9 מאסרי עולם מצטברים ועוד 30 שנה לבני משפחת בכרי

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר אחר הצהריים (יום ב') תשעה מאסרי עולם מצטברים ועוד 30 שנה במצטבר על אברהים ויאסין בכרי מהכפר בענה, שהודו והורשעו בסיוע למחבל המתאבד באוטובוס בצומת מירון באוגוסט אשתקד. בפיגוע נהרגו תשעה בני אדם ונפצעו 51.
בסיום הקראת גזר הדין פרצה מהומה באולם ובני משפחות הקרבנות קראו קריאות לעבר משפחת בכרי. במקום התפתחה קטטה בין המשפחות, כשרק כוח גדול של משמר בתי המשפט הצליח להפריד ביניהן.
בגזר הדין אמרו השופטים כי "מי שנתן ידו לשכול, מי שנתן ידו לנכות, ולכאב, לסבל ולהרס, אינו ראוי לרחמי בית המשפט. דמם של תשעת הקורבנות החפים מכל פשע זועק לשמיים. קצרו המילים להביע את השכול, הכאב והאסון של המשפחות האומללות... העובדה שהם בעלי עבר נקי, מתגמדת נוכח חומרת העברות שבהם הורשעו".

האב התחנן על בנו

אווירה מתוחה שררה באולם בזמן הקראת הטיעונים לעונש. השופט מיכה לינדרשטראוס, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, עמד בראש הרכב של שלושה שופטים, והאזין לטיעונים, יחד עם בני משפחות הקורבנות בפיגוע.
חסן בכרי, אביו של יאסין בכרי, הועלה לדוכן העדים כעד אופי לטובת בנו. "רציתי להגיד לכל מי ששומע, שזה בשבילי אסון", אמר בקול רועד. "כשאני רואה את ההורים שאיבדו את הילדים שלהם, זה כואב לי. אני גידלתי את ילדי ברמה הכי גבוהה. יש לי חברים יהודים יותר מערבים".
בשלב זה פרץ האב בבכי על הדוכן, והמשיך: "הבן שלי, לא היה חסר לו כלום. אני פשוט כואב. נשרפתי. אני שרוף על ההורים שאיבדו את הילדים שלהם, שהם כמו הבן שלי. אני כואב. אני כל רגע מת, אני והמשפחה שלי. הילדים של ההורים האלה שיושבים כאן, כבר איבדו את הילדים שלהם, הם כבר מתו, אבל לי יש עדיין ילד בן 20, חי. מה שהם עשו, הם עשו בלי מחשבה. הם חשבו שזה משחק. אני כל הזמן מצטער, ומוכן שיהרגו אותי עכשיו. נעשיתי חולה מכל הפרשה הזאת".
האב הרים מעלה את ידיו, וצעק: "אני מדבר אל אלוהים, מבקש רחמנות. אני מתבייש להסתכל על ההורים האלה. כואב לי. אני רוצה לחבק אותם ולבכות אתם. אני מבקש סליחה מההורים. אני מוכן שהם יהרגו אותי עכשיו".
עד הגנה נוסף שהעיד לטובת הנאשמים היה ישראל קויפמן מכרמיאל, חבר של משפחת בכרי מזה 20 שנה. "יש לי בן קצין, שהוא חבר טוב של הנאשמים, וכשהוא שמע במה הם מעורבים הוא פשוט לא האמין. הם פשוט עשו טעות, ולא יודעים לצאת מזה. זה בגלל הגיל שלהם. הם ילדים", אמר קויפמן.

התביעה: הם לא הביעו חרטה

בטיעונים לעונש ציינה התביעה שקשה לתפוס את עוצמת הזוועה והאכזריות. "הם לא פעלו בדחף של רגע", טענה התביעה, "הם פעלו בנחישות, מהרגע שידעו על הכוונה לעשות פיגוע. הם עשו הכל כדי להוציא לפועל את הפיגוע. הם דאגו להסתיר את המחבל, השקיעו זמן, מאמץ, אמצעים, העבירו את המחבל ממקום למקום, קבעו איתו את מקום הפיגוע, איך להתלבש כדי שלא יחשדו בו. אחר כך הם הלכו לתחנה המרכזית בכרמיאל ושם חיפשו את קו האוטובוס שיש בו את התור הכי ארוך. בתחנה של קו 361 היו הכי הרבה חיילים ואזרחים, וכך הם בחרו את הקו לביצוע הפיגוע. לפני שעלה המחבל לאוטובוס הם אפילו לימדו אותו להגיד בעברית את המלה 'צפת'. בשורה התחתונה", אמרה התובעת, "הם לא הביעו חרטה או צער על הפיגוע".
התביעה דרשה להטיל על הנאשמים תשעה מאסרי עולם מצטברים ועונשי מאסר נוספים על פציעתם של 51 בני אדם ועל סיוע. ההגנה ביקשה לגזור מאסרי עולם חופפים.

הנאשמים: עשינו טעות

בשלב זה הציע נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט לינדנשטראוס, לנאשמים לומר כמה מלים בטרם ייגזר דינם.
איברהים בכרי עמד על רגליו ואמר: "אני טעיתי. מה שעשיתי היתה טעות גדולה, אבל זה מה שקרה". בן משפחתו, יאסין בכרי, ניסה להסביר לשופטים עד כמה היה לו קשה לסרב להצעתו של המחבל המתאבד. "חבל שאי אפשר לחזור לאחור. פשוט לא ידעתי להגיד לא. לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי אם אני מסתבך או לא. כשהלכנו לתחנת האוטובוס, חיפשתי את הקו שיוצא הכי מוקדם, ולא את הקו הכי עמוס, משום שרציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר. רציתי להיפטר מהרעיון הזה של הפיגוע כמה שיותר מוקדם. חבל שאי אפשר לחזור לאחור".
יוספה ומשה גולדשטיין מכרמיאל, הוריה של שרי גולדשטיין ז"ל בת 21 שנרצחה בפיגוע, אמרו כי הם מרוצים מגזר הדין. "השופטים היו הוגנים ונתנו להם מה שמגיע להם. אנחנו אבל לא גמרנו כאן. על המשפחות של הקורבנות להתאגד ביחד ונמשיך להילחם בהם. אין מחילה אין סליחה".