האם ניוטון ואיינשטיין היו אוטיסטים?

הם וודאי נחנו ביכולות אינטליגנטיות ואינטלקטואליות נדירות, אולם האם אלברט איינשטיין ואייזיק ניוטון סבלו מאוטיזם? על פי מומחה לעניין, סימון ברון-כהן, מאוד ייתכן שהשניים סבלו מתסמונת אספרגר, מצב של הסתגרות חברתית שאינו פוגע יכולות הלימוד.
ברון-כהן מודה כי לעולם לא נדע האם צדק באבחונו, שכן השניים כבר לא בין החיים, אולם הוא מקווה כי השערותיו ישפכו אור על התעלומה לפיה חלק מהאוטיסטים מצטיינים בחייהם, בעוד אחרים נאבקים. מאמרו של ברון-כהן פורסם בגליון האחרון של כתב העת המדעי New scientist.

קושי ביחסים חברתיים

אוטיזם היא מחלה תורשתית העוברת בתורשה. ישנם לא מעט רמזים על כך שהפגם נפוץ בקרב אלו בעלי כישרון נדיר לתחום ספציפי: מוסיקאים, מתמטיקאים, מהנדסים ופיזיקאים.
ברון-כהן ממקום מושבו באוניברסיטת קייבריג' ועמיתו המתמטיקאי לואן ג'יימס מאוניברסיטת אוקספורד, מעריכים כי אישיותם של ניוטון ואיינשטיין תואמת לתסמונת אספרגר: כפייתיות בעניין מסויים, קושי ביחסים חברתיים ובעיות תקשורתיות.
כך למשל, ניוטון, הם סבורים, הוא דוגמא קלאסית לכך. הוא בקושי דיבר, היה "מכור" לעבודתו עד כדי כך שלעיתים אף שכח לאכול. עד מהרה ניתק את רוב קשריו החברתיים, והפך לבעל מזג חם. באם איש לא הגיע להרצאותיו, הוא הרצה בכל זאת, לחדר ריק. בגיל 50 לקה בהתמוטטות עצבים שלוותה בדיכאון עמוק ושיגעון רדיפה (פראנויה).

שגשוג בזכות החוזק האישי

איינשטיין לעומתו היה מתבודד כילד, וחזר על משפטים באובססיביות עד גיל שבע. הוא הפך לפרופסור מפוזר. על אף העובדה שיצר קשרים חברתיים, היה בעל מספר קשרים עם בנות זוגו, והרצה בנושאים פוליטיים - ברון-כהן סבור כי איינשטיין הראה אף הוא סממנים של תסמונת אספרגר.
ברון-כהן סבור כי קיים נתח מהאוכלוסיה הסובל מהתסמונת, משגשג בחייו בזכות חוזקו האישי ולמרות הקשיים החברתיים. "התסמונת עלולה להביא אנשים לכדי דיכאון או התאבדות" הוא אומר, "כך שאם נמצא כיצד להקל על חייהם, התיאוריה שלנו שווה הכל".