בקשה לבג"ץ: לדחות שידור "הדרך לג'נין"

עורך הדין אביגדור פלדמן מגיש הבוקר, בשם במאי הסרט "ג'נין, ג'נין" מוחמד בכרי ובשם פורום היוצרים הדוקומנטריים בישראל, בקשה דחופה למתן צו ביניים, שיורה לרשות השידור למנוע את שידורו המתוכנן של הסרט "הדרך לג'נין" של הבמאי הצרפתי המכונה פייר רחוב. סרטו של רחוב (שם בדוי), שמוגדר בבקשה לבג"ץ כ"תשובה היהודית-הציונית המוחצת לסרטו של בכרי", משובץ לשידור מחר (יום ב') במסגרת תכנית התחקירים של ערוץ 1, "מבט שני". בבקשה לבג"ץ מבקשים העותרים מבית המשפט להורות לרשות השידור להימנע משידור הסרט עד למתן הכרעה בעתירתו של בכרי בנושא החלטת המועצה לביקורת סרטים מחודש דצמבר האחרון לפסול את סרטו "ג'נין, ג'נין" להקרנות ציבוריות בישראל.
"בשוק חופשי של שיח ציבורי יש מקום לכל דעה והשקפת עולם", כותב עו"ד פלדמן, "כל עוד לא חוצה היא קו אדום ברור של עבירה פלילית, ניצול מיני של קטינים, עידוד לבצע עבירות ועניינים אחרים הנמצאים מחוץ למרחב המוגן של חופש הביטוי. אך שונים הדברים כשמדובר בסרט שמביא תעמולה חד צדדית אל שוק מוגבל של דעות שבו מותרת, בשלב זה, הצגת העמדה האחת ונסתם פיה של העמדה האחרת המובאת בסרטו של העותר".
לדברי פלדמן, שידור סרטו של רחוב טרם הכרעת בית המשפט בעתירתו של בכרי משמעותה שלילתו של שוק הדעות החופשי מהציבור הרחב ומכאן פגיעה בזכות היסודית להכריע באופן מושכל ועצמאי באשר למתרחש בעולמנו. לצד זאת מציינת הבקשה את הפגיעה בחופש הביטוי והיצירה של בכרי ומניעת תחרות בין רעיונות שונים שהיא חלק הכרחי ובסיסי בחופש הביטוי. פלדמן מצטט את פסיקת בג"ץ בעתירה של כהנא נגד הוועד המנהל של רשות השידור בה כותב בית המשפט: "החלפה חופשית ולא מוכתבת מהשלטון של מידע, דעות והשקפות, תוך ניסיון לשכנוע הדדי, היא תנאי חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי… רק בדרך זו ניתן להבטיח, כי כל יחיד בחברה יקבל את מירב הנתונים הדרושים לו לשם קבלת החלטות בעניין משטר ושלטון". פלדמן טוען כי החלטת המועצה לביקורת סרטים לפסול את הקרנתו הציבורית של "ג'נין, ג'נין" לא רק שמונעת את ליבונן הגלוי של הבעיות, אלא שבבחירתה של רשות השידור לשדר את סרטו של רחוב היא חושפת את הציבור הישראלי באופן מכוון וישיר לדעה אחת בלבד, שהיא "הדעה המועדפת". עניין זה, לדבריו, "מעורר תחושה בלתי נסבלת של התגייסות מצד אמצעי התקשורת שבמרכזה מטרה אחת – הפרכת הטענות המועלות בסרטו של בכרי ובכלל זה גם כל שמועה שהצליחה לפרוץ את המחסום שהונח על-ידי הצנזורה, ולו בעקיפין, לתודעה הציבורית של תושבי ישראל והעולם".
פלדמן טוען עוד כי החלטת רשות השידור לשדר את "הדרך לג'נין" בטרם התקבלה הכרעת בג"ץ בעניין פסילת "ג'נין, ג'נין", הינה "שימוש פסול בכוחות השלטון מן הסוג הגרוע ביותר". שימוש זה עומד, לטענתו, בניגוד מוחלט לחובתה של רשות השידור כפי שעולה מסעיף 4 לחוק רשות השידור משנת 1965, לפיו "הרשות תבטיח כי בשידוריה יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ותשדר אינפורמציה מהימנה".
"הכיצד ניתן לתת ביטוי מתאים להשקפות ודעות שונות, כאשר מחסום הצנזורה מונח על פיה של השקפה אחת, וההשקפה האחרת זוכה לרמקול מחריש אזניים בערוץ רשות השידור?", כותב פלדמן. "מדובר בהחלטה שמשמעותה פגיעה אנושה בחופש הביטוי הפוליטי בישראל, זאת מצד גוף תקשורתי שאמור על-פי דין לפעול בביקורתיות ותוך חתירה מתמדת להבטחתו של חופש הביטוי… לא באמצעות הכתבה שלטונית… אלא דרך הבטחת תחרות בין השקפות ורעיונות שונים ומנוגדים".