רוצים להקפיא את המשכנתא? תשלמו

כמה עולה להקפיא את תשלומי המשכנתא? הרבה. שאלה זו הופכת בתקופה האחרונה יותר ויותר רלוונטית עבור נוטלי משכנתאות רבים, שנקלעים לקשיים בהחזרים. השילוב הקטלני בין עליית אינפלציה, שמגדילה את ההחזר החודשי, לבין הירידה ברמת ההכנסות של משקי הבית, עד חס וחלילה אובדן הכנסות עקב פיטורים, הביאו רבים מנוטלי המשכנתאות לבקש מהבנקים הקלה בהחזרים. בבנקים אומרים כי הם מנסים להקל ולאפשר הקלה בהחזרים, אבל בראש ובראשונה עומדים נגד עיניהם השיקולים העיסקיים, ולפריסת הלוואה - שמשמעותה למעשה קבלת הלוואה חדשה - יש עלויות.
זוג צעיר שנקלע לאחרונה לקשיים כלכליים בשל פיטורים פנה למדור בתלונה. הזוג סיפר, כי ביקש להקפיא את תשלום המשכנתא החודשי, בסך 3,240 שקל, לתקופה של 6 חודשים. לדבריהם, בבנק הסבירו כי יוכלו לאפשר להם זאת בדרך הבאה: הם ידרשו לשלם 142 שקל לחודש למשך 6 חודשים - כלומר, הבנק מוותר על תשלום חודשי של 3,080 שקל - ובגין זאת יצטרכו לשלם במשך 28 שנים תוספת של 142 שקל לחודש להחזרי המשכנתא.
והשניים שואלים: האם על הקפאת סכום של 18,480 שקל לחצי שנה צריך לשלם 29,232 אלף שקל? האם זו גמישות? זו הליכה לקראת הלקוחות? ובכן, בבנקים למשכנתאות מספקים את ההסבר הבא: הקפאת תשלומי משכנתא משמעותה קבלת הלוואה חדשה בגובה ההחזרים שנדחים, כאשר הסכום שנדחה מצטרף ליתרת ההלוואה. ככל שההלוואה ארוכה יותר והיקפה גדול יותר, ההחזר הכולל יהיה גבוה יותר. כך, למשל, על הלוואה של 100 אלף שקל ל-30 שנה, בריבית של 7%, מדובר בהחזר חודשי של 665 שקל לחודש ובסך הכל כ-240 אלף שקל. באותה הלוואה ל-10 שנים ההחזר החודשי הוא 1,161 אלף שקל ולאורך התקופה מסתכם בסך 104 אלף שקל.

לסטודנטים שצריכים סיוע

אחד הקורסים החשובים ביותר לכל סטודנט הוא מימון, או ליתר דיוק מימון הלימודים. הסטודנט הישראלי הממוצע נאלץ לנצל ברוב המקרים את ההורים עבור עזרה כספית, ובמקביל הוא מחפש מקורות הכנסה נוספים.
לאומי קארד והתאחדות הסטודנטים החליטו להעניק 200 מלגות בהיקף של 1,000 שקל כל אחת לסטודנטים שמחזיקים בכרטיס סטודנט-קארד, תעודת סטודנט המשמשת גם ככרטיס אשראי של לאומי-קארד. חלוקת המלגות תתבצע לפי קריטריונים סוציו-אקונומיים. מאחר שכרטיס האשראי פטור מעלויות, מי שעומד בתנאים למלגה - כדאי שיבחן אפשרות לממש אותה.

קרן נאמנות במקום פיקדון שקלי?

מנהלי קרנות נאמנות מציעים קרנות נאמנות המשקיעות באפיקים שקליים קצרים, והם צפויים להרחיב מאמצי השיווק בתחום זה. מנכ"ל עמדה מקבוצת הבינלאומי, נסים כהן, מציין כי הקרנות עשויות להוות תחליף לפיקדון שקלי. לקרנות אין אפשרות להבטיח תשואה, אך כהן אומר שבקרנות של עמדה, למשל, גלומה תשואה של כ-7.5% בשיעור שנתי, עבור מי שיחזיק בה עד התאריך הנקוב. לדבריו, בנקים מציעים ריבית שנעה בין 6.5% ל-7% על פיקדונות, ואחרי תשלום מס החוסכים נשארים עם ריבית שנתית של כ-6.1% בפיקדון, כך שהפער לטובת חיסכון בקרן עשוי להגיע לכ-1.5% לשנה.
נשמע טוב? בכל זאת, חשוב לזכור: לקרנות אסור להבטיח תשואה למשקיע, לפי הנחיה של רשות ניירות ערך. בפיקדון או בתוכנית חיסכון, לעומת זאת, יש תשואה מובטחת. אם החוסכים יחזיקו בקרן עד תאריך מסוים הם אמורים לקבל תשואה מסוימת, שאכן גבוהה יותר בדרך כלל מזו שמקבלים בפיקדון, בעיקר למשקיעים הקטנים. עם זאת, חשוב לדעת שלאורך התקופה מחיר הקרן יכול להיות גם נמוך יותר מהמחיר המגולם.