תחקיר הקרב בחברון: לא היה מחדל

התחקירים שנערכו בצה"ל לא מצביעים על כשל באירוע בו נהרגו ביום חמישי בלילה שלושה חיילי צה"ל בחברון.
בקרב עם המחבלים נהרגו רב"ט אסף ביתן בן 19 מעפולה, רב"ט רונלד ברר בן 20 מרחובות, וסמ"ר יעקב נעים בן 20 מכפר מונש. נעים הובא למנוחות ביום שישי אחר הצהריים בכפר מונש. הלוויתו של רב"ט ביתן תתקיים מחר בשעה 13:00 בבית העלמין הצבאי בעפולה. רב"ט ברר ייקבר באותה שעה ברחובות.
בעקבות הפיגוע הקשה החל צה"ל בסריקות נרחבות בעיירה יאטה מדרום לחברון. במהלך סוף השבוע תגבר צה"ל את אזור חברון בכוחות מיוחדים נוספים על אלה המוצבים בגזרה באופן קבוע. בשלב זה של הסריקות לא נעצרו חשודים שעשויים להוביל ללכידתם של מבצעי הפיגוע ושולחיהם.
אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי: "מי שמצפה לראות באזור חברון משהו שדומה למבצעים בג'נין או בשכם, לא יראה דברים כאלה. הפעילות שלנו היא פועל יוצא של האויב שמולו אנחנו פועלים ושל שיקולים נוספים". שר הביטחון שאול מופז אמר ביום שישי, במהלך סיור במקום הפיגוע כי "החשבון שלנו עם ארגוני החמאס הג'יהאד והפתח הוא מר ונוקב. אנחנו נפגע בהם. ידנו תשיג אותם. הפעילות הצבאית, המודיעינית והאחרת תמשך במלוא עוצמתה".

מסחר בכבשים

מהתחקירים שנערכים מאז ליל חמישי בחטיבת יהודה עולה שככל הנראה המחבלים לא ארבו לחיילים במקום, אלא תכננו לפגוע מכוניות ישראליות או צבאיות הנוסעות על כביש עוקף חברון המערבי.
"צומת הכבשים" שבה אירע הפיגוע נקראת כך משום שבסמוך אליה מתנהל מסחר בבעלי חיים בין מגדלי העדרים מאיזור יאטה וסמוע לבין סוחרי חברון. בערבית היא מכונה מפרק אל חייואנאת - "צומת החיות". בשנתיים האחרונות חסומה הצומת בסוללות עפר גבוהות החוסמות את המעבר בין חברון לכביש המוביל ליאטה, ובכל בוקר פורקים הרועים את הכבשים מדרום לצומת, מטפסים איתן ברגל על סוללות העפר, חוצים את הכביש, מטפסים על עוד סוללה, ונכנסים לחברון, שם הם תופסים מונית או מוכרים את הכבשים. החסימות הפכו במהרה לשווקים מאולתרים, לתחנות מוניות ובלשון צה"לית – ל"נקודת חיכוך".
סוללות העפר מקשות אמנם על חיי האזרחים ומעבר ממקום למקום, אבל עבור המחבלים, השואפים להגיע לגן עדן – הסוללות הן התגלמותו עלי אדמות: ניתן להגיע ברכב עד לקירבת החסימות, להתקרב ברגל אל הכביש השמור לתנועת יהודים בלבד, לירות, לרוץ קצת עד המכונית ולהימלט חזרה ליישוב הפלסטיני הקרוב. הג'יפים של צה"ל ייתקשו לרדוף אחריהם, כי קשה להם לטפס על סוללות העפר.
סוללות העפר עצמן נראות כאילו מישהו הגביה אותן, כמו בשטחי אימונים, במיוחד כדי לשמש כעמדות ירי. המקום אפילו מסמל בעולם את אכזריות הכיבוש ולכן נחשב כראוי להילחם עליו.

סיור רגלי

שלושת החיילים שנהרגו ערכו סיור רגלי לאורך הכביש שמדרום לחסימות, המכונה "שיקגו". כוח דומה מאותה פלוגה ערך סיור מצפון לחסימות - בתוך איזור התעשיה של חברון. הסיורים היו חלק מ"פעילות יזומה", לא שגרתית, כאלה שנערכים אחת לזמן מה, ובשעות לא קבועות. עם זאת סיפרו השכנים הפלסטינים ששלושה חיילים היו מסיירים במקום מדי ערב או מדי כמה ימים.
"אם היינו עורכים סיור בכוחות גדולים יותר, היינו יכולים להוציא סיור אחד בכל יום ולא 30", אמר ביום שישי אלוף פיקוד מרכז, משה קפלינסקי, בהתייחסו לשאלה מדוע לא היה כוח גדול יותר במקום. "הם סיירו ברגל, כי זו הגמישות המבצעית שאנחנו מדברים עליה. אם החיילים היו עומדים במחסום או בעמדה קבועה ומבוצרת, באותו איזור, היו מאשימים את צה"ל שלא למד את לקחי ההתקפות על המחסומים לפני שנה".
שני המחבלים זיהו ראשונים את חיילי צה"ל כאשר שכבו על תלולית העפר. החיילים ירדו אל המחבלים בינות לכמה בתים ונכנסו לשטח שבין התלולית עליה שכבו המחבלים, לבין כמה בתים פלסטינים. המחבלים הסתובבו לעבר החיילים וכאשר אלה עברו אותם והיו בגבם אל התלולית פתחו המחבלים באש תופת משני רובי M-16 ממרחק של ארבעה או חמישה מטרים. החיילים נהרגו במקום. קיר הבית הסמוך התמלא בסימני הירי והאדמה במקום נספגה בכתמי הדם של ההרוגים. לא ברור כיצד, אבל אחד החיילים, שהלכו בסיור בנשקים דרוכים, הספיק להסתובב ולהשיב אש לעבר המחבלים. במחסנית שבנשקו חסרו חמישה כדורים. ארבעה הוא ירה, ואחד נותר בתוך בית הבליעה בנשק.
המחבלים קמו, ביצעו בחיילים וידוא הריגה, ולקחו שני רובי M-16. את הרובה השלישי, שנפגע בחילופי האש ונשבר, הם השאירו במקום. בדיעבד, אומרים גורמים פלסטינים, מצטערים אנשי החמאס בחברון שהמחבלים לא לקחו עימם גם גופה של אחד החיילים, בניגוד לכל "תורות הלחימה" ולחוברות ההדרכה של הארגון, אבל העובדה שלא חטפו את גופות החיילים, מחזקת את הסברה שמדובר בהצלחה מקרית של המחבלים, ולא במהלך מתוכנן מראש, שכן ייתכן ואז היו מגיעים בכוח גדול יותר ומנסים לחטוף חייל או גופה.
הכוח מצידה השני של הצומת שמע את הירי, והיה סבור שיורים עליו. זהו גם מקור הטעות הראשונית לפיה דווח כי בארוע הירי בצומת אין נפגעים. כאשר הסתיים הירי קרא הכוח בקשר לכוח האחר, ומשלא נענו, חצו החיילים את הצומת וגילו שחבריהם מוטלים מתים.

