אז למה לא מוסך הסדר?

הרבה ביקורת נמתחה כבר במדור זה על רמת התיקון של מוסכי ההסדר, אותם מוסכים שאליהם מפנים חברות הביטוח וסוכניהן את המבוטחים כדי לתקן את רכבם לאחר תאונה. הבעיה היא שבגלל לחציהן של חברות הביטוח מנסים המוסכים לחסוך בהוצאות התיקון ובחלפים. ואם צריך הוכחה נוספת לצורך לבער את התופעה הזו מהשורש - הנה היא:
מכונית הטויוטה סטארלט של א.ד. מבני ברק ניזוקה בתאונת דרכים קלה יחסית, שבה נפגעו הפנס הקידמי הראשי, פנס האיתות הקדמי, מכסה המנוע, הגריל הקידמי והמגן הקידמי הפנימי. מכוניתה היתה מבוטחת בחברת הביטוח סהר-ציון.
בהמלצת סוכן הביטוח שלה, חנוך כץ, העבירה א.ד את מכוניתה לתיקון במוסך הסדר של החברה, מוסך איטליאנו מבני ברק. כך נהנתה א.ד מהשתתפות עצמית נמוכה יותר בעלות התיקון - רק 900 שקל, סכום שהיה גבוה יותר אם היתה מתקנת את מכוניתה במוסך אחר.

אזיקון פלסטיק

התיקון ארך ארבעה ימים. אברהם ברומר, השמאי שערך את דו"ח הנזק, אף קבע מראש, מבלי שראה כלל את הרכב לאחר התיקון, שאין כל ירידת ערך. אולם כשבועיים לאחר התיקון הגיע מועד הטסט השנתי של הטויוטה. א.ד. הגיעה עם מכוניתה למכון מ.מ.מ. ושם התברר שהפנס השמאלי הקידמי אינו מכוון. המכון ביקש לכוון את האורות ואז התברר שהפנס השמאלי, שהוחלף במסגרת התיקון של הרכב, מחובר למקומו בצורה רופפת באמצעות אזיקון פלסטי, ואינו יושב על תושבת הפנס, כפי שאמור היה להיות. הרכב כמובן לא עבר את הטסט.

הסיפור שאינו נגמר

א.ד. מיהרה בזעם למוסך ודרשה להשלים מיד את התיקון. לדבריה נאמר לה במוסך שחסרה להם תושבת כזו, וכי עליה לפנות לחברת הביטוח ולבקש ממנה לספק למוסך את החלק החסר. לדברי בעלה, שגויס גם הוא למשימה, טען משה, בעליו של המוסך, שלפי ההסדר שיש לו עם חברת הביטוח, היא זו שחייבת לספק את החלק החסר.
בעלה של א.ד. ביקש לראות את דו"ח השמאי שאישר את תקינות הרכב לאחר התיקון, אבל התשובה שקיבל: מעולם שמאי לא חותם אצלי על דו"ח תקינות לפני שחרור הרכב. לאחר מספר ימים נוספים נמסר לבעלה של א.ד שהחלק החסר הוזמן מחברת ABC, ספקית החלפים התחליפיים למוסכי ההסדר של סהר-ציון, אך בחברה טוענים שהחלק חסר. במוסך הציעו לו לפנות לחברה בעצמו כדי לזרז את אספקת החלק.
מאז ועד היום טרם הוחלפה התושבת. חשמלאי רכב אחר אליו פנתה א.ד. הצליח לקבע את הפנס זמנית ולכוון את האורות כך שהטויוטה תעבור טסט, והיא פנתה במכתבי תלונה למשרד התחבורה, לחברת הביטוח, לאיגוד המוסכים למפקח על הביטוח וללשכת סוכני הביטוח. א.ד פנתה גם אלינו ואנחנו פנינו למוסך.

מסדר רשלנים

משה, מנהל המוסך, לא כל-כך הבין על מה הצעקה הגדולה, אם כי הודה בפאשלה. "העובד שתיקן את הרכב לא יידע אותי שחסר חלק והוציא את הרכב מבלי שהתיקון הושלם כהלכה. אבל זה דבר קטן. אני לא מבין למה עושים מזה עניין. אם היו פונים אלי הייתי מסדר את זה מזמן, ומעביר להם טסט. נכון שיש לנו בעייה. חברת הביטוח מחייבת אותנו לרכוש את החלפים אצל ספק מסויים, וכשחסרים אצלו חלפים יש לנו בעיה. חשבתי שאם הלקוח יפנה גם הוא זה יזרז את האספקה. אם הם היו באים עם האוטו היינו מוצאים פיתרון. תגיד להם שיבואו ונתקן את הרכב".
אז לנו יש קצת ספק לגבי המוניטין שיש למוסך שמוציא מכונית ברמת תיקון כזו - פנס הוא אביזר בטיחותי - ועל כך שהוא שולח את הלקוח לספק החלפים. ויש לנו טענות לכל נושא מוסכי ההסדר - הניסיון לחסוך בעלות החלפים בהחלט בא על חשבון בטיחות. אין לנו ספק שאילו היו פונים ליבואן ניתן היה למצוא את החלק החסר, גם אם שם הוא יקר יותר. וגם השמאי לא יוצא חלק מהענין: ירידת ערך לתיקון רכב נקבעת בבדיקה לאחר התיקון. בדיקה כזו - אם היתה נערכת - אולי היתה מגלה גם את רמת התיקון הלקויה.
סוכן הביטוח חנוך כץ, שגם אליו פנינו, טען שא.ד לא פנתה אליו עם הבעיה. "הייתי דואג מיד לטפל בנושא - התנהגותו של המוסך בפרשה היא מתחת לכל ביקורת. אני, בכל מקרה, לא אפנה אליו יותר לקוחות".