חייו ומותו של אדם אוסבורן

"אחי, ד"ר אדם אוסבורן, יליד 1939, מת בשנתו בכפר קטן בדרום הודו", במילים אלה, לקוניות ומאופקות, דיווחה לפני כשבועיים קטיה דגלאס, תושבת הודו, על מות אחיה לכתב סוכנות הידיעות רויטרס. סיפור חייו הפתלתל של אדם אוסבורן מצריך מסע מרתק בזמן, שמתקשר אל המקורות של תעשיית המחשבים והתוכנה.
השנה היא 1977 וחברת אינטל, אז סטארט-אפ קטן ונידח מאורגון, הוציאה לשוק את המיקרו-מעבד הראשון שלה, שנקרא 4004. את חוברת ההדרכה וההפעלה של המעבד כתב מהגר בריטי צעיר, אדם אוסבורן, מאוניברסיטת ברקלי היוקרתית בקליפורניה.
אוסבורן, בנו של סופר בריטי שעסק בתרגום פילוסופיות מזרחיות לשפה מערבית, עשה את רוב שנות ילדותו בדרום הודו. אחרי שלמד באוניברסיטת לונדון למד הנדסה כימית ונסע לארה"ב כדי לעשות דוקטורט בברקלי. בברקלי הוא המשיך אמנם ללמוד, אך נדלק על טכנולוגיה ומחשבים, והתפרנס מכתיבה עיתונאית על מחשבים ומכתיבה טכנית. כך גם כתב את ספר- ההפעלה עבור המעבד הראשון של אינטל.
במקביל חי חיים סטודנטיאליים עליזים, ולקח שיעורי השלמה בספרות אנגלית ובתיאטרון. שוק המחשבים דאז כלל את קומודור הפופולרית, את סינקלייר, שפיתח האציל הבריטי הלורד סינקלייר (ואשר היה הצלחה בבריטניה וגם בארה"ב), את רדיו-שק האמריקנית, ואת חברת אפל.

תקופה של גרוטאות

באותה תקופה בארה"ב, בכל המדינה, יש כמיליון מעין מחשבים אישיים - אם כך אפשר לקרוא היום לגרוטאות האיטיות, שלרובן לא היה דיסק קשיח, וכללו כונן דל-נפח בגודל חמש ורבע אינטש עם צגים קטנים, ברזולוציה מזעזעת (במקרה הטוב), או עם חיבור לטלוויזיה, ששימשה כצג מקרטע (במקרה הפחות טוב).
במארס 1981 התקיים בארהב יריד המחשבים והאלקטרוניקה של החוף המערבי, וכל חברות המחשבים הציגו שם את מיטב חידושיהן, כולל חברות-ענק המייצרות מחשבים גדולים, כמו תאגיד יבמ הגדול. במקביל, הציגו שם גם חברות קטנות וצעירות, שייצרו מחשבים קטנים נייחים, כמו אפל וקומודור (הפי-סי הראשון בעולם, של יבמ, יצא רק שנתיים אחר-כך, בשנת 1983).
אבל את ההצגה גנב דווקא סטארט-אפיסט אלמוני מברקלי, ד"ר אדם אוסבורן, שהציג שם את אוסבורן1, המחשב הנייד המסחרי הראשון בעולם. המחשב הנייד הזה תוכנן כך, שיוכל להידחק מתחת למושב הנוסעים במטוס, והוא יועד לאנשי עסקים. "מוחו של אדם קדח רעיונות לרוב", אמר עליו לי פלסנשטיין, שותפו להקמת החברה. "הוא היה אדם הוזה, שרגליו אמנם הילכו על-פני הקרקע, אבל ראשו תמיד היה בשמיים - גאון מפוזר ומקסים, שלא הבין לא בפיננסים, לא במכירות ולא בניהול".

