"יש תפוחים רקובים בהנהגת העבודה"

ימים ספורים לפני הבחירות, כשמצבה של מפלגת העבודה בסקרים קשה יותר מאי-פעם, עמרם מצנע, שהבין כי הפעם הוא כבר לא יהיה ראש ממשלה, ממשיך להתרוצץ ברחבי הארץ, נפגש עם פעילים ומנסה לשכנע אותם לא לאבד את התקווה. מצנע מתעלם מהעייפות ומהשחיקה, ונושא את נאומיו בפני כל מי שרק רוצה לשמוע. לעתים מדובר בקומץ קטן של תומכים - כמה עשרות בודדות - וכמו כנר עיוור שצלילי כינורו מספיקים לגרום לו אושר, מתעלם מצנע מכמות הנוכחים ופונה אל מאזיניו כאילו מדובר במאות.
הראיון ל-ynet, ראיון אחרון לפני יום הבחירות, מתקיים ביום חמישי בצהרים, בג'יפ המשוריין המסיע את מצנע מכנס בחירות באשדוד לכנס בחירות באשקלון. בראיון הזה מבהיר למעשה מצנע לחלק מחבריו בהנהגת מפלגת העבודה, שאותם הוא מגדיר "תפוחים רקובים", שהוא בהחלט מוכן למלחמה הפנימית שתיפתח ב-29 בינואר, היום שאחרי. והוא מחכה להם.

עמרם מצנע, בוא נתחיל ב-28 בינואר. מה יהיה?

"לא יודע מה יקרה. יקרה מה שיקרה".

אתה עדיין משוכנע שתהיה ראש ממשלה?

מצנע מעכב את תשובתו כמה שניות. "אני משוכנע שעדיין קיימת האפשרות הזו", הוא עונה לבסוף. "אם זה יקרה או לא, יחליט הבוחר. אני רץ מרתון, אני לא ספרינטר. גם אם בסופו של דבר הציבור ייתן עדיפות לשרון ולמדיניותו הכושלת, הלא יום אחרי מה שיקרה במדינה זה לא השאלה הפוליטית, זו השאלה היומיומית. התחזיות מדברות על מכת האבטלה, על קיצוץ תקציבים, על קריסת מערכות. בזה תצטרך לטפל המערכת יום לאחר הבחירות. אני צופה שחורות למה שיקרה פה אחרי הבחירות. אשמח מאוד אם מישהו ישאל את שרון מה הוא הולך לעשות יום אחרי הבחירות, או אם מישהו ישאל את טומי לפיד מה הוא יעשה יום אחרי הבחירות. מפלגת העבודה היא היחידה שעומדת מול הציבור ולא עוסקת בפוליטיקה זולה, לא עוסקת בהונאת הציבור, לא עוסקת בהולכת שולל, אלא עוסקת בדרך. הציבור צריך להבין, והוא יבין. היום אני כמו הנביא העומד בפתח וזועק".

נביא שאף אחד לא מקשיב לו.

"הטרגדיה הזו תגיע לקצה מתי שהוא. הימין יוכיח שהוא איננו מסוגל לנהל את המדינה, כפי שהוכיח את זה לאורך כל השנים".

אז איך אתה מסביר את העובדה שלמרות הכל, העם רוצה שרון?

"אני לא פרשן. אני צריך לומר מבוקר עד ערב את האמת שלי ולדבר על הדרך, ובסופו של דבר העם יתפכח".

אולי המסרים שלך לא מגיעים לעם, לבוחר. אולי נכשלת בהעברת המסר?

"נבחרתי לראשות מפלגת העבודה לפני פחות מחודשיים. יכול להיות שזה לא מספיק זמן. יכול להיות".

ומה יקרה ביום שאחרי הבחירות, אם תיכשל ומפלגת העבודה תושפל?

"אני ארוץ ואלחם. מפלגת העבודה, גם אם היא תהיה יותר קטנה, תהיה יותר איכותית".

אתה באמת חושב שהציבור מאמין שיש מאחוריך מפלגה מאוחדת?

"לא. הציבור לא מאמין. לציבור יש ביקורת על מפלגת העבודה, ובכל ביקורת יש משהו מהאמת. ידעתי לאן אני הולך. ידעתי מה מעמדה של מפלגת העבודה בציבור, ואני מאוד מרוצה מכך שהדרך שלי נתפסת ברוב הציבור כדרך הנכונה. אני מאוד מרוצה מזה שרוב הציבור מאמין ביושרי ובאמינותי. עם הזמן תבוא גם ההתפכחות, ובעקבותיה גם הניצחון".

האם אפשר להבין ממה שאתה אומר עכשיו, שידעת כבר בתחילת המרוץ שמפלגת העבודה תפסיד, ושאין שום סיכוי שתהיה ראש ממשלה בישראל ב-28 בינואר?

"הגעתי למפלגת העבודה בהיכרות מאוד ברורה עם הקשיים ועם הבעיות, ואני לא מנותק מהשטח. ברור לי שצריך לקרות כמעט נס כדי שאפשר יהיה, במציאות שכמעט כל הנתונים הם נגד, כדי שזה יקרה. אבל אני לא מאבד את האופטימיות ולא מאוכזב. אני מאמין שהדרך ארוכה".

