מחקר חדש: הציבור לא קורא סקרים ולא מאמין להם
חוקרים מאוניברסיטת ת"א מצאו: רק 17% מהציבור מרגישים שהתקשורת ממלאת את חובתה ומספקת להם מידע על העמדות של המועמדים והמפלגות
רוב הציבור בארץ אינו שבע רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות, רק שליש מהציבור עוקב אחרי הסקרים המתפרסמים בה, ושני-שליש מהציבור כלל אינו מאמין להם. כך עולה ממחקר שבוצע במכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב.
תוצאות המחקר יוצגו ביום ד' הקרוב ביום עיון בנושא "התקשורת במערכת הבחירות", שיתקיים באוניברסיטת תל אביב. נתוני המחקר מלמדים כי רק שניים מתוך עשרה אנשים מביעים שביעות רצון מאופן סיקור מערכת הבחירות בתקשורת. 59% מהנשאלים השיבו כי מבחינתם תפקידה החשוב של התקשורת הוא לספק מידע על העמדות והתוכניות של המועמדים והמפלגות, אך מידע כזה כמעט אינו ניתן להם. רק 17% מרגישים שהתקשורת אכן סיפקה מידע כזה.
למרות שנהוג לחשוב שסקרים המתפרסמים בתקשורת עשויים להטות את דעת הקהל, המחקר מראה שההפך הוא הנכון. רק 19% מהמשיבים ציינו שחשוב להם לקבל סקרים והערכות מי ינצח בבחירות, וכ-60% הביעו אי אמון בסקרים. רק 36% מהמשיבים ציינו שהם עוקבים אחר הסקרים המתפרסמים בעיתונות. 22% טענו שאינם עוקבים כלל אחרי הסקרים.
בכל קבוצות האוכלוסיה התגלו רמות גבוהות מאוד של חוסר שביעות רצון מהסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות. חוסר שביעות הרצון היה גבוה מעט יותר אצל קבוצות פוליטיות המרוחקות מהמרכז הפוליטי - חרדים, מצביעי ימין וערבים. נשים מעט יותר שבעות רצון מהסיקור לעומת הגברים.
עורכי המחקר, ראש המכון, ד"ר יורם פרי, ועמית המכון, ד"ר יריב צפתי מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מסרו כי המחקר נערך ימים ספורים לפני פרסום הפרשה האחרונה שבה מעורב ראש הממשלה, ועל פי התוצאות, השינויים בהצבעת הבוחרים לא יהיו כה גדולים, כפי שניבאו סקרי סוף השבוע שעבר. במחקר השתתף מדגם מייצג של 1,219 בני אדם מקרב האוכלוסיה הבוגרת בישראל, עם טעות דגימה של 2.8%.