מילון מקוצר לריו דה ז'נרו

אוכל - אורז לבן ושעועית שחורה. זו הפז'ואדה הבסיסית, המאכל הלאומי של ברזיל, המתבשל במשך שעות לצידם של בשרים שונים. מנה כזו, ממש כמו חמין, מתיישבת לכם בבטן ויכולה להספיק ליום שלם.

שתי שיטות אוכל נפוצות מאוד מסעדות הברזילאיות - אכול כפי יכולתך ו"מסעדות קילו". בקטגוריה הראשונה (נקראת רודזיו), היוקרתית והמומלצת היא מסעדת MARIUS, לה שלושה סניפים בריו. את PORCAO תזהו לפי החזיר המחייך (רשת קצת יותר עממית אבל מאוד נחמדה). בשיטת הקילו, לעומת זאת, אתם ניגשים לדוכן, מעמיסים אורז, בשר וכו' על הצלחת, שוקלים ומתיישבים לאכול. מהיר, טעים ולא יקר.

אולודום - להקה ברזילאית אדירה עם תופים מושלמים, שנולדה וגדלה דווקא בסלבדור. התפרסמה בעולם בזכות ההופעות עם מייקל ג'קסון, לפני שהתחרפן, ועם פול סיימון, אבל היא הרבה יותר מזה. אתם חייבים לעצמכם דיסק שלהם, שתמיד יישאר באוזניים ובלב. גם הכבדים שבביישנים יתחילו להתנועע לקצב התופים.

ביקיני - אורח חיים בברזיל. שחורות, לבנות ומולטיות עם גוף מושלם מסתובבות להן בחופים עם בגדי ים שהם לא רק זעירים, אלא פשוט יפים ואופנתיים. אגב, גם מבוגרות מרשות לעצמן להסתובב עם הכרס בחוץ, העיקר שיהיה ביקיני. בגד ים שלם? לא במדינתנו.

גייז - ריו היא מהערים היותר מפותחות בדרום-אמריקה בכל הקשור להומואים ולסביות. אחת החגיגות הכי יפות וצבעוניות, כזו שמושכת אליה גם סטרייטים רבים, נערכת בסוף הקרנבל במועדון SCALA בלבלון.

דאייה - דרך נהדרת לרחף מעל העיר. בחוף sao conrado תמצאו הרבה מדריכים שייקחו אתכם להר עם נוף מדהים ומשם דרככם לעולם הציפורים קרובה מאוד.

הר לחם הסוכר - כשתגיעו לתצפית בפסגתו, אחרי שתעלו בשני רכבלים, תבינו למה כל-כך הרבה טוענים שריו היא היפה בעולם. ההר מתנשא לגובה 396 מטר ונקרא כך משום שצורתו מזכירה כיכר לחם.

הצוקים מזדקרים להם מהים והכחול משחק עם החופים וההרים, כאילו אלוהים הפסיק את היצירה הזו רק כשהרגיש שהיא מושלמת. אל תגיעו בשעות 12:00-11:00 ו-15:00-14:00, כי אז נוחתים כל היפנים מהטיולים המאורגנים והורסים את הפסטורליה. צלמו הרבה, כי גם לעקומים כל תמונה יוצאת כאן גלויה.

ויזה - ישראלים לא זקוקים לאשרת כניסה לברזיל.

זמן - את האתרים העיקריים של ריו אפשר לכסות גם בארבעה ימים, אבל כך תפספסו את המטרה. כיף להסתובב בין הברזילאים, לחיות אותם ולשמוח איתם. שבוע וחצי נשמע כבר הרבה יותר טוב.

חופים - לב החיים בריו. כמו שבמנהטן מומלץ להסתובב ברחובות, להביט בחנויות, באנשים ובגורדי השחקים, כך בריו חובה לשוטט ברצועות החופים הבלתי נגמרות. מוסיקה, משקאות טרופיים, אנשים שמחים, כדורגל, ים. תשוקה חזקה תופסת אותך ולא מרפה, כשברקע כל הצבעים והריחות שבעולם במיקס מושלם. קופקבאנה ("הר ניים ווז לולה") הוא החוף הכי גדול בריו ומהמפורסמים בעולם, תיירותי מאוד ושוקק חיים ביום ובלילה. 4.5 קילומטר עם אנשים כמו חול (וגם המון חול). פוסטו 9 באיפנמה הוא רצועת החוף של היפים והיפות. חוף פפינו קצת מרוחק, אבל יפה ומגיעים אליו הרבה זרוקים.

טרמפים - השתגעתם? אסור בתכלית האיסור.

ירוק - הרבה מאוד גנים ציבוריים פרוסים בריו, כשהנקודות הירוקות הבולטות יוצרות את יער טיז'וקה: גן ענק עם יער טרופי (מלאכותי), שבילי הליכה ומפלים רבים. יפה, אבל לא להסתובב כאן לבד.