לפני שאתה הולך לשכנע את העם, האם חברי המפלגה שלך משוכנעים?

"למפלגת העבודה יש 110 אלף חברים פעילים. הם משוכנעים. הם בחרו בי ברוב גדול, והם מגבים אותי כל הזמן. אנשים מוכנים לחכות, להילחם, להתמודד. רק לקומץ אנשים במנהיגות אצה הדרך, והם מחפשים את הוולבו ואת הג'וב. יש שלושה, ארבעה תפוחים רקובים בארגז של תפוחים טובים, בריאים ושלמים שמקלקלים את התמונה".

אותו קומץ יתקוף אותך ביום שאחרי הבחירות.

"אני לא מתעסק ביום שאחרי הבחירות. נגיע ל-29, נשיג את ההישג הכי גדול שמפלגת העבודה יכולה להשיג, ונמשיך בדרך".

מה אתה חושב על ויצמן שירי, על שמעון פרס או על פואד?

"בחמשת הימים הקרובים אני לא מוכן לעסוק באנשים ספציפיים".

נעלבת כשהציעו להחליף אותך בפרס?

"כל מי שעוסק בחבלה בסיכויי מפלגת העבודה וכל מי שאחראי לדברים שקורים - כבודו במקומו מונח. לי יש אחריות כלפי עשרות אלפי חברי המפלגה ומאות אלפים של אנשים שמאמינים בדרכה של מפלגת העבודה. אני לא אעסוק באף אחד שלא מבין אחריות מה היא".

אתה רוצה לומר שאתה בכלל לא מתכונן ליום שאחרי?

"אני חושב על הכל ומתכונן לכל, אבל כרגע כל האנרגיות מופנות לדבר אחד: ליום הבחירות".

אתה מוכן להיות יו"ר האופוזיציה?

"זו לא בושה למפלגה שמכבדת את עצמה לשבת באופוזיציה. הרבה יותר מבייש כשמפלגה שמכבדת את עצמה, ויש לה דרך, צריכה להתפשר על הדרך ולהתחבר אל מי שאשמים במצב ואין להם שום פתרונות".

אתה באמת מאמין שהסקרים לא משקפים את המציאות בשטח?

"אני רק יודע שיש פער ענק בין מה שהאזרח הממוצע בישראל חושב, לבין התוצאות בסקרים. זו תעלומה מבחינתי, איך יכול להיות שבמציאות כל כך קשה אנשים עדיין חיים באיזו שהיא אשליה של תרבות של כאילו. את התעלומה הזו אני מנסה לפענח".

אולי זאת "שינוי" שריסקה אתכם…

"שינוי זו מפלגת אשליה, שכל מה שהיא עושה זה לנצל את הציבור השפוי, את הציבור המאמין, את הציבור במרכז המפה הפוליטית של ישראל. היא מפלגת את כוחו של הציבור הזה, וזה חבל. אבל הציבור כנראה יצטרך להתפכח אחרי הבחירות".

מדוע לא יצאת נגד חקירת ההדלפה עליה הורה היועץ המשפטי לממשלה בפרשת סיריל קרן? תמכת בהחלטה שלו?

"אני חושב שהדלפה של עובדת מדינה זה דבר חמור, ובעניין הזה אין לי ויכוח אתו. אני חושב שהניסיון לסתום את הפה לעיתונות ולתקשורת הוא דבר חמור עוד יותר. זה הכל".

אתה לא מודאג מזה שראש ממשלה מורה על חקירה לגלות מי היה המדליף?

"אני מודאג מאוד מכל סדרי העדיפויות של המדינה. אני מודאג מהקשר הבלתי נסבל בין ממלכתיות לפוליטיקה, ואתה רואה את זה יום יום שעה שעה. החל ממסיבת העיתונאים שראש הממשלה עושה עם מפקד חיל האוויר, דרך זה שמפעילים את הפרקליטות עם כל הכוח".

אתה כועס על החקירה שנפתחה נגדך ביום רביעי?

"תראה, מאחר שאני נותן ערך גבוה לנושא המוסדות המשטרתיים, בתי המשפט והחוק, אני לא אעביר עליהם ביקורת. אני קורא רק לדבר אחד: אם אתם, חמישה ימים לפני הבחירות, עושים מהלך דרמטי כזה של העלאת דרג החקירה, אז תגמרו את זה תוך שלושה ימים. מה אתם רוצים? שהציבור ילך ביום שלישי לבחירות ואתם תגידו לו - כולם מושחתים! אני תובע שזה ייגמר תוך שלושה ימים. זה הכל. אני מוכן להפסיק כל פעילות של הקמפיין ומוכן להעמיד את עצמי לרשות המשטרה כדי שתבדוק את כל מה שהיא רוצה".

אתה חושב שזה היה מכוון לפגוע בסיכויים שלך?

"לא תשמע ממני שום ביקורת על המשטרה".