תן להם תוכנות

התעשייה נכנסה להלם, מאחר שעבור רוב העולם המושג מחשב עדיין נתפס כארון-מתכת מסורבל, שתופס שטח גדול ועולה סכומי עתק. פתאום הופיע מחשב נייד, ששקל כ-13 ק"ג, מפלצת כבדה במושגים של היום, אבל משקל-נוצה במושגים של שנת 1981.
האוסבורן1, בגודל של מזוודה גדולה, כלל את מערכת ההפעלה הנפוצה ביותר דאז למחשבים אישיים, סי-פי/אם מתוצרת דיג'יטל ריסרץ', תאגיד התוכנה הגדול בזמנו למחשבים אישיים. הנערים ביל גייטס ופול אלן, מייסדי מייקרוסופט - אז חברת תוכנה זעירה עם ארבעה עובדים (כולל מזכירה) מניו-מכסיקו - חלמו באותם ימים על היום שבו הם יהיו גדולים וחשובים כמו דיג'יטל ריסרץ' וייצרו מערכת הפעלה סטנדרטית למחשבים אישיים.
מה עוד כלל המחשב הנייד הראשון? היה בו צג מובנה בגודל מיניאטורי של 5 אינץ' - חידוש מהפכני בתקופה שבה רוב המחשבים האישיים לא כללו צג - שני כונני תקליטונים בגודל 5 ורבע אינץ' ובנפח של 91 ק"ב, סוללה נטענת להפעלה ללא חשמל (עוד חידוש קונספטואלי), מעבד זיילוג זי-80, שנחשב אז לתותח - המתקדם, האמין והנפוץ ביותר.
וחוץ מזה היה לו עכבר, שכן סי-פי/אם היתה מערכת הפעלה גרפית וידידותית, בניגוד לדוס, שהיתה מערכת הפעלה בלתי ידידותית בעליל. את העכבר, אימץ אדם אוסבורן לאחר שערך ביקור בפארק (פארק המדע שהקימה זירוקס בפאלו-אלטו בעמק הסיליקון, שם פותח העכבר הראשון).

מכירה של פתרון כולל

המחשב הנייד המהפכני הזה כלל אפילו אופציה לכרטיס-מודם - חידוש אדיר במונחי 1981. המחשב הזה, על כל האופציות המתקדמות והמהפכניות שלו עלה רק 1,795 דולר, והחידוש הנוסף היה, שהוא נמכר עם סל תוכנות בשווי של כ-1,600 דולר.
זה היה מודל עסקי נועז, חדשני, שלא היה קיים עד אז: מכירה של פתרון כולל, ולא רק של ברזלים. הרעיון היה: קנה מחשב - קבל סט שלם של תוכנות חינם. או להיפך: קנה תוכנות ישומיות חשובות, וקבל מחשב נישא חינם. הקונספט של מכירת מחשב, הכולל כבר בתוכו את כל התוכנות הנחוצות לאדם, היה חדש לגמרי.
סל התוכנות כלל את המהדר, גירסת הסי-בייסיק של מייקרו-סופט, את מעבד התמלילים הנפוץ דאז וורדסטאר, ואת תוכנת הגליון האלקטרוני סופר-קאלק - משהו כמו אקסל של היום. "אין טעם למכור ברזלים וקופסת פלסטיק. כשאדם קונה מחשב, הוא קונה מכונה ליישומים ולא קופסה שותקת, ואם תיתן לו ישומים, הוא יקנה", אמר אז ד"ר אוסבורן לעיתונאים בתערוכה.

סמל לשגשוג

ואנשים באמת קנו, והרבה. לאחר חמישה חודשים בלבד הגיע היקף המכירות למיליון דולר בכל חודש, ואדם אוסבורן הפך ליזם עם תזרים מזומנים נהדר. באוגוסט 82' השיקה מייקרוסופט את תוכנת מולטיפלאן, תוכנה עסקית למחשבי אוסבורן ולמחשבי אפל - שתי פלטפורמות המיחשוב הנפוצות והחשובות בעולם העסקי דאז. ביל גייטס קיווה מאוד שמיסטר אוסבורן ירכוש ממנו את התוכנה ויכלול אותה בסל התוכנות שצירף חינם לכל מחשב נישא שמכר.
המכירות הלוהטות של המחשב הנייד של אוסבורן נסקו מעלה מעלה, והסטארט-אפ הפך לחברה, שצמחה בשיעור הגבוה ביותר שהיה ידוע עד אז בכלכלה האמריקנית. אנליסטים וכלכלנים קראו ועדיין קוראים לזה היפר-צמיחה, מה שנחשב דווקא לשלב מסוכן במחזור חייה של חברה.
חודשים ספורים לאחר השקת המחשב הנייד, המכירות הגיעו לכ-6 מיליון דולר, כעבור שנה, בסוף 1982, הן נסקו לקרוב ל-70 מיליון דולר, קצב מכירות של 10,000 מחשבים ניידים בכל חודש. המיזם המצליח הפך להיות סמל לשגשוג האפשרי בעמק הסיליקון, וחברת אוסבורן הפכה להיות המייצגת המובהקת ביותר של תעשיית ההיי-טק בעמק.

אז איך זה קרה?

