טיפול הורמונלי חלופי - עוד סיבות להפסיק
ביולי 2002 התפרסמו ממצאי ביניים של מחקר מקיף, ולפיהם טיפול הורמונלי חלופי מגדיל את הסיכון למחלות לב, סרטן שד ושבץ. ממצאים נוספים שמתפרסמים כעת מראים שההורמונים גם לא משפרים את איכות החיים של רוב הנשים שסובלות מתסמיני גיל המעבר. ד"ר הייס, עורכת המחקר: "אני חושבת שאלה חדשות מעודדות לנשים שהפסיקו ליטול הורמונים בקיץ האחרון"
אחרי שנה הנשים נשאלו שאלות בנוגע לבריאותן הכללית – כאבים, מחסור באנרגיה, עייפות, תפקוד חברתי, דיכאון, זיכרון, הפרעות שינה ושביעות רצון מהתפקוד המיני. ד"ר הייס ועמיתיה נדהמו לגלות שההבדלים בין שתי קבוצות הנשים, אלה שנטלו הורמונים ואלה שלא נטלו, היו כמעט בלתי מורגשים
ען של מבוכה ובלבול מרחף מעל הטיפול ההורמונלי החלופי מאז יולי האחרון, אז למדו הנשים שהוא עלול לסכן את בריאותן. בפרסום מוקדם של ממצאים נוספים שהתקבלו לאחרונה מאותו מחקר, מגלים חוקרים שהורמונים אינם משפרים את איכות החיים של הרוב הגדול של הנשים.
המסקנה שלהם: אם את לא סובלת מסימפטומים קשים של גיל המעבר, אין כל תועלת בנטילת טיפול משולב של פרוגסטרון ואסטרוגן. לדבריהם, יש לבחון את התועלת של טיפול כזה מול הסיכונים הכרוכים בו אצל כל מטופלת באופן אישי.
המחקר, שהתפרסם בכתב העת 'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין', הוא השני שיצא לאור מאז שהחוקרים מהפרויקט 'וומנ'ס הלת' אינישיאטיב' (WHI) דיווחו על כך שנשים שנוטלות טיפול משולב של פרוגסטרון ואסטרוגן נתונות בסיכון מוגבר למחלות לב, סרטן שד ושבץ. הממצאים האלה גרמו למכון הלאומי לבריאות בארה"ב להפסיק את אותו מחקר שלוש שנים לפני המועד המתוכנן.
בראש המחקר הנוכחי עמדה ד"ר ג'ניפר הייס, מנהלת המרכז לבריאות האישה בביילור קולג' לרפואה ביוסטון. היא ועמיתיה ניתחו את הנתונים על משתתפות המחקר שערך ה- WHI – 16,608 נשים אחרי גיל המעבר, בנות 79-50. חלק מהן קיבלו בזמנן מדי יום טיפול משולב של פרוגסטרון ואסטרוגן, והאחרות קיבלו פלסבו (החלוקה לקבוצות נעשתה באקראי). אחרי שנה הנשים נשאלו שאלות בנוגע לבריאותן הכללית, הנפשית והגופנית, הגבלות כתוצאה מבעיות בריאות, כאבים, מחסור באנרגיה, עייפות, תפקוד חברתי, דיכאון, זיכרון, הפרעות שינה ושביעות רצון מהתפקוד המיני.
ד"ר הייס ועמיתיה נדהמו לגלות שההבדלים בין שתי קבוצות הנשים היו כמעט בלתי מורגשים. הנשים שנטלו את שילוב ההורמונים נהנו רק משיפור קל בתפקוד הפיזיולוגי, בכאב ובהפרעות שינה. העדות היחידה לתועלת אפשרית של הטיפול המשולב היתה אצל הנשים הצעירות יותר, בנות 50-59 אבל זהו גם תהליך טבעי, שקודם לכן התקשו להירדם בגלל גלי חום והזעות לילה. הנשים האלה – 10%-20% מהנשים שנטלו הורמונים – נהנו מהקלה מסוימת בסימפטומים הללו, אך זו היתה מזערית וזמנית, ונמשכה רק בשנה הראשונה שאחרי הפסקת הווסת.
