תוחזר כיכר הלחם

עוד לפני הבחירות טלפנתי לעירייה ושאלתי מתי, אם בכלל, יפונו תושביה החדשים של כיכר המדינה – מתנחלי "כיכר הלחם" – והכיכר תחזור לבעליה החוקיים ולתושבים המתגוררים סביבה ובאזורה, והרשאים, נדמה לי, לנהל את חייהם מבלי שמול חלונם ובפתח ביתם יתנהל מפגע סביבתי שכולל שלטים, קרטונים, שמיכות, קרוואנים, חיבורי חשמל וגז מסוכנים ורעש.
אין לי עניין לצאת הנבל "חסר הרגישות" בסיפור הזה, אבל גם אין לי עניין להיות הגדר שעל גבה מנהלים מי שהפסידו הכל את קרב הבלימה האחרון. אני מוכן להזדהות עם מאבקם של עניי עירי וגם לתרום לו, אבל כמעמד בינוני גאה, אין לי בעיה להושיט אצבע לקידמת הפריים ולהרעים: לא בחצר האחורית (הקדמית, במקרה זה) שלי.
אני מתגורר בקרבת מקום. אינני עשיר, אין לי המשאבים הדרושים לריכוז קניותיי בחנויות הכיכר. אני סתם אזרח עובד, המשלם מסים שערורייתיים ושכר דירה מופקע, ומשתדל להשאיר את הראש מעל המים. אני מתגורר בצפון תל-אביב מבחירה, מתוך הכרה כי זו האופציה היותר נקייה, שקטה וסבירה באם הנסיבות האומללות מחייבות אותך לגור בעיר הרעה הזאת. אני משלם את המחיר הלא-נמוך על כך, ובמזומן. לעת עתה, השבח לאל, אני מסוגל להרשות את זה לעצמי – ואתם יודעים עד כמה דק החבל עליו, כמו רובנו, אני מבצע לוליינות חודשית סבוכה בניסיון שלא ליפול לתהום.
כמי שממונו מועבר על בסיס קבוע לעירייה ולממשלה עבור שירותיהן המצומצמים, אין כל סיבה שלחצרי יושלכו שייריה של מדיניות כלכלית אומללה. האנשים הללו, על צאנם ומקנם, התמקמו בכיכר המדינה מתוך המחשבה המיושנת כי הכיכר מאכלסת את עשירי ישראל, שנגדם יש לצאת. שתי טעויות במחיר אחת: עשירי ישראל מתגוררים במקומות מוגנים יותר, סביוניים יותר, שבהם לעולם לא הייתה מתאפשרת התנחלות מסוג זה. כיכר המדינה מאכלסת כיום את… אותי, ושכמותי. סתם אזרחים. האם אנחנו אחראים בדרך כלשהי למצב אליו נקלעו העניים? לחלוטין לא. מדיניות כלכלית תאצ'ריסטית אחראית לכך, וגם הצבעתם בבחירות האחרונות, ואלו שלפניהן, של אזרחים רבים בישראל (בהם, יתכן, גם חלק לא קטן ממתנחלי הכיכר). חוסר היכולת לראות את קשר הסיבה-תוצאה בין מעשיך מאחורי הפרגוד בקלפי לבין מצבך הכלכלי חודשיים לאחר מכן – הוא האחראי. וכן, גם נסיבות חיים אובייקטיביות, סתם הסתבכויות ובעיות אישיות מכל הסוגים.
לפני הכל מבצעים מתנחלי כיכר הלחם סדרת מעשים לא חוקיים. הם מתיישבים בשטח שהוא רכוש פרטי; הם יוצרים מפגע סביבתי עצום; הם טורדים את מנוחתם ופולשים לחייהם של אזרחים תמימים שלא עשו להם דבר; והם יוצרים סכנה ממשית כאשר הם מתחברים לתשתיות עירוניות כחשמל וגז באופן לא בטיחותי.
אין, ולא יהיה, למתנחלי כיכר הלחם כל הישג מעצם ישיבתם בכיכר. מחאתם נרשמה – אם כי מעולם לא הוברר נגד מי בדיוק. מצבם החומרי לא ישתפר והפופולריות הציבורית של הטיעון שלהם לא תגבר. לו היו מתאגדים ופונים לתושבי שכונתי, דלת אחר דלת או באופן מרוכז, אין ספק שהיו משיגים הרבה יותר. רבים מאתנו תורמים ממילא לארגוני עזרה וסיוע, תוך שאנו חשים אי-ביטחון קל לאן הולך כספנו. לו יכולנו, היינו מעבירים אותו בשמחה ישירות לידיים הנזקקות. אבל כאשר, כמשחק מוקדם, אנחנו מקבלים הרס יזום, עיקש ולא-חוקי של שכונתנו, אגב איומים ש"יהיו כאן מראות שלא נראו בארגנטינה", כל שאנחנו מבקשים כעת הוא שהשכונה תוחזר לנו. אנחנו משלמים עבורה. הם לא.