ובינתיים בישראל: "עיראק? תזכירו לי איפה זה?"

רחובות תל אביב היו שוקקים היום כמו בכל יום שישי, בתי הקפה היו מלאים והתנועה בכבישים היה ערה, בדיוק כמו בכל שבוע. רוב המסתובבים, אגב, עשו זאת ללא ערכות המגן שלהם.

למרות זאת, את קניון עזריאלי בעיר פקדו קצת פחות אנשים מהרגיל. אלה שהגיעו נותרו אדישים נוכח המלחמה ואווירת השופינג היתה בעיצומה.

"עיראק? תזכירי לי איפה זה?", מגחך לירון, בן 24, שהגיע ל"סיבוב יום השישי המסורתי", כדבריו. "זה לא שלא אכפת לנו", חברתו, אפרת, ממהרת לתקן את הרושם, "אבל הסיכוי שיקרה פה משהו קלוש. אתמול עוד הלכתי עם המסיכה, היום זה נראה מספיק אחראי להשאיר אותה בבית".

למיה, בת 42, הגיעה לקניון עם בתה מורן, בת ה-12, לחפש מתנת יומולדת, יש הסבר הגיוני לשלוות הנפש המאפיינת את באי הקניון: "אחרי כל הטרור שיש לנו, אנחנו צריכים לפחד מאיזה טיל שיגיע מעיראק?", היא תוהה. "אם הלכנו לקניונים כשהיו פיגועים, אין שום סיבה שנפסיק ללכת כשיש מלחמה. כמו שאת רואה, עם ישראל ממהר להפנים ולהמשיך הלאה, והפעם, אני חושבת, שיש בזה משהו חיובי".

גם בחיפה נראו רק אנשים בודדים בשווקים ובקניונים הנושאים על הכתף את מסיכת האב"כ. הרוב הפגינו התעלמות גורפת מהוראות פיקוד העורף.

רונן ויליאמס, מנהלה המוסיקלי של להקת צעירי קרית ביאליק, יצא היום לסידורים במפרץ חיפה עם אשתו אורית, כשהם נטולי מסיכות: "אני מרגיש בטוח", הוא אומר, "לא יקרה שום דבר והסיכוי שייפול כאן טיל הוא פשוט אפסי. אני לא מכיר אף אחד שהולך עם מסיכה". דווקא בנותיו, נופר ויובל, לוקחות את המלחמה ברצינות - הן קישטו את קופסאות הקרטון שלהן ולא מוכנות לוותר על האביזר החדש.

בחיפה חגגו היום את ראש השנה של העדה הבהאית, עם עשרות מבקרים שהגיעו לחגוג בגנים התלויים. "מקדש הבהאים הוא מקום קדוש, אז רוב הסיכויים שלא יפול כאן טיל", מסבירה שפרה כהן מחולון.

אבל שתי קומות מתחת לאדמה, בבנין משרדים בחיפה, האדישות של הרחוב אינה חודרת פנימה. במוקד החירום של חיפה, מרכז העצבים של הכרמל, שולט חיים גיטא ביד רמה בצוות החירום שבאחריותו. לדבריו, החיפאים מתקשרים למוקד בעיקר כדי לברר היכן אפשר להחליף מסיכה פגומה.

"מאז תחילת המתקפה היו לנו במוקד 14,800 קריאות לעזרה. אנשים מתקשרים באלפיהם ומבקשים סיוע, בכל שעות היממה. הלילה, למשל, באחת לפנות בוקר, התקשרה קשישה בת 82, אמא לבן נכה, שסיפרה כמה היא חרדה משום שאין לה חדר אטום. צוותי הרווחה נשלחו אליה מיד ועד שלוש לפנות בוקר עמלו על מיגון ביתה".

האטרקציה הגדולה ביותר באזור חיפה היתה ללא ספק קניון לב המפרץ. המקום שבו נפל הסקאד הראשון במלחמת המפרץ הקודמת, הפך למוקד עלייה לרגל. עשרות הורים הגיעו על ילדיהם כדי "להכניס" בהם מורשת קרב ומראים להם היכן בדיוק נפל הטיל. "כמה מעודד", סיננה אחת הילדות, בעודה מתבוננת בתמונות התלויות על הקירות, בהן מתועד ההרס הרב שנגרם במקום.

המחזה המביך הזה חזר על עצמו בעוד כמה גני ילדים בעיר, ובאחרים שנפתחו כיום כרגיל, נרשם אחוז הגעה נמוך מאוד. "בין חמישה לעשרה ילדים פקדו כל גן", דיווח הקב"ט אריה איטח.

רחוב רוגוזין באשדוד, ההומה בתי הקפה, נראה היום ריק מתמיד. בעלי בתי הקפה טוענים כי מזג האוויר הסגרירי גרם לאנשים להישאר בבתים ולא המלחמה בעיראק. ציון פניאן, נטול ערכת מגן, תושב אחד המושבים בסביבה, דווקא התעקש ללגום אספרסו. "האמת", הוא מודה, "הפסדתי בהתערבות לאשתי. שלשום אמרתי לה שאני לא מוכן לאטום את הבית, אבל אחרי שהתחילה המתקפה, והבת הקטנה נבהלה, קניתי את הציוד ואטמתי את אחד החדרים. תאמין לי, רק בשביל השקט הנפשי".

