עו"ד קאופמן בשם התביעה העולמית

בעוד ממשלת ישראל מנהל מאבק הסברתי בינלאומי נגד החלטת בית המשפט בבלגיה, שהתיר לשפוט ישראלים המעורבים, לטענת הבלגים, בפשעי מלחמה, מונה איש פרקליטות מחוז ירושלים, עו"ד ניק קאופמן, לחבר בצוות משפטנים שיחקור ויעמיד לדין את המעורבים בפשעי מלחמה בזמן מלחמת האזרחים שהתנהלה ביוגוסלביה לפני למעלה מעשר שנים.
הצוות קיבל מהאו"ם מנדט מצומצם ומוגדר: לחקור את פשעי המלחמה שאירעו בשנים 92' ל-95', במהלך הקרבות בין הקרואטים, הסרבים והאלבנים, במדינה שהתפרקה לגורמים.
על פי החלטת האו"ם יתפרק הצוות המיוחד מיד עם תום העמדתם לדין של פושעי המלחמה, שהידוע בהם הוא סלובודן מילושביץ, מנהיגם לשעבר של הסרבים. חלק מ- 40 הנאשמים שעומדים או שיעמדו לדין נמצאים כבר במעצר, לאחר שהסגירו עצמם לבית הדין, ונגד האחרים הוצא צו מעצר בינלאומי.

המאהבת של ג'ימי הנדריקס

עו"ד קאופמן, שבשירותו הצבאי רכש ידע נרחב במשפט הומניטרי בכלל ובדיני מלחמה בפרט, התקבל לוועדה לאחר שפנה למכרז ועבר ראיון טלפוני עם ארבעה משפטנים מטעם האו"ם. המינוי, שעוד אמור לקבל את אישורה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, הוא לתקופה של שנה בלבד עם אופציה להארכה, אולם גורמים משפטיים מעריכים כי בשל אופיו המגוון של בית הדין 'אד-הוק' תהיה אפשרות לישראלים נוספים להתמודד על המכרז בתום השנה האמורה.
עו"ד ניק קאופמן (34), סגן בכיר א' לפרקליט מחוז ירושלים, נולד בליברפול למשפחה מסורתית. בגיל שנתיים עבר עם משפחתו לברמינגהם, שם גדל ולמד בבתי ספר מקומיים. אביו כירורג בבית חולים מקומי ואחיו הצעיר הוא רופא שיניים.
בגיל 18 החל קאופמן את לימודי המשפטים באוניברסיטת קיימבריג', ולאחר סיום לימודיו התמחה במשרד גדול של עורכי דין בלונדון. באחד המשפטים המפורסמים שלו בתקופה ההיא ייצג את המאהבת האנגלייה של כוכב הרוק המנוח ג'ימי הנדריקס, מוניקה דאנמן. עיתון מקומי האשים אותה כי בזמן שהנדריקס פרפר בין חיים למוות, בעקבות שתייה לשכרה מעורבת בהירואין, היא נטשה אותו בשלווה והלכה לקנות סיגריות. העיתון התפשר עם המאהבת ושילם לה בסופו של דבר סכום כסף נאה למדי. באותה תקופה שימש קאופמן בשעות הלילה גם יועץ משפטי של ה'טיימס' הלונדוני.