מדוע פחתו אצלן גלי החום? לדברי ד"ר הייס, חלק מזה נובע מאפקט הפלסבו, אבל זהו גם תהליך טבעי של המנופאוזה. קרוב לוודאי שהנשים האלה היו מתחילות להרגיש טוב יותר אחרי כשנה גם בלי ההורמונים. למעשה, הנתונים לגבי 1,500 נשים שנמצאו במעקב במשך שלוש שנים הראו שהשיפור נעלם.
"עדיף להחזיק מעמד בלי הטיפול"
"אני חושבת שאלה חדשות מעודדות לנשים שהפסיקו ליטול הורמונים בקיץ האחרון עקב החשש מבעיות בריאות", אמרה ד"ר הייס. "הממצאים שלנו מראים שאפילו נשים שסובלות מגלי חום צריכות להפגין אומץ ולהחזיק מעמד בלי הטיפול".
ד"ר הייס מצביעה על שוני עצום בתחושות שחוות נשים שונות בגיל המעבר. חלק מהן אכן סובלות מסימפטומים, בעיקר גלי חום, קשים יותר מאשר אחרות. מחקר אחד אף גילה נשים בשנות ה-70 לחייהן שעדיין סובלות מגלי חום.
ד"ר הייס מציינת שנשים רבות עם סימפטומים חריפים של גיל המעבר פשוט סירבו להשתתף במחקר WHI , מפני שהן רצו להמשיך ליטול הורמונים וחששו שייכללו בקבוצת הביקורת שתקבל פלסבו. ד"ר הייס מספרת שהיא שמעה נשים שאומרות: "המחקר הזה באמת חשוב, אבל אל תפסיקו לי את ההורמונים". האם הן יכולות לתפקד בלי ההורמונים או לא, זו כבר שאלה אחרת. לדברי ד"ר הייס, התחושה שלהן היתה שהן לא יכולות.
היא בטוחה שנשים רבות אכן הפיקו תועלת מהטיפול ההורמונלי החלופי. "נשים מחפשות טיפול משום שהסימפטומים שלהן קשים ומאוד מטרידים", אמרה. ולכן, "ייתכן שיש נשים שהתוצאות האלה אינן תופסות לגביהן. אנחנו לא רוצים לשלול את התוקף של הניסיון שלהן. המסר שעל הנשים לקחת הביתה מהמחקר שלנו הוא: אם את סובלת מסימפטומים קשים ביותר של גלי חום והזעות לילה, כדאי לך לשקול ליטול טיפול הורמונלי חלופי במשך תקופה מסוימת כדי להקל אותם".
פרוגסטרון טבעי עשוי לעזור
עם זאת, ד"ר לאורה קוריו, גינקולוגית מהמרכז הרפואי הר סיני בניו יורק ומחברת הספר 'השינוי לפני השינוי: כל מה שאת צריכה לדעת כדי להישאר בריאה בעשור שלפני המנופאוזה', ממליצה לא לקחת טיפול הורמונלי חלופי למשך זמן ארוך יותר מהנחוץ. "אנחנו לא נותנים למטופלות להמשיך את הטיפול ההורמונלי המשולב אם אין לכך סיבה", היא אומרת.
ד"ר קוריו מציינת שאיכות החיים של הנשים תלויה בפעילות גופנית, תזונה וויטמינים. לדבריה, ההורמונים האלה לא נועדו למתן אנרגיה או לשיפור איכות החיים. הם עוזרים במקרים של גלי חום, כאבי מפרקים ותנודות במצב הרוח שקשורות לשינויים ההורמונליים. אם הבעיה היא דיכאון, האישה זקוקה לתרופות נוגדות דיכאון.
לדברי ד"ר קוריו, הורמונים אחרים יכולים לעזור לנשים בגיל המעבר. פרוגסטרון טבעי יכול לעזור לבנות עצם, לסייע ללב ולמוח ולהפחית הפרעות שינה. טסטוסטרון תורם לשיפור האנרגיה, מצב הרוח והחשק מיני ולחיזוק הזיכרון.
לדברי ד"ר הייס, ממצאי המחקר שלה צריכים להרגיע נשים שהפסיקו לקבל טיפול הורמונלי חלופי בקיץ האחרון עקב החשש לסיכונים הנלווים. ההקלה בסימפטומים של גיל המעבר מגיעה לעיתים קרובות באופן טבעי. "אם תחזיקי מעמד בלי טיפול, ממילא תרגישי טוב יותר בהמשך".