"לא יכלה להיות המראה טובה יותר"

אילן רמון וצוות המעבורת "קולומביה" נמצאים ברגע זה ממש 275 ק"מ מעל כדור הארץ. הם מקיפים אותנו פעם בשעה וחצי לערך ויבצעו 256 הקפות של הכדור בטרם יחזרו, ב-1 בפברואר.
כשעתיים לאחר ההמראה יצרו אנשי מרכז הבקרה ביוסטון קשר עם המעבורת. בין האנשים עימם שוחחו היה האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון שאמר למרכז הבקרה: "אני גאה להיות הישראלי הראשון שטס לחלל". לאחר מכן החלו האסטרונאוטים להכין את מעבדת הניסויים שבתא המטען של המעבורת לעבודה. למרות ההתרגשות שניתנה לשיגור, שגרת העבודה במעבדה היא כמובן עיקרה של המשימה, והאסטרונאוטים יבלו בה שעות ארוכות במשמרות מתחלפות ב-16 הימים הקרובים.

"לא יכלה להיות המראה טובה יותר"

ההמראה אתמול בשעה 17:39 (שעון ישראל) היתה מוצלחת ומרגשת. לאחר כשתי דקות של טיסה נותקו מצידיה מאיצי הדלק המוצק, שנועדו להאיץ את מהירות יציאתה מהאטמוספירה. כשש דקות מאוחר יותר, עם היציאה מהאטמוספירה, נותק והושלך גם מיכל הדלק (הכתום), והמעבורת נכנסה למסלולה בחלל.
"ידו של אלוהים נגעה בשיגור הזה. לא יכלה להיות המראה טובה יותר וציורית יותר לפתיחת השנה החדשה", אמר שון אוקיף, מנהל סוכנות החלל האמריקנית במסיבת עיתונאים אחרי השיגור. "18 חודשים עבדנו והכנו את הטיסה הזאת. מדובר בשבעה חברים המהווים צוות יוצא מן הכלל והציפיות שלנו גבוהות מאוד". אוקיף הדגיש את ההיבט הבינלאומי של המשימה: "כמובן שמדובר בשיגור בינלאומי היסטורי בהיבט של האסטרונאוט הישראלי. התרשמנו מאוד מהאדם - אילן רמון. הוא מקצוען אמיתי ועמיתיו האסטרונאוטים מעריצים אותו". בתשובה לשאלה אודות שיתוף הפעולה עם רמון אמר אוקיף: זה הלך נהדר. ישנה קבוצה גדולה בישראל של אנשים המסורים לחקר החלל, ואנחנו עובדים איתם בכמה נושאים של שיתוף פעולה. אנחנו, בנאס"א, רוצים מאוד להמשיך בשיתוף הפעולה וביחסים הפוריים עם ישראל בעתיד".
אשתו של רמון, רונה, צפתה בשיגור מגג אחד הבניינים במרכז החלל, אתר צפייה שמוקדש לבני משפחותיהם של אנשי הצוות. "אני מצפה בקוצר רוח לסיום המשימה בחלל", אמרה לעיתונאים אחרי השיגור. גם בבאר שבע, העיר בה גדל רמון, מחזיקים לו אצבעות. "למרות שהוא אסטרונאוט, הוא נטוע חזק על הקרקע", אמר המורה שלו לפיזיקה בתיכון מקיף ג' בב"ש, משה זילברמן.

מוקד התעניינות עולמי

איתן בן אליהו, לשעבר מפקד חיל האוויר והאיש שבחר את רמון לשמש כאסטרונאוט הישראלי הראשון, סיפר ל-ynet על ההכנות האחרונות: "יש כאן אווירה ביתית, זכינו ליום בהיר, השמש זורחת, החוף מלא דקלים ובנוסף, התקבצו פה הרבה מאוד ישראלים. באופן אישי אני רואה בארוע סגירת מעגל, כי מדובר בפרוייקט בו התחלתי לפני שש שנים".
אילן רמון ממקד אליו את עיקר תשומת הלב לא רק בארץ. כלי התקשורת בארה"ב סיקרו את השיגור ברחבה בציינם שמדובר בפעם הראשונה בה משתתף ישראלי במשימה של נאס"א בחלל. בדיווחים מדגישים כולם כי רמון ביקש מנאס"א לספק לו אוכל כשר, ולשמור את השבת. "אני אמנם חילוני, אבל מייצג את כל הציבור בישראל", הסביר רמון בראיונות שהעניק.