ציוני אמיתי

לאחר תקופת ההתמחות עבד קאופמן כסניגור פלילי עצמאי, ובשנת 93' החליט להשאיר מאחוריו את הקריירה הפורחת ועלה לישראל. חבריו מספרים כי לא היה חסר לו שם דבר והמניע היחיד לעלייתו היה הכרה ציונית אמיתית. בני משפחתו מציינים כי מאז ומתמיד התעניין בנעשה בישראל ולכן, למרות שברור כי כעורך דין מצליח בלונדון יכול היה להרוויח הרבה יותר כסף, איש מהם לא ניסה להניאו מההחלטה לעלות לישראל.
משפחתו של קאופמן נשארה באנגליה, והוא, שעלה בגפו, התגורר לבד במרכז הקליטה. קאופמן לא בזבז זמן, וכיוון שידע כבר עברית השלים מיד קורסים במשפטים באוניברסיטה העברית במטרה לזכות בהסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל. עם סיום הקורסים התגייס לצבא והשתלב בבית הדין הבינלאומי. במהלך שירותו המקוצר, שארך שנה וחצי, שימש קאופמן קצין קישור בין הפרקליטות הצבאית לבין ארגוני זכויות האדם "אמנסטי" ו"הצלב האדום". בין השאר לקח קאופמן באותה תקופה חלק בניסוח הסכמי השלום בין ישראל וירדן וכן השתתף בניסוח הסכמי אוסלו בין ישראל ואש"ף.

הצלחות משפטיות מרשימות

עם שחרורו מצה"ל השלים קאופמן את בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בישראל והצטרף ב- 96' לפרקליטות מחוז ירושלים. חבריו מהתקופה ההיא יודעים לספר כי מאז החל בלימודי משפטים התעניין בתחום הפלילי בלבד. בזמן שירותו הצבאי התוודע לשירות הציבורי והבין כי בפרקליטות יוכל להתעסק בדברים המעניינים אותו באמת בלי צורך בפשרות ועיסוק בתחום אזרחי.
פרקליט מחוז ירושלים, עו"ד משה לדור: "אין הרבה משפטנים שעולים לישראל מאנגליה, ונדמה לי שאין בכלל כאלה שמשתלבים בתוך מערכת התביעה הפלילית במדינה. המקרה של ניק הוא גם חריג בעצם התרחשותו וגם מעצם הצלחתו, הוא השתלב יפה במערכת התביעה האזרחית והצבאית. זהו בהחלט אקורד מרענן שהגיע לישראל בכלל ולירושלים בפרט.
"מדובר בעולה חדש שתוך שנים ספורות בלבד רכש את השפה העברית ברמה של שפת אם. עריכת דין היא מקצוע של שפה, וקשה מאד לעבור ממדינת האם למדינה זרה. להיות תובע זה לא רק לעמוד ולטעון בעברית, זה להבין את השפה המדוברת שדובריה אינה עושים 'הנחות' לעולים חדשים במהלך התנהלותם של משפטים. זה גם מחייב קריאה של כתבי יד שגם ישראלים מן השורה מתקשים לעיתים לפענח. הדבר לא פשוט ולכן הצלחתו של ניק במובן זה מרשימה. מעבר לזאת ניק הגיע עם תרבות משפטית שאולי היה כדאי לכולנו להידבק בה קצת. כל מי שמתוודע אל המשפט האנגלי משהות בבתי המשפט שם או אפילו מצפייה בסרטים בוודאי מתרשם לחיוב מהסגנון ומהתרבות שכל כך אופייניים לעורכי הדין האנגלים. וראוי היה שאלה יקרינו גם על דרך התנהלותם של פרקליטים ועורכי הדין המופיעים כתובע בפרקליטות ירושלים".
בחודש ספטמבר האחרון השיג עו"ד קאופמן הרשעה תקדימית בישראל, כאשר הראיה היחידה נגד נאשם באונס תיירת אוסטרלית היתה בדיקת די-אן-איי. בית המשפט הרשיע את הנאשם וגזר עליו 14 שנות אמסר בפועל רק על סמך הבדיקה.
הצלחה נוספת נרשמה לזכותו של קופמן בזכות חיטוט בתחתוניו של הנאשם.
בספטמבר 2000 הגיש קאופמן כתב אישום נגד תושב ירושלים שהגיע לבית חבריו כדי לשמור על בתם בת השמונה. לאחר פחות משבוע הובאה הילדה לחדר מיון כשהיא סובלת מ-40 מעלות חום ונזקקה לעירוי נוזלים במשך שבוע. הבדיקה הרפואית העלתה כי הילדה נדבקה בזיבה. בכתב האישום טען קאופמן כי החשוד ביצע מעשים מגונים בילדה בעת ששמר עליה, וכך הדביק אותה במחלה. הנאשם הכחיש את האשמות נגדו וקופמן דרש לערוך בדיקה בתחתוניו, שם התגלה חיידק עם אותו הרכב די-אן-איי שנמצא אצל קורבנו.
גם נחום (חומי) בנימין זכה ללמוד כי קאופמן אינו יריב שקל לעמוד מולו. לפני שבועיים הצליח קאופמן להביא להרשעתם של בנימין וחברו מוטי אוקנין בהאשמת חבלה בכוונה מחמירה. בכתב האישום יוחס לשניים נסיון לרצוח את יהודה אריש, עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא 20 שנות מאסר בפועל. בחודש פברואר האחרון זיכו שלושה שופטי בית המשפט המחוזי את השניים מעבירת נסיון לרצח אך הרשיעו אותם בחבלה בכוונה מחמירה, עבירה שגם אליה עומד העונש המרבי על 20 שנות מאסר.

