מסלולי אביב, המלצות המומחים

ספי בן יוסף: להתחיל בגליל המערבי

אני ממליץ להתחיל את האביב בגליל המערבי, ובייחוד בחורבות הנטושות בחרדלית, צונם, דור וקורחה. אלה הם יישובים עתיקים שנבלעו בתוך היער. אפשר לראות את החורבות היפות ועדיין פרחים רבים סביבן מרביצים חילופי משמרות: נגמרים פרחי החורף ומתחילים פרחי הקיץ המוקדמים.
מה שקוסם במיוחד השנה זה שמסביב עוד אפשר לשמוע מים זורמים באפיקים, ומים לא זרמו שם כבר לפחות 12 שנה.
קחו מפת טיולים וסימון שבילים מס 2 (גליל עליון), לכו וחפשו! לחרדלית, לצונם ולדור יכולות לצאת משפחות אמיצות, לקורחה לא מומלץ לקחת ילדים.

חנוך פרבר: מקום משגע על יד קיסריה

על יד קיסריה, בחלק הלא משוחזר של העתיקות. יש מקום משגע, במיוחד לתחילת האביב. נוסעים לאקוודוקט המוכר של קיסריה, עוזבים את הדרך הסלולה והולכים או נוסעים בערך קילומטר לאורך המצוק מעל הים. שם גם חוקי לנסוע. בסוף מחכה לכם חיבור מקסים בין עתיקות לא מטופלות, חורש טבעי וים נפלא.
כדאי להיכנס לבית הכנסת העתיק שבתוכו תמצאו עדיין רצפת פסיפס פתוחה ולא מטופלת. הסיפור של בית הכנסת יפה גם הוא: באזור מענית היה בית כנסת פעיל והרומאים החליטו לחלל אותו. הם הביאו המוני יונים שחרבנו על בית הכנסת והיהודים הקפדנים שלא יכולים להתפלל במקום שחרבנה יונה העבירו את בית הכנסת שלהם לרובע היהודי בעיר העתיקה בקיסריה. באותו אזור היה פעם כפר של כדרים והוא מלא שברי כדים נהדרים.

שרית רוטשילד: עונג עילאי בנחל שניר

כמובן שלנחל שניר! משפחות עם ילדים יחוו שם עונג עילאי: טבע פראי, צמחי דולב וערבה, ושטף מים רועש וקפוא. אפשר לעשות חלק מהמסלול ולא את כולו, והכי כדאי לשבת באיזו פינה ליד הנחל ולקרוא סיפור ילדים או לספר סיפור של אבא או אמא, במיוחד לילדים. זו חוויה שהם לא ישכחו כל החיים. חשוב מאוד לשמור על המקום ולאסוף פלסטיקים וטישואים לפני שהולכים, זו פינה שבאופן נדיר עדיין שמורה יפה וחשוב להמשיך ולטפח אותה.
לזוגות רומנטיים אני ממליצה על מקום משגע שעדיין לא נכתב עליו בשום מקום: בריכת תמסח באזור בריכות הדגים של מעגן מיכאל. יורדים מכביש החוף לכיוון הקיבוץ והבריכות ופונים ימינה. אסור להיכנס שם למים, אבל כל האזור שווה ביקור למתבודדים גם בלי מדריכים. פתאום באמצע הכל מופיע מקום רומנטי ונדיר בין העצים והשדות, ומהחוף השקט (אסור להיכנס לשם עם רכבי 4X4 וזה סודו של המקום כנראה) אפשר לראות את אי היונים ממול ולהתענג על קצת רומנטיקה.

עפרה ריזנפלד: גבעת הרקפות גם בלי רקפות

בעונה הזו הכי כיף לנסוע לגבעות הרקפות, למרות שרקפות כבר אין שם, כי הסביבה תמיד מרהיבה ביופייה.
גבעת הרקפות בקיבוץ דליה, למשל, מדהימה ובעונה הזו היא מתמלאת בפרחים שאני בכלל לא מכירה, בהמון צבעים וצורות. כל האזור הזה הוא מין ארץ אחרת, יפהפייה, קרירה, נעימה ומקסימה, עם סוג של גבעות ירוקות שאין בשום מקום אחר בארץ.
אם באים מצפון, מכיוון זיכרון מזרחה, אפשר לראות את היופי הזה לאורך כל הדרך.

לימור פורת: מפעל מים קדום בבקעת אלונה

קודם כל להצטייד בקלינקס לכבוד העונה, ואז לצאת לטיולי מים. האביב היא עונה של חמסינים, והמים עדיין מאוד קרים. השילוב הזה מצוין.
אני ממליצה על מֶי קדם בבקעת אלונה: מכביש מספר 4 יורדים לבנימינה, חוצים אותה, עוברים על פסי הרכבת ופונים ימינה, בצומת הבאה שמאלה לגבעת עדה ושוב שמאלה למי קדם. מדובר במפעל מים מהתקופה הרומית שנועד להעביר מים מעיינות צברין, שהיום מכונים עיינות צבר, לעיר קיסריה. חלק מהפרוייקט תת קרקעי והוא שוקם לאחרונה. מדובר במנהרה בה הולכים בתוך המים (שעדיין זורמים שם לאורך מספר קילומטרים) והחלק המשוקם מואר ומרתק.
בכניסה יש מדשאה ומקום שאפשר לערוך בו פיקניק. סיורים יוצאים מהכניסה כל הזמן, עם מדריכים שמסבירים על הפרוייקט ותהליך השיקום. אפשר להיכנס עם ילדים שלא פוחדים מהחושך, וגם עם קטנים. ההליכה במנהרה קצרה (כמאתיים מטר) ואין בעיה לשאת אותם על הידיים.
חשוב מאוד: להביא מכנסיים ונעליים להחלפה, המים קפואים.

צבי גילת: מעיין ירוק בהרי ירושלים

אני מתחיל את האביב ליד ביתי, בהרי ירושלים: עין טייסים הוא מעיין קטן וירוק אליו מגיעים מכיוון קיבוץ צובה. מול הכניסה לקיבוץ יש דרך עפר טובה מסומנת בירוק, היא מתאימה לכל סוגי כלי הרכב. נוסעים איתה שניים או שלושה קילומטרים למעיין שמימיו מתנקזים לבריכה גדולה והם די נקיים. עומק הבריכה הוא כמטר וחצי והיא מתאימה גם לילדים.
מסביב יש בוסתן טבעי יפה וניתן לראות את שרידי הפריחה של סוף החורף, רקפות ועוד פרחים, ובמקביל גם תאנים שמתחילות כבר ללבלב.
המקום מתאים במיוחד לשרב הצפוי לנו בסוף השבוע הזה כי אפשר להתרחץ, כדאי לטייל גם באזור, אפשר לנסוע לסטף או לקיפצובה, המשחקייה לילדים בקיבוץ צובה.