הנקה למרחקים ארוכים
הדעה הרווחת היא שאין טעם להניק אחרי גיל שנה, אבל מחקרים חדשים מוכיחים את מה שהיה ידוע כבר בימי קדם: להנקה יש ערך תזונתי ובריאותי רב גם לאחר מכן, עד גיל שנתיים בערך, וגם האם יוצאת נשכרת מכך. הדיאטנית הקלינית טובה קראוזה מסבירה את היתרונות שבדבר
הנקה חובקת עולם | יתרונות ההנקה הממושכת לפעוט ולאמו | התפריט המומלץ בגיל שנה | ההחלטה על הגמילה |
מעדויות בנות אלפי שנים מהתלמוד ומתרבויות יוון, הודו, בבל ורומא אפשר ללמוד שלאורך ההיסטוריה, תינוקות ינקו לפחות עד גיל שנתיים. רק במאה ה- 20 התחילו לפקפק ביתרונות ההנקה הממושכת, ובמקביל לייצר תרכובות מזון לתינוקות ('תחליפי חלב אם').
משנות ה- 50 המגמה היתה מתן מזון מוצק לתינוק כבר בגיל ארבעה חודשים וגמילה מהשד בשלב מוקדם. אך בעשור האחרון הצטברו עדויות מחקריות ומדעיות שמוכיחות את חיוניות ההנקה גם אחרי גיל שנה. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים
(AAP) ממליצה להניק לפחות שנה, וארגון הבריאות העולמי ויוניצ"ף מצהירים שיש להניק לפחות עד גיל שנתיים.
בדו"ח ארגון הבריאות העולמי מאפריל 2002 נכתב שיש להניק הנקה בלעדית (בלי תוספות) עד גיל חצי שנה, ואחר כך להציע לתינוק מזונות בטוחים ומתאימים, ובמקביל להמשיך להניק לפחות עד גיל שנתיים. יעד רשויות הבריאות בארה"ב לשנת 2010הוא שרבע מהתינוקות בגיל שנה ימשיכו לינוק. המלצות משרד הבריאות בישראל בתדריך להזנת התינוק הבריא והפעוט, שהתפרסם לפני כשנה, חופפות את אלה של ארגון הבריאות העולמי.
אך בסקר ההנקה הלאומי הראשון של המחלקה לתזונה במשרד הבריאות התגלה שמשך ההנקה הממוצע בישראל עומד על כשבעה חודשים בלבד. למרות הממצאים וההנחיות, מאחרות המלצות הארגונים לחלחל לדרגים שמתחתיהם: סקר בקרב כ- 1,600 רופאי ילדים בארה"ב גילה שרק 37% מהם המליצו על הנקה אחרי גיל שנה! רובם לא נהגו לפי המלצת ארגונם או לא הכירו אותה.
כמו כן נמצא שבתי הספר לרפואה בארה"ב אינם מדגישים את נושא ההנקה וחשיבותו. רופאים ממליצים, בטעות, לגמול את התינוק מהנקה בגיל שנה, בטענה שערכו התזונתי של חלב האם ירוד.
אך מחקרים מראים שהחלב שמיוצר אצל האם בשנה השנייה לחיי הילד ממשיך להיות מקור חשוב לחלבון, שומן, ויטמינים, סידן ומינרלים נוספים.
2. חלב אם מכיל מרכיבים של מערכת החיסון, כמו תאי דם לבנים ונוגדנים, וריכוזם עולה בשנה השנייה לחיי התינוק. למשל, ריכוז נוגדנים מסוג IgA, שמגינים על המעיים מחדירת חיידקים ווירוסים, מוכפל בין גיל חצי לשנה, ומוסיף לעלות בעוד 10% אחרי גיל שנה.
3. הנקה ממושכת מפחיתה את הסיכון למחלות כרוניות אצל ילדים. לפי מחקר שפורסם ב- 1999, הנקה מפחיתה את הסיכון ללוקמיה (סרטן הדם) בקרב ילדים. ככל שמשך ההנקה ארוך יותר, כך מופחת יותר הסיכון. בדומה לכך, לפי סקירות שפורסמו בעשור האחרון, ההשפעה המגינה של הנקה מפני סרטן מסוג לימפומה מתחזקת ככל שמתארך משך ההנקה
4. חוקרים רבים דיווחו על תוצאות גבוהות יותר במבחני משכל אצל ילדים שינקו, לעומת ילדים שלא ינקו. במיוחד נמצא קשר מובהק בין רמת ההישגים במבחנים האלה לבין משך התקופה שבה הילדים ינקו.
5. הנקה אחרי גיל שנה מציעה קרבה, נחמה, עידוד והמשך קשר טוב בין האם לפעוט. ברוב המקרים בגילאים אלה האם נפרדת נפרד מהפעוט למשך היום, ופגישה מחודשת שמלווה בהנקה מספקת יתרון רגשי לפעוט ולאמו.
6. מחקרים שנערכו בעשור האחרון מצאו קשר בין הנקה לבין הפחתת הסיכון לסרטן הרחם, השחלות והשד אצל האם. הסיכון ירד ככל שהאישה הניקה זמן רב יותר. הירידה ברמות האסטרוגן בתקופת ההנקה כנראה קשורה לכך. ביולי 2002 התפרסם ב,לנצ'ט, מחקר, לפי כל שנת הנקה מורידה את הסיכון ללקות במחלה ב- % 4.3, בנוסף ל- % 7 הגנה שמספק ההריון.
תינוק שעדיין יונק יכול לינוק עם ההשכמה, ובהמשך לאכול ארוחת בוקר, ארוחת ביניים, ארוחת צהריים, חטיף נוסף או הנקה נוספת אחרי שנת הצהריים, עוד ארוחת ביניים, ארוחת ערב ויניקה לפני השינה.
אפשר לכוון את מספר ההנקות לפי סדר היום בבית: חלק מהפעוטות יונקים רק בבוקר ובערב. בשלב זה אין צורך לשאוב חלב כשהאם לא נמצאת עם הילד, כי מספר ההנקות קטן. אגב, תינוק שאינו יונק בדרך כלל שותה תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) אותו מספר פעמים במשך היום, ובאותם זמנים.
התפיסה הזאת כמובן אינה נכונה ברוב המקרים. ההחלטה מתי לגמול תלויה בגורמים רבים, ובמיוחד באם ובתינוק. עם זאת, חשוב לקבל את ההחלטה בנוגע למועד הגמילה על סמך עובדות, ובכל התלבטות מומלץ להתייעץ עם יועצת הנקה . ניתן לצלצל חינם לקו החם של ליגת לה-לצ'ה, ארגון התנדבותי בינלאומי לתמיכה בהנקה, ולשוחח עם נשות מקצוע בתחום:440 – 350 – 800 – 1.
לפני כעשור אמרה שרת הבריאות של ארה"ב, אנטוניה קואלו-נובלו, שתינוק שממשיך לינוק בגיל שנתיים הוא בר מזל. העדויות המצטברות תומכות בהצהרתה. ההבנה של יתרונות ההנקה מעבר לשנה יכולה להוביל לשינוי התרבותי, שבסופו הנקה ממושכת תיחשב לנורמה. כל הצדדים יכולים רק להרוויח מכך.
טובה קראוזה דיאטנית קלינית עמותת 'עתיד' לקידום התזונה והדיאטה