הקלות של פתיחת חשבונות בנק מזוייפים
תופעת חשבונות הבנק המזויפים הפכה למכת מדינה; כל מה שצריך הוא להציג לפקיד הבנק תעודת זהות מזויפת - ומכאן סלולה הדרך לחגיגה על חשבונו של מישהו אחר; הקורבן האומלל נאלץ להוכיח לבנק ולהוצאה לפועל שלא הוא האשם; במשטרה אומרים: הבנקים לא עושים מספיק למניעת התופעה; ובבנקים מחכים לרגע שיושקו תעודות הזהות החכמות, שיקשו על הזייפנים
פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שיש לו כפיל שפותח חשבונות בנק על שמו בכל הארץ, מפזר צ'קים בשמו וחי על חשבונו. כך קרה לליליה היבנוב, עולה חדשה מרוסיה תושבת יבנה: בוקר אחד גילתה היבנוב כי היא חייבת 230 אלף שקלים לאנשים ולגופים המחזיקים בהמחאות על שמה, והיא כלל אינה קשורה לחובות האלה. זה התחיל בחשבונות טלפון סלולרי שנרשמו על שמה, ונמשך בעשרות המחאות ששולמו בשמה לעיריית בני-ברק ולסוחרים. להמחאות לא היה כיסוי, ובשלב מסוים הגיעו מעקלים לביתה של היבנוב והחלו לרוקנו.
סיפורה של היבנוב פורסם בטלוויזיה, ובעקבות זאת ניתנה הוראה לפקידי ההוצאה לפועל בבתי-המשפט השונים לא למהר לבצע עיקולים נגדה, ולקבל את המכתב שבו ציידה אותה המשטרה, המעיד כי מישהו אחר חוגג על חשבונה ומפיץ בשמה צ'קים ברחבי הארץ.
בשבוע שעבר עצרו חוקרי המשטרה את אילן לוי, תושב גבעת-שמואל, שעל-פי החשד עמד מאחורי הזיוף והפצת הצ'קים של היבנוב. כשהובא למעצר טען פרקליטו, עו"ד יוסי זילברברג, כי לוי אינו קשור לפרשה וכי קיבל צ'קים מאדם אחר. השופטת רות לורך קבעה כי החשד נגד לוי סביר אך החליטה להאריך את מעצרו ב-24 שעות בלבד.
הפשטות של פתיחת חשבון בנק
הקלות הבלתי נסבלת של פתיחת חשבונות בנק בישראל הפכה בשנים האחרונות את תופעת החשבונות המזויפים למכת מדינה. כל מה שצריך כדי לפתוח חשבון מזויף, כלומר על שמו של מישהו אחר, הוא להשיג תעודת זהות שלו ולהחליף את התמונה. נכנסים לסניף בנק, מציגים בפני הפקיד את התעודה, הפקיד מצלם אותה במכונת צילום ומעניק לחוסך החדש פנקסי צ'קים על שמו של בעל תעודת הזהות. מכאן סלולה הדרך לחגיגה. הזייפן ממלא את ההמחאות חסרות הכיסוי ומשתמש בהן כרצונו, לתשלום חובות וחשבונות, לרכישת מוצרים ולכל מטרה שהוא חפץ בה. יש זייפנים שסוחרים בהמחאות: מוכרים אותן בשליש משוויין לאנשים או לחברות גבייה, ואלה פותחים תיקי הוצאה לפועל נגד החייבים כדי לגבות את הכספים.
בעל תעודת הזהות מגלה זאת רק לאחר מספר חודשים, כשאנשי ההוצאה לפועל מגיעים לביתו ומעקלים את רכושו, או כשמוטל עיקול על משכורתו וחסכונותיו. הוא ממהר ללשכת ההוצאה לפועל ומגלה כי הוא חייב מאות אלפי שקלים לאנשים שונים שאינו מכיר. כל תחנוניו לפקידי ההוצאה ובקשותיו לבטל את העיקולים נגדו אינם עוזרים, שכן חשבון הבנק שממנו ניתנו הצ'קים הוא לכאורה שלו.
עכשיו צריך האומלל להתמודד עם המכונה המשומנת של ההוצאה לפועל, שאינה ממהרת לעזור לחייבים, וכמובן כל אי-תשלום גורר ריביות נוספות שרק מטפסות והולכות. וזה לא הסוף: אחרי 10 צ'קים ללא כיסוי יכריזו עליכם בבנק כלקוח מוגבל, ומדובר בכתם שקשה מאוד להסיר. לכו תשכנעו את הבנק שמישהו אחר פיזר מחשבונכם צ'קים ללא כיסוי.
מדי שנה מוגשים ליחידת ההונאה של מרחב השרון עשרות תלונות על פתיחת חשבונות בנקים על שמם של אנשים שכלל לא ידעו על כך, אומר רפ"ק משה פרידמן, מפקד היחידה. גם בכל יחידות ההונאה האחרות של המשטרה מתקבלות מדי שנה מאות תלונות על הונאה מסוג זה. במקביל, מאות בעלי החשבונות האמיתיים מתרוצצים בין מחלקות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ בניסיון למנוע את עיקול רכושם וכספיהם בעקבות הצ'קים שלכאורה נתנו.
זיוף התעודות – מכת מדינה
הקלות של פתיחת חשבונות מזויפים נובעת בין היתר מהקלות שבה ניתן לזייף תעודות זהות. בשנים האחרונות הפך זיוף תעודות הזהות לאחת התעשיות המשתלמות של רמאי ישראל. כמעט כל אחד יכול היום לרכוש לעצמו תעודה מזויפת, ועשרות "מכערים" מתמחים בכך. התופעה הגיעה לכותרות במהלך הבחירות לכנסת ב-1999, אז חשף "ידיעות אחרונות כי בסניף ש"ס בחולון הונפקו תעודות זהות מזויפות למצביעים.
