דו"ח: השנה - עלייה דרמטית באנטישמיות

עלייה דרמטית נרשמה השנה במספר גילויי האנטישמיות, בין היתר בביטוייה האלימים. כך עולה מדו"ח המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו, ע"ש סטפן רוט, באוניברסיטת תל אביב, שפורסם היום (ב').
עד לאן עלולה האנטישמיות להגיע בהתחשב במגמת ההחרפה? ד"ר רוני שטאובר, מרכז המכון, אומר כי "הסכנה לפגיעה פיזית המונית בקהילות קיימת, וכי יהדות העולם נמצאת בחזית מלחמה ברורה, שכוללת איום פיזי וישנה סכנה לקיום היהודי. לא מדברים על זה במונחים של שואה", מסייג ד"ר שטאובר את דבריו, "אבל חייבים לעמוד על המשמר".
מהנתונים עולה כי שנת 2002-2003, היתה שנת שיא במספר הגילויים האנטישמיים האלימים ברחבי העולם – 311 מקרים שכוונו נגד אנשים ומוסדות יהודיים, כשב-56 מהם היה שימוש בנשק. ההערכה היא כי המספר בהכרח נמוך מהמספר האמיתי, כיוון שמקרים רבים אינם מדווחים.
כמו כן ניכרות מגמות חדשות המאפיינות את גילויי האנטישמיות. מעל ל-60% מהגילויים אלימים, שכוונו בעבר כנגד בתי כנסת, בתי קברות, או מבנים בהם התגוררו יהודים, מכוונים כעת כלפי יהודים ומאפיינים בפגיעות פיזיות. גם מיקומם של מוקדי האנטישמיות השתנה – מערב אירופה, שנחשבה רגועה יחסית מבחינה זו, הפכה למקום האלים ביותר מאז פרוץ האינתיפאדה השניה, ובראש הרשימה נמצאות צרפת, בלגיה ואנגליה.
במקביל להחרפת הגילויים האלימים, מתגברים בעיקר ביטויי האנטישמיות המילוליים והוויזואלים, בין היתר בחוגי האקדמיה והממשל ובתקשורת, והם נמצאים במגמת החרפה מתמדת.
גילויים אלה מתבטאים במכתבי איום, גרפיטי או שלטים וקריאות בהפגנות לפגיעה ביהודים, וכן באלפי אתרי אינטרנט שהוקמו בשנים האחרונות. גם כאן אירופה המערבית מכתיבה את הטון. בעוד גילויי האלימות מגיעים בעיקר מהחברה המוסלמית והימין והשמאל הקיצוניים במערב אירופה, דווקא האנטישמיות המילולית-ויזואלית, נפוצה בקרב החברה המקומית והמרכז הפוליטי.

רגשות אנטי אמריקניים מתורגמים לאנטישמיות

הסיבה להחרפה נעוצה כפי הנראה בזיקה המתחזקת בין מדינת ישראל ומדיניותה ובין יהודים ברחבי העולם, ובהתקרבות בין גישות אנטי-ציוניות לאנטישמיות. "מבחינת ארגוני טרור, או מתנגדים אחרים לקיומה של מדינת ישראל, פגיעה ביהודים ברחבי העולם כמוה כפגיעה בישראל עצמה. יהודי התפוצות נתפסים כאחראים למעשיה של מדינת ישראל", מסביר ד"ר אבי בקר, מזכ"ל הקונגרס היהודי העולמי, שהשתתף בעריכת הדו"ח. גם הקירבה בין ארה"ב לישראל הביאה לכך שארגונים וחוגים, שיצאו כנגד גלובליזציה ולאחר מכן נגד המלחמה בעיראק, תרגמו את רגשותיהם האנטי-אמריקאים לפעילות אנטי-ישראלית. התחושה שארה"ב מונעת על ידי אינטרסים ישראליים, ושהיהודים הם השולטים כביכול בממשל בוושינגטון, הפכה את ישראל וארה"ב ל"ציר הרשע" המקביל לציר הרשע שהתוותה ארה"ב.
העלייה בגילויי האנטישמיות במערב אירופה נמשכת מאז פרוץ האינתיפאדה הראשונה. במסגרתה מועלית באופן בוטה ומתמיד השוואתן של ישראל וארה"ב על מנהיגיהן לנאצים. השוואה זו מסייעת לארצות אירופה להתנער מזיכרון השואה, ולעשות דה-לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל. למשל הטענה שהועלתה לפיה תמונתו של הילד מוחמד אדורה, שנורה בזרועות אביו בעת תקרית בין חיילי צה"ל לפלסטינים, משחררת במובן מסויים את אירופה מתמונתו של הילד היהודי במחנה ההשמדה.

