בליך: "אסף, אנחנו איתך"
"ילדי אסף ילמד אצלכם בשנה הבאה" כתב אל"מ אילן רמון מפלורידה לתלמידי "בליך". היום שררה אווירת הלם ועצבות בבית הספר, ותלמידיו - כמו יתר תלמידי ישראל - קיימו דיון מיוחד בעקבות אסון המעבורת. המסקנה: אסור לנטוש את החלל
בכיתה ט' 2 בביה"ס התיכון "בליך" בר"ג התכנסו הבוקר (א') בני נוער המומים, עדיין מתקשים לעכל. לכיתה אמור להגיע בשנה הבאה התלמיד ה-40, "התלמיד החסר", מכנים אותו כאן, אסף רמון, בנו בן ה-15 של האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון, שנהרג בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה.
"אני מתכונן למשימת החלל הראשונה שלי כאסטרונאוט הישראלי הראשון", כתב אילן רמון לתלמידי בליך במרס 2002 ממקום מושבו בפלורידה. "למרות שאיני בוגר בליך… ילדי הראשון אסף נולד ברמת חן, וכשמשפחתנו תחזור לארץ אחרי המשימה, אסף ילמד בבליך בשנת הלימודים הבאה… וכאקט הערכה להישגי בליך והדור הצעיר והנפלא הגדל בו, אני שמח לתרום לביה"ס, על ידי צירוף דגלו למשימה".
היום נערכו בכיתה ובכל בתי הספר בארץ שיחות עם התלמידים בנושא התרסקות המעבורת, בהוראת משרד החינוך. אך גם בלעדיה, כך נדמה, השיחות שנשמעו במסדרונות ביה"ס בליך נסבו סביב נושא אחד בלבד – אילן רמון. ברחבת בניין ביה"ס הוצב לוח זיכרון שחור, אליו הודקו כתבות מעיתוני הבוקר, ומתחתיו הונחו נרות זיכרון רבים.
"בפסח הקרוב אסף אמור היה להגיע", סיפרה שרה מירום המחנכת. "אחרי כל הדחיות, זה קצת התאחר. עכשיו אנחנו מתכוונים למנות שני נציגים מהכיתה שיהיו עם אסף בקשר באינטרנט, ויוכלו לומר לו כמה אנחנו מזדהים אתו, ומשתתפים בצערו. ככה לפחות תהיה לו נחיתה רכה בארץ, למרות שנחיתה היא לא בהכרח המילה שמתאימה פה".
במהלך הדיון עלתה ההשוואה הבלתי-נמנעת בין ההתרסקות לפיגוע בארץ. "ישבתי שלוש שעות מול הטלוויזיה", סיפר אדם, תלמיד בכיתה, "וראיתי את אותו הסרט של נקודת אור שמתפצלת לארבע נקודות אחרות, ובכל זאת לא יכולתי להתנתק. חיכיתי שיגידו משהו חשוב, זה הזכיר לי פיגוע בארץ".
"לי זה הזכיר את התאומים", אמר ליאור, תלמיד אחר בכיתה. "העובדה שקורה משהו נורא, בקנה מידה כזה, וזה קורה עכשיו, וגם המעבר הקיצוני הזה, מחגיגות שמחה של אשתו ואבא שלו, ושל כולם בארץ, פתאום הכל הפך לאסון. זה מכניס אותך לסוג של הלם".
בהמשך הדיון, עלתה השאלה האם להמשיך ולשלוח ישראלים לחלל, והאם טיסות לחלל מצדיקות את הסיכון והמחיר האנושי? רובם המכריע של התלמידים סברו שיש להמשיך. הסיבות – גם גאווה לאומית ובעיקר חיפוש אלטרנטיבה לכדור הארץ מבחינת משאבים או מקום מגורים. הסיבות כנגד – מחיר כלכלי ואנושי.
בינתיים מנסים תלמידי הכיתה לנסח את מכתביהם לאסף רמון שנמצא כרגע עם משפחתו בארה"ב. "אני לא יודע מה נגיד לו", אמר ליאור. "מה אתה אומר לבנאדם שמת לו אבא ככה? אני רק יודע שכשהוא יבוא לפה ננסה להיות החברים הכי טובים שלו, ולתמוך בו כמה שרק אפשר".