גם בחודשים האחרונים חשפה המשטרה משרדי פנים פיראטיים, שהנפיקו תעודות זהות לפועלים זרים או לפלשתינים שביקשו להיכנס לישראל כדי לעבוד כאן. יש חשדות שגם חברי ארגוני טרור פלשתיניים ניסו להיכנס לישראל בעזרת תעודות מזויפות. בשנים האחרונות עמוסות ידיהם של אנשי יחידות ההונאה בעבודה הקשורה בזיוף תעודות זהות.
לדברי מקור משטרתי בכיר, גם בימים אלה נחקרות עשרות תלונות כאלה.
ככל שהמיתון גדל ואנשים נשארים ללא עבודה, מתרחבת תעשיית המרמה, אומר המקור הבכיר. אנשים מחפשים דרכים כדי להגיע אל הכסף ומתפתים לבצע עבירות. חוקרי ההונאה של המשטרה אינם עומדים בעומס. גם בתי-המשפט אינם מחמירים עם עברייני הונאה, ומעגל ההונאות גדל מיום ליום.
לדברי קצין בכיר במשטרה, המתמחה בחקירת עבירות הונאה, הבנקים לא עושים די כדי להילחם בתופעת החשבונות המזויפים. הבנקים לא עושים דבר כדי לבדוק מי פותח אצלם את חשבון הבנק, אומר הקצין. הם חושבים רק על האינטרס הכלכלי שלהם. הבנקים יוצאים מתוך הנחה שמרבית האנשים פועלים ביושר, והבודדים שנפגעים אינם מעניינים אותם. לפני שבנק פותח חשבון למישהו, הוא צריך לבדוק האם האיש המבקש לפתוח את החשבון הוא אכן זה ששמו מופיע בתעודת הזהות. ניתן לבדוק זאת באמצעות טלפון לאיש האמיתי או בדיקה במאגר התמונות הנמצאות במשרד הפנים. יש נתונים על בעל החשבון גם בכל מאגר נתונים ממשלתי, אך איש לא בודק.
לאמת את הנתונים
בבנקים מקווים כי תעודות הזהות החכמות, שצפויות להחליף בעתיד את תעודות הזהות הכחולות הוותיקות, יקשו במעט על חייהם של הנוכלים והזייפנים למיניהן.
בינתיים, בבנק ישראל מפנים אותנו להנחיות לגבי פתיחת חשבון: הלקוח נדרש להציג תעודת זהות, ובנק ישראל דורש מהבנקים לנקוט צעדים סבירים לקביעת זהותו האמיתית של פותח החשבון, וכן לאמת פרטים מול מרשם האוכלוסין. בין היתר הם אמורים לבדוק אם תאריך הוצאת תעודת הזהות על ידי משרד הפנים, כפי שמופיע במרשם, זהה לתאריך המוטבע על גבי תעודת הזהות המוצגת בפניהם. כמו כן, הבנק נדרש לאמת את כתובתו של הלקוח באמצעות משלוח הודעה על פתיחת החשבון לכתובת המופיעה בתעודת הזהות. עם זאת, הנחיה זו אינה חלה במקרה בו הלקוח מבקש לא לשלוח אליו הודעות. כמובן שנוכלים מודעים לאפשרות זו, שהופכת את חייהם לקלים יותר.
ויש עוד: הבנקים אמורים לבדוק את זהותו של הלקוח שמעוניין לפתוח חשבון באמצעות סדרת שאלות, וכן באמצעות בדיקה במאגרי מידע, שמשמשת אותם גם בכדי לדעת האם מדובר בלקוח שחשבונו הוגבל בעבר. עם זאת, כל מי שפתח בעבר חשבון בנק יודע כי למרות כל אמצעי הזהירות שאמורים להינקט, התהליך פשוט וקצר יחסית. לא אחת הוא מסתכם במבט חטוף של הפקידה העמוסה בתעודת הזהות המוצגת לה, וההנחיות המפורטות של בנק ישראל נשארות תיאורטיות בלבד.
האם הפיתרון הוא תעודת זהות חכמה?
בעוד כשנתיים ניתן יהיה להחליף את תעודת הזהות הכחולה ובתמורה לרכוש תעודת זהות דיגיטלית, שתהיה דומה לכרטיס אשראי. תעודת הזהות הדיגיטלית מבוססת על שבב מעבד-מחשב זעיר, והיא תכיל מידע רב על בעליה. התעודה תוכל בעתיד להתחבר או להיקרא בקורא מגנטי או אופטי, ובכך תהפוך להיות מאגר זיכרון בעל נפח משמעותי וגם אמצעי לשידור ולקליטה של מידע דיגיטלי. באמצעות קורא אופטי, למשל, יוכל בעל התעודה להתחבר למאגרי מידע ממשלתיים מהמחשב שבביתו ולקיים מגעים עם רשויות עירוניות או ממשלתיות - כאילו הוא עצמו הגיע לשם פיזית.
תיאורטית, התעודה אמורה לאפשר למובטלים לא להגיע פיזית ללשכת העבודה, אלא להתייצב מאחורי המחשב שלהם בבית. אם יאשר המחוקק, תאפשר התעודה להכיל גם חלק מהמידע הרפואי על בעליה, וכן מידע פלילי עליו האגור במחשבי המשטרה.
אחד היתרונות של תעודת הזהות החדשה, מעבר לחיסכון בהתרוצצויות וליכולת לבצע באמצעותה תשלומים, קניות ומגעים עם גורמים שונים בלי לצאת מהבית, יהיה הגברת הוודאות של הרשויות כי המחזיק בתעודה הוא אכן בעליה.