנכון: יש סיכוי טוב שרבים נוספים יצטרפו. ואם אני טועה? גם אז זה לא נורא מבחינת שינוי. נגיד שיקבלו "רק" 20 מנדטים. מה רע? לכן שינוי חייבת להכריז עוד היום על שינוי בקו ההסברתי שלה: "טומי לפיד לראשות הממשלה". ויפה שעה אחת קודם.
נכון, טומי הוא לא אלוף בדימוס. הוא לא הצטלם עם תחבושת על הראש באמצע מלחמה, וגם לא קיבל צל"ש רמטכ"ל על הצטיינות בקרב כזה או אחר. אבל יכול להיות שדווקא עכשיו, אחרי שנתיים וחצי של אינתיפאדה כואבת, כשבראשנו עומדים שני גנרלים, יחליט הציבור לתת את האמון במישהו אחר. מישהו שונה.
ממילא רוב הציבור חושב שאין הבדל גדול בין שתי המפלגות הגדולות. שתיהן הרכיבו תמיד את אותן קואליציות בהבדלים קטנים. שתיהן נתנו לחרדים ולש"ס כמעט את כל מה שרצו. בימי שתי המפלגות היו משברים כלכליים, והכי גרוע - בימי שתיהן היו מלחמות איומות. לפעמים זה נראה כאילו ההבדל היחידי ביניהן היה, שכל אחת בתורה סידרה עבודה לפעילים שלה.
רק מהמחשבה הדמיונית, שהאפשרות שהעליתי כאן יכולה לקרום עור וגידים, עוברת בגבי צמרמורת של התרגשות. אם אכן זה יקרה - זו תהיה מהפכה אמיתית.