אבל לאחר שנתיים, באותה מהירות דרמטית שבה נסקה לשחקים - פשטה החברה את הרגל. מי שזוכר את יזמי הדוט-קום, 15 שנה מאוחר יותר, יכול למצוא את הקשר בין ההתרסקות שלהם לבין זו של אוסבורן. לאדם אוסבורן היתה האישיות המושלמת והמדוייקת להפוך למיליארדר דוט-קום, כתב העיתונאי ג'ון דבוראק, בעל הטור הנחשב בפיסי מגזין, אבל לרוע מזלו, הוא הקדים את זמנו, ועולם העסקים האמריקני עדיין לא היה בשל לסטארט-אפים מהסוג שלו.
אז איך זה קרה? מה הפיל את המיזם שהטיל ביצי זהב משובחות כל-כך בזמן קצר כל-כך? התשובה פשוטה: אוסבורן נפל בגלל תכונה נוספת שלו, שעמדה בעוכריו. הוא לא ידע לשמור סוד, והוא גם התקשה לשקר.
בשנת 1983 כבר עבד על הדור הבא של המחשב שלו, אוסבורן-2, שהיה אמור להיות קל יותר, גמיש יותר מהיר ומשוכלל יותר. בשלב הזה, כשעמד בפני פריצת-דרך נוספת, הוא עשה את טעות חייו. אוסבורן, שבעצמו היה עיתונאי בעבר, קיים שיחה שגרתית עם עיתונאי מחשבים, ששאל אותו על הדור הבא של המחשבים שלו.

למה לא שתקת?

במקום לשתוק, כלל בסיסי שיודע כל מנהל זוטר, ולא לגלות את קלפיו הרגישים ביותר בטרם יצא המוצר המתקדם-יותר לשוק, אוסבורן סיפר לעיתונאי את האמת. והאמת היתה, שהדור הבא של המחשבים שלו, שעתיד היה לצאת לאור בתוך כמה חודשים, יהיה טוב יותר ומהיר יותר וקל יותר.
מרגע זה נכנס לפעולה, במהירות מסחררת, אפקט הדומינו: מכירות אוסבורן1 פסקו כמעט לחלוטין, כיוון שהרוכשים הפוטנציאליים החליטו להמתין לדגם החדש שהבטיח. אלא שהדגם עדיין לא היה מוכן. המכירות פסקו, המחסנים התמלאו, סחורה חזרה מהחנויות ליצרן.
ב-13 בספטמבר נאלץ אוסבורן לבקש את הגנת בית-המשפט מפני נושים, מה שידוע בכלכלה האמריקנית כצ'פטר 11, סעיף בחוק המקנה לחברה פושטת-רגל הגנה מפני נושיה, ושרידי החברה נמכרו בפרוטות למוציא-לאור. כך מתה חברת אוסבורן. בחטף.
אגב, המקרה הזה, של גידול מואץ מדי של החברה, נלמד כיום בכל בתי-הספר למינהל עסקים בארה"ב, והדוגמה המובהקת ביותר לתופעה היא המקרה של אוסבורן. כיום כל מוסמך אמריקני במינהל עסקים יודע, כי אסור להיקלע למקרה המצער של אדם אוסבורן.

בחזרה להודו

את הוואקום שיצרה קריסת אוסבורן מילאה מיד יצרנית מחשבים קטנה ונועזת מטקסס, קומפאק שמה, שלאחר כמה חודשים הוציאה לשוק מחשב נייד מתוצרתה. זה נמכר מיד ונחטף כמו באגט צרפתי ביום סגריר. אבל אדם אוסבורן, שנולד בתאילנד להורים בריטיים, וילדותו עברה עליו בתאילנד ובהודו, התברך בשלוות הנפש של דרום מזרח אסיה. הוא לקח את העניינים בפרופורציה: לא התמוטט, לא דוכדך, ולא התאבל.
להיפך, לאחר שנה, ב-1984 פירסם ספר זיכרונות בשם Hypergrowth, שנמכר יפה, וכעבור כמה חודשים פתח סטארט-אפ חדש, Paperback Software (תוכנה בכריכה רכה). החברה לא הספיקה להמריא, וחברת התוכנה לוטוס, יצרנית גיליון העבודה האלקטרוני (שלימים נמכרה ליבמ) הנפוץ ביותר דאז, לוטוס 1-2-3 טענה, כי תוכנת הגליון האלקטרוני של אוסבורן, במיזם החדש שלו, דומה להפליא לתוכנה שלה. לוטוס זכתה במשפט, ואדם אוסבורן עזב את החברה בשנת 1990.
כעבור שנתיים חלה במחלה נוירולוגית נדירה, שמאפייניה הם התקפי שבץ קטנים אך תכופים. מאז בחר להתגורר בהודו, שאליה התגעגע תמיד - ארץ שסיפקה לו שלוות-נפש ואושר, ובה גם התגוררה אחותו קטיה. אדם אוסבורן הותיר שלושה ילדים, המתגוררים כיום בקליפורניה ובוושינגטון. הוא היה נשוי - וגרוש - פעמיים.