חשמל ביוקר

בצדק רב מתמקד הדיון בתכנית הכלכלית בחקיקה המוצעת בתחום השכר והפנסיה. לא רק שההצעות הממשלתיות דרקוניות יותר מאשר בכל תחום אחר. אלא שהדרך – חקיקה – כרוכה בביטול הסכמים, קיבוציים ואישיים. אבל יש חשש שההתמקדות הזאת תסייע להעביר את שאר התוכנית בלי דיון של ממש, ויש נושא אחד שבו ההצעות הממשלתיות גובלות בסכנה של ממש: בנימין נתניהו, וזו לא בדיחה, מתכוון להוריד את השאלטר.
הוא מספר לנו שמעשיו המתוכננים דווקא יורידו את הסכנה להורדת השאלטר. הרי מדובר ב"רפורמה במשק החשמל", שתיצור סוף-סוף תחרות בייצור חשמל ובחלוקתו. אבל בפועל אולי לא יהיה חשמל. מה שהולכים לעשות זה לפרק את חברת החשמל לכמה חברות שייצרו חשמל. "חשמל רדינג" תהיה חברה אחת, "חשמל אשקלון" שנייה, "חשמל חדרה" שלישית וכן הלאה. "חשמל רדינג" תתחרה נמרצות ב"חשמל אשקלון" על הצרכן התל-אביבי, וכך יפחת מחיר החשמל. יופי? לא. בישראל כל מתקני הייצור עובדים כמעט במלוא התפוקה. אין כמעט רזרבה. לכן כל "יצרן" יוכל למכור את כל התפוקה שלו, ולא תהיה תחרות. הדרך היחידה ליצור תחרות היא להביא למצב בו יצוצו לפתע במקומותינו עוד 5-6 מתקני ייצור גדולים.
וכאן דווקא יש לממשלה ניסיון. לפני כמה שנים יצא מכרז להקמת תחנת כוח פרטית ברמת חובב. זכו בו האחים עופר, שהם גם הבעלים של "החברה לישראל" ועוד כמה עסקים גדולים במדינתנו. מסיבות משפטיות הקמת המתקן החלה לפני כשנה. לפני חודשיים הודיעו הזוכים כי הם מפסיקים. מחיר החשמל נמוך מדי ומחיר הציוד יקר מדי. האחים עופר מוכנים לספוג קנס של מיליונים על הפרת חוזה ועוד קנס על אי-רכישת ציוד שהוזמן – ובלבד שלא ייצרו חשמל.
האם מחיר החשמל צפוי לעלות כך שכדאי יהיה ליצרנים פרטיים להיכנס לענף? לא. כי מחיר החשמל נקבע על-ידי רשות ציבורית בלתי תלויה, וזו קבעה כי מחיר החשמל יפחת ב-2% כל שנה. אפשר לשכוח מיזמים פרטיים, אלא אם כן נסכים להעלות את מחיר החשמל.
גם "חשמל אשקלון" ו"חשמל חדרה" לא יוכלו ממש לסייע. על-פי תוכנית הממשלה, "תאגיד חשמל לא ירכז יותר מ-30% מכושר הייצור". הכל בשם מניעת מונופול, כמובן. אבל זה מבטיח שגם חברת החשמל המפוצלת תתקשה לגדול. לכן, די בוודאות, לא יהיה די חשמל.
היום המצב ברור: יש מי שנושא באחריות לייצור ואספקה של חשמל. קוראים לו "חברת החשמל לישראל", התוצאה היא שיש לנו חשמל טוב במחיר מצוין (כל-כך נמוך שיזמים פרטיים מפחדים ממנו), על אף השכר הגבוה שכולם מקנאים בו. בשיטת נתניהו ופריצקי אין בעל בית, אין מי שנושא באחריות. התחרות היא שתביא את החשמל.
זה מסוכן. אם אין בשוק עגבניות ישראליות, אוכלים עגניות מייבוא או עוברים לחצילים. אם בשוק אין די מכוניות "רנו" עוברים ל"מזדה". לחשמל אין תחליף, ואם אין חשמל העסק – המדינה – נתקע.
די ברור מה יקרה. אם נתניהו ופריצקי יצליחו להעביר את תוכניתם, הטעונה אישור הכנסת, כל מי שיש לו כסף ירכוש גנרטור פרטי. זה יבטיח חשמל יקר בהרבה, רעש אימים וזיהום אוויר מהמעלה הראשונה. והכל לא בשביל חשמל זול ואיכותי יותר אלא רק בשביל האידיאולוגיה של שנאת חברת חשמל.