בקניון לב אשדוד, אחד ממרכזי הקניות הגדולים בעיר, נרשמה אמש תנועה דלה, אבל הבוקר חזר הצבע ללחיים של בעלי העסקים. "אנשים הבינו", מסבירה מירה איבגי, עובדת בחנות בגדים, "שהשד לא נורא כל כך, ומנסים לחיות כרגיל. הכי מצחיק שברגע שמישהו פולט משהו ששמע, כולם רצים לחנות חשמל, לצפות בטלוויזיה".

במכללה למינהל באשדוד ובאוניברסיטה הפתוחה, היו העסקים כרגיל. רק אחדים מהסטודנטים הגיעו מצוידים בערכות מגן. אחד המרצים, ד"ר לתאטרון וקולנוע, ניסה להתבדח עם תלמידיו כי "אם יפול טיל קטן בארץ, נרגיש את המלחמה ויהיה שבועיים חופש", אבל הסטודנטים לא התלהבו מהרעיון.

ברובעים החרדיים בעיר המשיכו מאות תלמידים ללמוד בקרוואנים, על אף העובדה שאינם אטומים ואינם עמידים בפני מתקפה קונבנציונלית. אחד מהרבנים, המנהל את אחד ממוסדות הדת בעיר, אמר שפשוט אין ברירה. "אלוהים ישמור מכל משמר, טילים וסדאם חוסיין", סיכם.

במוסדות החינוך בדרום לא נספרה נוכחות מלאה של התלמידים, אך מדובר באחוזי היעדרות לא גדולים במיוחד. 85% מהילדים פקדו את הגנים, ו-80% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, הגיעו ללימודים.

בבאר שבע הופתעו לגלות בחדר המצב של העיריה שלמעלה מ-60% מהתלמידים הגיעו ללימודים. "חשבנו שבגלל סוף השבוע, הילדים יישארו בבית", אמר דובר העיריה, אמנון יוסף, "לשמחתנו נוכחנו לדעת שזה לא מה שקרה".

מרכזי הקניות של באר שבע היו מלאים אף הם ונראה שהמלחמה לא מטרידה אף אחד. "יום שישי רגיל בהחלט", מסר מפקד משטרת באר שבע, סגן ניצב יוסי פריינטה, "מהדיווחים שאני מקבל מהשטח אין אירועים חריגים, ולא נראה שלמצב הביטחוני יש השפעה על האזרחים".

משה כהן, שערך קניות במרכז הקניות יינות ביתן הגיע למקום עם בנו הקטן. את המסיכות הוא בכלל לא חשב לקחת: "המלחמה הזאת היא רק מלחמה של טלוויזיה ומה שמעניין אותי עכשיו זה שרק יהיה לנו אוכל לשבת. אני הולך לקנות את אותם מצרכים שקניתי בשבוע שעבר ולפני חודש. אין לי כוונה לקנות קופסאות שימורים. אפילו חדר אטום לא הכנתי. אם סדאם חוסיין לא תקף עד עכשיו, אין סיבה שהוא יתקוף דווקא היום".

אל צידה המערבי של העיר, אזור הפארקים, דווקא הגיעו כמה אמהות שניצלו הפוגה קטנה בגשמים כדי לצאת עם ילדיהן לטיול. אחת מהן, ריבי שפאמי, ירדה עם בנה הקטן, עדן, וגם היא השאירה את המסיכות בבית: "למי יש כוח להסתובב עם המסיכות האלה? במיוחד עם המסיכות של הילדים. עד עכשיו לא הזהירו אותנו מפני התקפה. אני לא מאמינה שתהיה כזאת. בכל מקרה, אני נמצאת קרוב לבית ואם יקרה משהו, תוך 5 דקות אני מגיעה הביתה".

ואכן, במרכז הקניות בצומת אלונים, הנמצא סמוך לרמת ישי, הגיעו גם הפעם, כמדי יום שישי, עשרות אנשים, מרביתם לא נשאו עימם את מסיכות המגן. "אנחנו לא חוששים מדבר", אמר דיוויד פלקס, תייר מדרום אפריקה שבחר למרות איום המלחמה לטייל בצפון בלוויית ילדיו ונכדיו. "אמנם ציידו אותנו במסיכות, אך אנחנו לא נושאים אותן עימנו", אמר פלקס.

המאבטח הניצב בכניסה לקניון, מיכה ביטון, אמר כי אתמול עוד נראו אנשים עם מסיכות אך היום כמעט ואין. האשה היחידה שנראתה כשהיא נושאת בידה את המסיכה בקניון, לקחה אותה כדי לשלוח אותה לבתה, המתגוררת באילת. "שם לא יהיו פצצות, אבל ביקשו שנתכונן, אז שיהיה".

ניצן כהן מירושלים, אב לשלושה, אמר ל-ynet שאשתו היא זאת שמודאגת ועסוקה בכנות. "אם אני לוקח את כל מה שאשתי הכניסה לחדר האטום, אני שורד לפחות חצי שנה בג'ונגל". בנו בן החמש וחצי, איתי, הוסיף ש"סדאם הוא דיק-טרקטור ובוש יהרוג אותו".

"אם סדאם לא יהרוג אותנו, נמות מהתקף לב שתביא עלינו התקשורת", האשים בעל מכולת בעיר.

ירושלמים רבים ניצלו את היום החופשי כדי להחליף מסיכות. החל מהשעה 6 בבוקר הגיעו לעמדת החלוקה של ערכות המגן, בקניון מלחה בירושלים, עשרות אנשים, במטרה להחליף ערכות פגומות.

בשכונות החרדיות הסתובבו דווקא רוב התושבים עם המסיכות, בעודם עורכים את הקניות לשבת.