אבטחה חסרת תקדים

השיגור היה שיא גם מבחינה ביטחונית, בעיקר בשל הימצאו של רמון בטיסה ומשלחת גדולה מלווים מישראל שהוטסו לפלורידה לשיגור. מרכז החלל בקייפ קנברל נראה בשבועות האחרונים כמו יעד מבוצר, מוקף מאות אנשי ביטחון. סידורי הביטחון שהופעלו הם חסרי תקדים, הרבה מעבר לאבטחה המוגברת שהונהגה מאז אירועי ה-11 בספטמבר. בין השאר הוקמה גדר נוספת סביב כני השיגור, שתמנע מזרים להתקרב, והמרחב האסור בטיסה באזור מרכז החלל הורחב על מנת לוודא ששום כלי טיס לא יתקרב למעבורת בעת השיגור. האיסור לטוס באזור ייכנס לתוקף שלוש שעות מוקדם יותר ממועד כניסתו לתוקף בשיגורים הקודמים. נהלי הביטחון הללו תקפים לגבי כל כלי טיס, גם מטוסים אזרחיים הממריאים ונוחתים בנמל התעופה של אורלנדו, במרחק של 70 ק"מ משם.
בכלי התקשורת המקומיים אף פורסם שהצבא הזיז סוללות טילים נגד מטוסים קרוב יותר למרכז החלל ומעליו טסים כל העת מטוסים ומסוקים של חיל האוויר האמריקני. ברצועת החוף שמול מרכז החלל מסיירות כל העת ספינות וסירות משטרה, כדי למנוע ניסיון של חדירה מהים.

משימה שתוקדש למחקר

משימתה של "קולומביה" היא משימת המחקר הראשונה שמבצעת נאס"א מזה כשלוש שנים. מאז 1998 הוקצו רוב משימותיהן של מעבורות החלל לטובת פרויקט תחנת החלל הבינלאומית, כאשר נשאו אל התחנה וממנה צוותי אסטרונאוטים מחליפים, אספקה וחלקים של התחנה הנבנת אט-אט בחלל.
במשימה הנוכחית הופקע תא המטען של המעבורת לטובת מעבדה משוכללת בה ייבצעו אנשי הצוות כ-80 ניסויים הקשורים ברובם לחקר המיקרו-גרביטציה - העדר כוח הכבידה. בין הניסויים גם הניסוי הישראלי שמטרתו לחקור סופות אבק מעל המזרח התיכון ואת השפעותיהם על מזג האוויר והתחממות כדור הארץ.
במהלך 16 ימי השהייה בחלל ינוהלו הניסויים בשתי משמרות כאשר הצוות כולו מחולק לשני צוותים - כאשר הצוות "האדום" עובד, הצוות "הכחול" נח ואז מתחלפים. בימים האחרונים אף הונחו האסטרונאוטים מהצוותים השונים לישון בשעות שונות, כדי להרגיל אותם לעבודה שונות.
"קולומביה" תרחף בחלל בגובה של 275 ק"מ מעל כדור הארץ, במהירות של 28 אלף קמ"ש. היא תקיף אותנו 256 פעמים במהלך המשימה כולה, הקפה פעם ב-90 דקות לערך. היא צפויה לחזור לכדור הארץ ב-1 בפברואר.
המעבורת צויידה באספקה של מזון וחמצן לשתי יממות נוספות של שהייה מחוץ לאטמוספירה, זאת כאמצעי זהירות למקרה שהיא לא תוכל לנחות כמתוכנן בפלורידה בשל בעיות מזג אוויר למשל. אם תתעכב הנחיתה ביותר מיומיים תונחה המעבורת לנחות במסלול הנחיתה החלופי שלה, בבסיס חיל האוויר "אדוארדס" בקליפורניה.

עוד על טיסת האסטרונאוט הישראלי - בפרויקט מיוחד של ynet