למה התחפשתי? לאשה
יש רק דרך אחת להיות גבר, אבל אלף דרכים להיות אשה. זו הסיבה שכולם מעדיפים להתחפש לאישה. וגם כי זה הרבה יותר צבעוני, חופשי, חושני, ויש רשיון להיות סקסיים ולהשתטות. הגר ינאי על תחפושת הפורים האחת שנמשכת כל השנה
תמיד מדהים אותי כמה אנרגיה אנחנו נדרשים להשקיע כדי להפוך להיות הדבר שאנחנו אמורים להיות באופן הכי טבעי. עד גיל שלוש בערך אנחנו מרשים לאמא להלביש אותנו בתחפושת של פו הדוב או ארנבון חמוד, ומכאן ואילך אנחנו יוצאים במירוץ מטורף, שחג פורים הוא רק קצה הקרחון שלו, ובו הבנות יעשו כמיטב מאמציהן להתחפש לנשים: ברבי, בת הים הקטנה, בלרינה, מלכת הלילה, מוכרת פרחים, נסיכה – אלו הן רק ואריאציות ספורות על הנושא שיילך ויתפתח לקראת גיל ההתבגרות, עם גילויי גרבוני הרשת וחצאית המיני, ולעולם לא ייזנח באמת, כפי שמעידות החנויות הרבות-מספור של תחפושות נשים שממלאות כל קניון ורחוב עירוני.
והבנים, למה הם מתחפשים? לעומת העושר הבלתי נמנה של תחפושות נשיות, המגוון הגברי מצומצם הרבה יותר, ודי עצי. בנים מתחפשים לחיילים, לשוטרים וקאובויים, או במקרה הטוב לבאטמן. כולם משליטי חוק וסדר. נורא רציניים, בוגרים, שקולים ולא צבעוניים. גם לאחר ההתבגרות, בולטת הקשת הססגונית של ארכיטיפים נשיים - הבימבו, הפאם-פטאל, בת השכן, הטום-בוי, הפרינצסה ועוד – לעומת המנעד הכה-מצומצם העומד לרשות הבנים, שיכולים להיתקע עם תדמית גברית של מאצ'ו או של חנון, וזהו, פחות או יותר.
כל הנחלים זורמים אל הנשיות
בתנאים אלו אין להתפלא כלל שהתחפושת הנשית הרבה יותר פופולרית. בעוד הפמיניסטיות זועקות חמס, ומקוננות על מעמדן החברתי והתרבותי הירוד של הנשים, מסתבר שבעצם, כולם מעדיפים להתחפש לאישה. למה? כי זה הרבה יותר כיף. זה צבעוני, חופשי, חושני, ויש רשיון להיות סקסיים וגם להשתטות ולעשות שטויות. יש יתרונות חתרניים בלהיות אישה. עובדה שהרבה ילדים וגברים מתחפשים בפורים לנשים, ורק מעט בנות עושות את ההיפך. עובדה שיש דראג קווינס אבל אין דראג קינגס. עובדה שיש דנה אינטרנשיונל, אבל אין דן. עובדה שהגבר החדש הצליח להפנים שכיוון ההתפתחות שלו הוא להתחבר לצדדיו הנשיים. אבל מהו כיוון ההתפתחות של האישה החדשה? להטיל פצצות על עיראק?
בהחלט לא. גם האישה החדשה תתחבר לנשיות שלה. אבל איך? באילו דרכים חדשות? הגענו למבוי סתום. כל הנחלים זורמים אל הנשיות, ואילו הנשיות, ככל שמנסים להגדיר ולעצב אותה, נותרת מעורפלת. העיסוק האובססיבי שלנו בהגדרת הנשיות - מרכישת לק לציפורניים דרך השתתפות בכנסים פמיניסטיים ועד לדיון ברגישויותיו הרצויות של הגבר החדש - מוכיח עד כמה מהותנו הנשית בלתי ברורה לנו. אם הייתה ברורה - לא היה צריך להתעסק בה. יש רק דרך אחת להיות גבר, אבל אלף דרכים להיות אישה. רובן עדיין בלתי ידועות.