מחסומי פתע

בצה"ל אומרים כי החיילים לא "הופקרו" ללכת ברגל וכי מדובר בנוהל מבצעי שמונע שיגרה מסוכנת. במקומות אחרים בגיזרת חברון, בהם נחוצה נוכחות קבועה של חיילי צה"ל, הוחלפו המחסומים המאויישים בעמדות "פילבוקס" גבוהות מבטון. במקרים אחרים חיילי "לביא" אף מונחתים ממסוקים ומניחים מחסומי פתע בעומק השטח הפלסטיני. אם יש לקח טקטי מן ההיתקלות, הריהו בתחום מבנה החוליה – 4 או 5 אנשים היו אולי מצליחים להגיב ביתר יעילות, אבל ייתכן גם שאותו ארוע היה נגמר בהרוגים רבים יותר.
לקח נוסף שאף פעם לא מזיק לחדד הוא בתחום התנהגות הכוח. לשם השוואה, גם ביום שישי בצהריים ניתן היה להבחין בשלושה חיילים מגדוד "לביא" באותו מקום שלא הקפידו על שמירת רווחים נאותה. אחד מהם ביקש שלא לצלמו מעשן, כדי לא להדאיג את הוריו, שלא יודעים מנהגו.
לגבי איכותו של גדוד "לביא" אין עוררין. למרות היותו גדוד חדש – הוא הוקם לפני שנה והוכרז כמבצעי רק לפני שבעה חודשים – הוא הוקם כ"בייבי" של המח"ט המנוח אל"מ דרור ויינברג ושל מפקד האוגדה תא"ל עמוס בן אברהם, וזכה להקצאות נדיבות של כוח אדם איכותי וציוד חדש. המפקדים וחיילי הגדוד הוכיחו את עצמם בלמעלה מ-100 מבצעי מעצרים. בקרבות ב"ציר המתפללים" ובפיגוע בעתניאל אף זכו אנשי הגדוד, והמג"ד סא"ל יהודה, לשבחים. הסמג"ד, רס"ן סלים נפצע ברגלו כשהסתער על שני המחבלים בעתניאל.
האלוף קפלינסקי וכמוהו השר מופז הכחישו בתוקף כי מדובר ב"מחדל" או בתקלה קשה. אולי מבלי משים חשף האלוף את האמת העירומה של מלחמת אל אקצה: "אנחנו מדברים כבר על 28 חודשי לחימה קשה, אינטנסיבית, מול טרור, מול תאים קטנים", אמר קפלינסקי. "אין בלחימה הזאת שום פטנט של זבנג וגמרנו. שאם נעשה כך או אחרת הדברים יסתיימו".
למרות הרצף הקשה של פיגועים באיזור חברון, צה"ל רשם גם באיזור זה, הגדול והמאוכלס ביותר בשטחים הצלחה לא מועטה: בחודשיים האחרונים, לאחר הקרב הקשה בו נהרג המח"ט דרור ויינברג ז"ל ו-11 מאנשיו, נעצרו באיזור חברון יותר מ-160 מחבלים, מהם כ-50 אנשי חמאס, למעלה מ-60 אנשי ג'יהאד איסלאמי, והאחרים – אנשי שאר הארגונים. לדברי קפלינסקי, בחברון, כמו גם בשאר הגזרות, רושמים צה"ל ושב"כ אחוזים גבוהים מאוד של שיבוש וסיכול פיגועים. "קשה להמחיש ולהסביר לאנשים מה מנענו ומה סיכלנו", אמר קפלינסקי.
בבוקר יום שישי, בארוע כמעט זהה לארוע בחברון, נתקל כוח של 5 חיילים מגדוד "חרוב" (אחיו הוותיק של גדוד "לביא" הפועל באיזור שכם) בחוליה של 4 מחבלים, שניסו להעביר חגורת נפץ לתוך איזור השרון. הפעם, הבחינו החיילים ראשונים במחבלים, והארוע הסתיים בתוצאות ההפוכות – מחבל ומחבלת הרוגים, מחבל שלישי פצוע ומחבל רביעי שנלכד על ידי הכוח.