כדורגל - לא משחק, אלא דת. צלע חשובה בשילוש הקדוש בברזיל, כדורגל-סמבה-חוף. בכל מקום ובכל שעה תראו ילדים ומבוגרים רוקדים עם הכדור במגרשים ובחופים. המקום האולטימטיבי לראות משחק, רצוי דרבי גדול, הוא באיצטדיון המפורסם מארקאנה. כדאי ללכת למשחק בסוף השבוע (שימו לב, ביום ראשון אין מטרו), לראות את פלמנגו, פלומיננזה, ואשקו דה גאמה או בוטפוגו, לצעוק, להתרגש, לקלל, לרקוד ולהיזהר משקיות השתן המושלכות לעתים מהיציעים של העניים. בנות, אל תתחמקו מהחוויה (אבל כן מהשקיות).

כסף - ריאל הוא המטבע הברזילאי. נכון להיום 1.35 שקל.

לילה טוב (1) - בילויים. HELP, בטיילת של קופקבאנה, הוא הדיסקוטק הגדול בדרום אמריקה.

כשתיכנסו ותראו את כל הבחורות בשולחנות הראשונים, אל תתבלבלו. אתם צריכים לשלם כדי לבלות איתן. המקום די פרוע, אך עדיין חווייתי. ביישוס הוא המונח המקובל בריו לבארים, וכדאי להתעדכן עם המקומיים מה הלהיט העכשווי.

לילה טוב (2) - שינה. קופקבאנה, על הים, הוא האזור הכי מבוקש ללינה. פה תמצאו בתי מלון בכל המחירים, כשהיקר והמפורסם הוא 'קופקבאנה פאלאס' (לפחות 200 דולר ללילה). במחירים הסבירים יותר 'אטלנטיס' הוא מלון נחמד. דרך מקובלת לשינה בריו היא שכירת דירות בקופקבאנה. ישראלים רבים מגיעים אליהן דרך ג'ורג' (דובר עברית), שמוכר גם כרטיסים לכל האירועים הגדולים. גם רן וסיימון ממלון 'ויטוריה' מטפלים בישראלים רבים.

מזג אוויר - ברזיל הפוכה בעונות ביחס אלינו. דצמבר עד פברואר זה קיץ שם, יוני-אוגוסט חורף (אבל בריו לא קר). בגלל האקלים הטרופי גשם יכול לרדת בכל יום ובכל שעה.

מלך הקרנבל - נבחר מדי שנה לפני הקרנבל ומקבל מראש העיר את מפתחות העיר. בניגוד למה שאתם חושבים, לא מדובר בגבר סקסי ושרירי במיוחד, כי על פי החוקים הוא חייב לשקול לפחות 130 קילו. כשהמלך מומו, הכינוי למלך הקרנבל, רוקד סמבה, צריכה האדמה שמתחתיו לרקוד איתו. המלך של השנים האחרונות הוא אלכס דה אוליביירה, ששוקל 150 קילו אחרי דיאטה חריפה ("הפסקתי לאכול חמישה המבורגרים בארוחה אחת") ולא מודאג מכך שהמלך הקודם מת בגיל צעיר מהתקף לב.

מצעד המנצחות - האירוע המרכזי הנועל את חגיגות הקרנבל. חגיגה מרהיבה של תלבושות גדולות מהחיים וריקודים עד אובדן חושים, הנערכת בסמבודרומו של ריו, עם 100 אלף צופים נלהבים באיצטדיון. במצעד משתתפים בתי הספר לסמבה שזכו שבוע קודם לכן בציונים הגבוהים ביותר. זהו הרגע הגדול שלהם, וגם שלכם. רשמית אסור להציג בעירום, אבל מעשית תראו את הבגדים הכי מינימליסטיים בחייכם. למצעד המנצחות, שהשנה ייערך ב-8 במרץ, מומלץ להזמין כרטיסים מראש (בין 100 ל-1,000 דולר).

נהר ינואר - פירוש השם ריו דה ז'נרו. ב-1502 הפליגו פורטוגלים במקום וגילו את המפרץ הנקרא כיום מפרץ גואנברה, אך בטעות חשבו שמדובר בנהר (ריו בפורטוגזית). החודש היה ינואר (ז'נרו), וכך נולד השם.

סוקוס - מיצים הנמכרים בדוכני פרי ברחובות. מגוון אדיר של פירות טרופיים. פשוט לשבת על הכסאות המוגבהים, לשתות וליהנות. מילון בסיסי למומלצים: מרקוז'ה = פרי התאווה; קוקו = קוקוס; מנגה = מנגו; מורנגו = תות; לימאו = לימון; אבאקשי = אננס; ממאו = פפאיה; לראנז'ה = תפוז; והפתעה: בננה = בננה.

סמבה - מילה ששורשיה באפריקה ופירושה "ליצור מגע". המוסיקה של הרחוב ושל העם, שיודע לפרוק את כל המתחים בתנועות ריקוד נהדרות. איך כתב צ'רצ'יל (שלנו, לא של האנגלים): סמבה היא כמו ליל אהבה שלא יחלוף.

סנטרו - לב העיר. הרחק מהחופים תמצאו כאן המון כיכרות וכנסיות, מבנים קולוניאליים, מוזיאונים, חנויות וגנים. סואן ומעניין ביום, מסוכן בלילה.

סקס - יש והרבה, אבל צריך להיזהר יותר מתמיד אם נדלקים (ורוב הסיכויים שזה יקרה) על המקומיים/מקומיות. תפוצת האיידס בברזיל היא מהגבוהות בעולם.