איטלקית, צרפתית וערבית פלילית

קאופמן כאמור השתלב מהר מאד בפרקליטות ובחברה הירושלמית. בגלל עיסוקו בפלילים ועבודתו לעתים מול עבריינים כבדים, הוא שומר בקפדנות על חייו הפרטיים. בחודש אוגוסט האחרון הוא נישא לליאת, צעירה ירושלמית, בוגרת תואר ראשון במדע המדינה ותואר שני בקרימנולוגיה, העובדת במרכז למחקר מדיני של מרכז החוץ. המפגש הראשון בין השניים, אגב, התרחש במקרה באחד הפאבים המקומיים.
בניגוד לאשתו הטרייה, שדוברת ערבית ספרותית, קאופמן מלבד עברית ואנגלית הוא שולט בשפות צרפתית ואיטלקית. בשל הידע הרב שלו בשפות מייצג קאופמן בדרך כלל תיירים בנפגעים במהלך ביקורם בארץ. חבריו לפרקליטות יודעים לספר כי פעם ייצג תייר איטלקי שנשדד בירושלים במהלך ביקורו בעיר העתיקה. התייר סיפר לקאופמן כי איבד את כל כספו בשוד ולכן אינו יכול להמשיך את הטיול שארגן לו כומר מקומי בעיר העתיקה. קאופמן, שלא שכח את מטרת ביקורו של התייר, הקתולי האדוק, הפתיע אותו בזמן ההפסקה בדיוני בית המשפט ולקח אותו לטיול בעיר העתיקה, הוא סייר איתו בכל תחנות ה'ויה דולורוזה', כשהוא משמש לו מדריך תיירים פרטי.

איש העולם הגדול

לאחר שיסיים קאופמן את כל תיקיו הגדולים התלויים ועומדים בבתי המשפט, בהם רצח הילדה נור אבו-טיר מאום-טובא על ידי דודה, תיקם של חומי בנימין ומוטי אוקנין ועוד, יארזו בני הזוג קאופמן את מזוודותיהם ויעברו להאג. בניגוד לפשעים המקומיים, שפלים ככל שיהיו, בהאג ידון קאופמן בפושעים ובפשעים מסוג אחר לגמרי – אכזריים יותר, ברוטליים יותר, מתועבים יותר.
חברו של קאופמן, עו"ד אלי אברבנל מפרקליטות מחוז ירושלים: "הוא איש העולם הגדול, איש מעמיק עם ידע מאד רחב, ואנחנו בטוחים שהוא יביא כבוד גדול מאוד לישראל בכל מקום שאליו יגיע".
קאופמן אינו יכול להתראיין בשלב זה, והדבר היחיד שהיה מוכן לומר בעקבות המינוי היה: "האו"ם יודע כי יש לי תיקים פתוחים שמחכים לסיומם, וכי ברגע שאסגור את כל הפינות בארץ אעשה את דרכי לבית הדין הבינלאומי 'אד-הוק' בהאג".