"ליהודים יש יותר מידי כוח בארה"ב"

תוצאות סקר שערכה הליגה נגד השמצה ביוני 2002, שיקפו עלייה מדאיגה וחזרה לסדרי הגודל של לפני כעשור, מבחינת קיומן של דעות אנטישמיות בקרב אזרחי ארה"ב. 17% מהם, שהם כ-35 מיליון אמריקנים, החזיקו בדעות שהן "ללא ספק אנטישמיות". 35% מההיספנים ו-35% מהאפרו-אמריקניים נמצאו מאד אנטישמיים. הסטריאוטיפ האנטישמי הנפוץ ביותר הוא ש"ליהודים יש יותר מידי כוח בארה"ב", איתו מסכים כל אמריקני חמישי. זהו סטריאוטיפ שמחליף סטריאוטיפים אתניים קלאסים רבים, ועולה גם בהקשר של המלחמה בעיראק.
גם במדינות ערב ניכרת פופולריזציה של האנטישמיות, שהתחזקה נוכח אירועי ה-11 בספטמבר והמלחמות באפגניסטאן ובעיראק. גם כאן מזוהה המלחמה שהכריזה ארה"ב על העולם המוסלמי עם אינטרסים ישראליים, והתחושה בעולם הערבי היא שישראל היא זו שמדרדרת את ארה"ב למלחמה זו. למשל ספרו של שר ההגנה הסורי, "דם למצע ציון", העוסק בעלילת דם לפיה יהודים משתמשים בדם נוצרי לאפיית עוגיות לפורים. הספר יצא לאחרונה במהדורה חדשה, וזכה להצלחה בקרב הקוראים הסורים. גם הסדרה המדוברת "הפרוטוקולים של זקני ציון" ששודרה בשנתיים האחרונות במצרים, עוררה מחדש גל של מוטיבים אנטישמיים ואנטי-ציוניים ברחוב הערבי.

האו"ם: פלטפורמת הסתה מהגדולות בעולם

גם מן האו"ם, כך עולה מן הדו"ח, לא תבוא הישועה בנושא המאבק באנטישמיות המתגברת, זאת בעקבות עלייתן של מדינות האיסלאם בגוף.
"האו"ם ממשיך לשמש כפלטפורמת ההסתה מן הגדולות בעולם", אומרת אסתר ובמן, חוקרת במכון ומומחית לתפיסת השואה בעולם הערבי. "בראש הוועדה לזכויות אדם באו"ם עומדת לוב, שזה כבר אומר הכל. ב"ועדת דרבן" הידועה עלה נציג פלסטיני שדיבר על ישראל כעל נאציזם שיש לעקור, וטען שמדינת ישראל הוקמה על בסיס חזון נאצי. דיון על האנטישמיות באירופה, למשל, נדחה על ידי הוועדה. הכנס הבא שלה יתקיים בלוב, כך שברור שלא נוכל להשתתף בו. סוריה היא נשיאת מועצת הביטחון באו"ם, 56 מתוך 190 המדינות החברות באו"ם הן מדינות האיחוד המוסלמי, כך שניתן לומר בבירור שניכרת איסלאמיזציה של מוסדות האו"ם".